מיכה פרק א פסוק ב
שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם, הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהֹוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ:
מלכים א פרק כב
(כח) וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר יְהֹוָה בִּי, וַיֹּאמֶר: שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם:
במקום: שימעו עמים כולכם - כתוב "שימעו עמים כולם"
רד"ק מיכה פרק א
(ב) שמעו עמים כלם - אמר "שמעו" לנכח ואמר "כלם" שלא לנכח, כי כן מנהג הכתוב במקומות רבים, כמו "ואולם כלם תשובו ובאו נא" (איוב יז י) "לכלם ולסרניכם" (שמ"א ו ד), "כי יבושו מאלים אשר חמדתם" (ישעיהו א כט), וכן אמר מיכיהו בן ימלה "שמעו עמים כלם" (מל"א כב כח) וכנגד ישראל אמר, ורבוי עמים כנגד השבטים, וכן "עמים הרי יקראו":
איוב פרק יז
(י) וְאוּלָם כֻּלָּם תָּשֻׁבוּ וּבֹאוּ נָא, וְלֹא אֶמְצָא בָכֶם חָכָם:
במקום: כולכם תשובו - כתוב "כולם תשובו".
שמואל א פרק ו
(ד) וַיֹּאמְרוּ מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ וַיֹּאמְרוּ מִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים חֲמִשָּׁה טְחֹרֵי זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב כִּי מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם וּלְסַרְנֵיכֶם:
במקום: לכולכם ולסרניכם - כתוב "לכולם ולסרניכם".
ישעיהו פרק א פסוק כט
כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם:
רד"ק ישעיהו פרק א פסוק כט
(כט) כי יבשו - אמר "יבשו" ואמר "תחפרו", כי כן מנהג המקראות לדבר לנכח ושלא לנכח כאחד, כמו "שמעו עמים כלם" תשובו ובאו נא, והדומים להם כמו שכתבנו בספר מכלל.
ישעיהו פרק כב פסוק יט [מדובר על שבנא הסוכן - שהקב"ה יהדוף אותו ממצבו ויהרוס אותו ממעמדו ויחליפו ע"י אליקים]
וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ, וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ:
רד"ק ישעיהו פרק כב פסוק יט
והדפתיך - אמר "והדפתיך" כאלו האל מדבר, ואמר "[וממעמדך] יהרסך" - דבר הנביא על האל, וכן מנהג לשון הקדש במקומות רבים, כמו שמעו עמים כלה, כלם תשובו ובאו נא, לכלם ולסרניכם, והדומים להם, והמצב והמעמד הוא הפקידות שהיה בה:
ישעיהו פרק לג פסוק ב
יְהֹוָה חָנֵּנוּ, לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה:
רד"ק ישעיהו פרק לג
אף ישועתינו - כ"ש בעת צרה שצריך שתהיה ישועתינו ונהיה נושעים בך, ומה שאמר "זרועם" - בכנוי הנסתרים, ואמר "חננו" "קוינו" "ישועתינו" - בכנוי המדברים בעדם , כן דרך הלשון, כמו שמעו עמים כולם, ואולם כולם תשובו ובאו נא, והדומי' להם כמו שכתבנו בספר מכלל:
ישעיהו פרק מח פסוק יד
הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ, מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה, יְהֹוָה אֲהֵבוֹ, יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים:
במקום: הקבצו כולכם - מי בכם, כתוב מי "בהם".
רד"ק ישעיהו פרק מח יד
ומה שאמר "הקבצו" לנכח, ואמר "בהם" שלא לנכח - כן דרך הלשון, וכן "שמעו עמים כולם" וזולתו:
ישעיהו פרק לג פסוק ב
יְהֹוָה חָנֵּנוּ, לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה:
רד"ק ישעיהו פרק לג
אף ישועתינו - כ"ש בעת צרה שצריך שתהיה ישועתינו ונהיה נושעים בך, ומה שאמר "זרועם" - בכנוי הנסתרים, ואמר "חננו" "קוינו" "ישועתינו" - בכנוי המדברים בעדם , כן דרך הלשון, כמו שמעו עמים כולם, ואולם כולם תשובו ובאו נא, והדומי' להם כמו שכתבנו בספר מכלל:
ישעיהו פרק מח פסוק יד
הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ, מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה, יְהֹוָה אֲהֵבוֹ, יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים:
במקום: הקבצו כולכם - מי בכם, כתוב מי "בהם".
רד"ק ישעיהו פרק מח יד
ומה שאמר "הקבצו" לנכח, ואמר "בהם" שלא לנכח - כן דרך הלשון, וכן "שמעו עמים כולם" וזולתו: