והשתחוו יעקב על ראש המטה

  וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל־רֹאשׁ הַמִּטָּה  (Gen 47:31 WTT)
  ואמר ימי לי וימא לה וסגד איסריל על רישׁ חוטרה  (Gen 47:31 LPEH)

And he said, Swear to me; and he swore to him. And Israel did reverence, leaning on the top of his staff. (Gen 47:31 LXA)

et ille iura ergo inquit mihi quo iurante adoravit Israhel Deum conversus ad lectuli (=BED) caput (Gen 47:31 VUL)

   בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת־שְׁנֵי בְנֵי־יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ עַל־רֹאשׁ הַמַּטֶּה׃   (Heb 11:21 DLZ)

הבשורה הולכת בדרך התרגום היווני. אבל הירונימוס מתרגם "מיטה" ערס.

בראשית פרק מז

(כח) וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה:

(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:

(ל) וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ:

(לא) וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה: פ 

בראשית פרק מח

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם:

(ב) וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה: 

בראשית פרק מח

(יב) וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה.

לפי סיפור הדברים בתנך קודם המעשה שבאו אליו שני בני יוסף - אז השתחווה על ראש המיטה על דבר שבועת יוסף שיקברנו בקברי אבותיו בארץ כנען. ולאחר מכן חלה יעקב ויבא יוסף את שני בניו. ואז ישב על המיטה.

בכל אופן זה מגוחך שנוצרי יביא ראיה שיעקב אבינו השתחווה לצלב לשתי וערב שהיה על ראש מטהו. גם אם הכונה שהשתחוה על ראש הַמַּטֶּה , הכוונה שמחמת זקנתו לא יכל להתשחוות אפים ארצה (כפי שהשתחוה יוסף ולפי תרגום השבעים מנשה ואפרים ואולי יוסף עמהם השתחוו כולם ליעקב), אלא שהשתחוה שהוא נשען על ראש מטהו כפי שמבינים זאת תרגומים נוצריים באנגלית . בכל אופן גם הירונימוס בוולגטה תרגם "מיטה" ולא מטה אשר בידו.

למה צריך את קורבן ישו

ויקרא פרק כו
(לט) וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ:
(מ) וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי:
(מא) אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם:
(מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:
(מג) וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:
(מד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם:
(מה) וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה:
(מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: פ


הנה משמע שעם ישראל יכופר וירצה עוונו על ידי כמה דברים:
א' - על ידי תשובה ווידוי - שיתודו את עונם ועון אבותם ויכנע לבבם הערל. - אז ירצו את עונם.
ב' - על ידי הברית - זכירת הברית עם האבות "וזכרתי את בריתי יעקב" , "וזכרתי להם ברית ראשונים". "בריתי איתם".
ג' - על ידי הגלות - שהגלות מכפרת. "והארץ תעזב מהם" - והם ירצו את עונם.

שורה תחתונה:
אין שום רמז לקורבן ישו שיכפר עליהם, ואילו היה הקורבן מועיל ועושה רושם - למה ישראל לא נקבצו כולם לא"י וחיו בשלום בזמן ישו?!



רד"ק ישעיהו פרק נט
(טז) וירא כי אין איש - הנה מצאנו בתורה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו, ואמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך, וכן אמר ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך, הנה ע"י התשובה יהיה קבוץ גליות, וישעיה אמר וירא כי אין איש ותושע לו זרועו וגומר, וכן אמר ואביט ואין עוזר, וכן אמר דרכיו ראיתי וגומר, כמו שפירשנו למעלה, ואמר יחזקאל לא למענכם אני עושה בית ישראל וגו', ואמר והוצאתי אתכם מן העמים וגומר ואומר וברותי מכם המורדים והפושעי' בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבאו, וגם בתורה אמר וזכרתי להם ברית ראשונים וגו' נראה כי בחסד האל ובזכות האבות יצאו לא בזכותם, וגם בדברי רז"ל ראינו שהיו נבוכים בזה אם יצאו על ידי תשובה אם לאו, ואמרו אמר ר' יוחנן אין בן דוד בא אלא או בדור שכלו זכאי או בדור שכלו חייב, בדור שכלו חייב דכתיב וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע, והדר ותושע לו זרועו, בדור שכלו זכאי דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, ועוד אמרו רבי יהושע בן לוי רמי כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אניש אתא הוי, וכתיב עני ורוכב על חמור הא כיצד זכו עם ענני שמיא לא זכו עני ורוכב על חמור, ועוד בדבריהם רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה מיד נגאלין שנאמר שובו בנים שובבים אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו אלא בתשובה ומעשים טובים, הנה אנו רואים כי מסופקים היו אם יהיה קבוץ גליות על ידי תשובה או לאו, וזה מפני מחלוקת הפסוקים, ואפשר לתרץ הפסוקים: כי רוב ישראל ישובו בתשובה אחר שיראו סימני הגאולה, ועל זה נאמר "וירא כי אין איש" כי לא ישובו בתשובה [בגלות] עד שיראו תחילת הישועה ועדין יהיו בהם פושעים ומורדים, ויצאו מהגלות ב[תוך] כלל רוב ישראל השבים בתשובה ויכלו בדרך שלא יבאו לארץ ישראל, ובאמרו "וירא כי אין איש" רוצה לומר על כלל ישראל שלא ישובו בתשובה שלמה [בגלות] ולא יפגעו לאל בלב נכון עד שיראו סימני הגאולה, "ואיש" אומר על כלל ישראל, כמו "ואיש ישראל נשבע במצפה" שהיו שם כל ישראל, כי לא יתכן שלא יהיה איש ואנשים בישראל צדיקים וטובים שיהיו ראוים לגאולה [בגלות], אבל לא לגאול כל ישראל בזכותם, וכן מה שאמרו רבותינו ז"ל "דור שכלו חייב" ר"ל רובו, כי לא היה מעולם בישראל דור שכלו חייב, שלא היו בהם אנשים צדיקים וטובים, וגם החייבים לא אמר שיהיו חייבים כליה חס ושלום אלא שאין ראוין לגאולה:

הסבר "דור שכולו חייב":
עם ישראל במהלך הגלות ברובו לא שב בתשובה ויש בתוכו פושעים ומורדים, והקב"ה רואה "כי אין איש". וגם הצדיקים שבתוכו לא מספיק שבזכותם תבוא הגאולה. זה "דור שכולו חייב" ר"ל - רובו חייב.
אבל כשתתחיל הישועה ויראו סימני גאולה - רוב רוב עם ישראל יחזור בתשובה ועדיין יהיו פושעים ומורדים שהקב"ה יכלה אותם בדרך במדבר העמים. במילים אחרים "וירא כאין איש" - הקב"ה יראה ש"איש" = עם ישראל איננו היינו לא חוזר בתשובה בגלות - אז הקב"ה יתחיל סימני הגאולה ואז יחזור רוב ישראל בתשובה. והמיעוט רשעים יכלה.

אגדות בתלמוד על המינים

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א
ההוא מינא דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי, הוה קא מצער ליה טובא בקראי. יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא ועיין ביה, סבר: כי מטא ההיא שעתא אלטייה. כי מטא ההיא שעתא ניים. אמר: שמע מיניה לאו אורח ארעא למעבד הכי , "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה ט) כתיב, וכתיב: "גם ענוש לצדיק לא טוב" (משלי יז כו).

תוספות מסכת ברכות דף ז עמוד א
"ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דריב"ל כו'..לאו אורח ארעא" - אף על גב דהצדוקים וכו' מורידין ולא מעלין, היינו בידי אדם, אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטריחם ולהורגם בידי שמים שלא כדרך בני אדם. ואי גרסינן הכא "עובד כוכבים" ניחא, דקאמר התם העובד כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין.