רש"י ישעיהו פרק נב
(יג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי - הנה
באחרית הימים יצליח עבדי יעקב, צדיקים שבו:
(יד) כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ - כאשר תמהו עליהם
עמים רבים בראותם שפלותם, ואמרו זה אל זה כמה מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ ראו מה תארם
חשוך משאר בני אדם כֵּן כאשר אנחנו רואים בעינינו:
(טו) כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים - כן
עתה גם הוא תגבר ידו, וידה את קרנות העכו"ם אשר זירוהו: יִקְפְּצוּ - יסגרו פִּיהֶם מרוב תימהון,
כי כבוד אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם על שום אדם ראו בו: הִתְבּוֹנָנוּ - אסתכלו:
רש"י ישעיהו פרק נג
(א) מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ - כן יאמרו
העכו"ם איש לרעהו אילו היינו שומעים מפי אחרים מה שאנו רואים אין להאמין: וּזְרוֹעַ ה' - כזאת בגדולה והוד, עַל מִי
נִגְלָתָה עד הנה:
(ב) וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו - העם
הזה לפני בא לו הגדולה הזאת - עם שפל היה מאד, ועלה מאליו כַּיּוֹנֵק מיונקת האילנות: וְכַשֹּׁרֶשׁ עלה מֵאֶרֶץ צִיָּה, לֹא תֹאַר - היה לוֹ מתחלה, וְלֹא הָדָר
וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה, וְנֶחְמְדֵהוּ?! - וכשראינוהו מתחלה באין מראה היאך נחמדהו,
ונחמדהו תמוה הוא:
(ג) נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים היה, כן דרך
הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד "אל תירא עבדי יעקב" ואף כאן "הנה
ישכיל עבדי" בבית יעקב אמר, וישכיל לשון הצלחה הוא, כמו "ויהי דוד לכל דרכיו
משכיל". וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ - מרוב
בשתם ושפלותם היו כמסתירי פנים ממנו, חבושי פנים בטמון, כדי שלא נראה אותם, כאדם מנוגע
שמסתיר פניו וירא מהביט:
(ד) אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא - אכן
לשון אבל הוא בכל מקום, אבל עתה אנו רואים שלא מחמת שפלותו בא לו, אלא מיוסר היה ביסורין
להיות כל האומות מתכפרות בייסוריהן של ישראל, חלי שהיה ראוי לבא עלינו הוא נשאו.
וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ - אנו היינו סבורים
שהוא שנאוי למקום, והוא לא היה כן, אלא מְחֹלָל היה מִפְּשָׁעֵנוּ ומְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ:
(ה) מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו - באו עליו
יסורי השלום שהיה לנו, שהוא היה מיוסר להיות שלום לכל העולם:
(ו) כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ - עתה
נגלה כי כל האומות תעו. הִפְגִּיעַ בּוֹ - נעתר על ידו ונתרצה על
עון כולנו שלא החריב עולמו, הפגיע אשפריאל בלע"ז לשון תחנה:
(ז) נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה - נגש הנה בנוגשׂים
ודוחקים: וְהוּא נַעֲנֶה - באונאת דברים שורפרליץ
בלע"ז: וְלֹא יִפְתַּח פִּיו - סובל היה ושותק
כמו השֶּׂה אשר לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל אשר לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה: וְלֹא יִפְתַּח פִּיו - מוסב על שה לטבח
יובל:
(ח) מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח - הנביא
מבשר ואומר: כי זאת יאמרו העכו"ם באחרית הימים כשיראו כשנלקח מן העֹצֶר שהיה עצור
בידם, וּמִמִּשְׁפָּט היסורין שסבל עד עתה: וְאֶת דּוֹרוֹ - שנים שעברו עליו: מִי יְשׂוֹחֵחַ - את התלאות אשר מצאוהו, כִּי נִגְזַר היה מתחילה וגולה
מֵאֶרֶץ חַיִּים היא ארץ ישראל, אשר מִפֶּשַׁע עַמִּי בא הנֶגַע הזה לצדיקים שבהם:
(ט) וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ -
מסר את עצמו להקבר ככל אשר יגזרו עליו רשעי האומות שהיו קונסים עליהם הריגה, וקבורת
חמורים במעי הכלבים: אֶת רְשָׁעִים - לדעת הרשעים, נתרצה ליקבר
- ולא יכפור באלהים חיים: וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו - ולדעת המושל,
מסר עצמו בכל מיני מות שגזר עליו על שלא רצה לקבל עליו כפירה לעשות רעה ולחמוס חמס ככל הגוים אשר
גר ביניהם וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו לקבל
עליו ע"ז באלוה.
(י) וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי – הקב"ה
חפץ לדכאו ולהחזירו למוטב, לפיכך החלי אותו: אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ וגו' - אמר
הקב"ה: אראה אם תהא נפשו ניתנת ונמסרת לקדושתי להשיבה לי אשם על כל אשר מעל, אגמל
לו גמולו ויִרְאֶה זֶרַע וגו', אָשָׁם זה לשון כופר שנותן אדם למי שחטא לו אמינד"א
בלע"ז, כענין שנא' בפלשתים "אל תשיבו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם":
(יא) מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ - היה אוכל ושבע,
ולא היה גוזל וחומס: בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק - היה שופט
עבדי משפט אמת לכל הבאים לדין לפניו: וַעֲוֹנֹתָם - היה סובל, כדרך כל הצדיקים
שנא' "אתה ובניך תשאו את עון המקדש" (במדבר יח):
(יב) לָכֵן - על עשותו זאת אֲחַלֶּק לוֹ
נחלה וגורל בָרַבִּים עם האבות הראשונים: הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ - לשון "ותער
כדה" (בראשית כד): וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה - סבל יסורין
כאלו חטא ופשע, והוא בשביל אחרים נשא חטא הרבים: וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ - על ידי יסורין
שבאת על ידו טובה לעולם:
