האם יש הוכחה מדניאל 7 שהמשיח יהיה נעבד כאלוה

הפסוק המדובר:
דניאל פרק ז יג-יד:
חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה, וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי:
וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ, וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן, שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל:

תרגום לעברית:
רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם הָיָה בָּא כְּבֶן אָדָם, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ.

וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת:

טענת הנוצרים 1:

רואים שהמשיח הוא אלוה שהרי הוא בא עם עננים, והרי מצאנו בישעיהו פרק יט פסוק א "הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל" ובשמות פרק יט פסוק ט "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" , תהלים פרק קד פסוק ג  "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ". תהלים פרק יח יא "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ". נחום פרק א ג "ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו".

תשובה:

בהקשר למה שדניאל תיאר את שאר החיות בפרק באופן שראה בחלום, היינו שמלכות בבל נמשלה ודומה לאריה "כְאַרְיֵה" (פס' ד'), מלכות פרס דומה לדוב "דָּמְיָה לְדֹב" (פס' ה'), מלכות יוון דומה לנמר "כִּנְמַר" (פס ו'), ומלכות רומי החיה הרביעית איומה ונוראה "וַאֲרוּ חֵיוָה רביעיה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי" (פס' ז'), עכשיו שדניאל בא לתאר את המלכות החמישית של המשיח ועם ישראל הוא מתאר אותו כבן אדם הבא עם ענני השמים, זאת אומרת שדניאל רואה בחזון הנבואי ציור משליי איך יהיו ויתדמו המלכויות שיבואו לפני המשיח, וכן איך תהיה שונה בתכלית מלכות ישראל והמשיח שהיא כבן אדם לעומת חיות, אדם לעומת חיה, לכן אין אנו מצפים שהמשיח ירד עם עננים לארץ מהשמים, אלא זה רק משל נבואי ומוטיב אשר חוזר בספרי הנביאים כגון עמוס נחום וירמיהו ואין צורך להאריך, והנמשל הוא שיבוא במהירות כעבים ועננים, אשר בעולם העתיק היו נחשבים לדבר המהיר ביותר הידוע להם בטבע, מהירות של עננים לפי הרוחות יכולה להגיע ל-320 קמ"ש לפחות. עם ישראל נמשל גם הוא ביציאתו מן הגלות במהירות כעננים שעפים במהירות בישעיהו פרק ס ח "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם". גם לפני ההקשר נשמע שהעננים הם אלה שהקריבו את המשיח לפני העתיק יומין, שהרי נאמר שהמשיח היה בא "עם ענני שמיא" והם הקריבוהו לפניו - לפני ה'. "וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי" - רואים שהעננים או המלאכים שנמשלו אף הם לרוחות ואש כפי שנאמר בתהלים "עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט", ובגליון "אל העבריים" פרק א' מצטט פסוק זה בהקשר למלאכים, ובכן הם אלו ש"מקרבים" את המשיח לפני "עתיק הימים", אם הוא אלוה למה צריך שהמלאכים יקרבוהו לפני הקב"ה כדי שיקבל מהאב את השלטון והמלכות. "וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ" ולו ניתן שלטון ומלכות. אם הוא אלוה למה הוא צריך לקבל מלכות ושלטון מהקב"ה? הרי מטבעו יש לו מלכות ושלטון שמעולם לא חסרה והפסיקה. ואם תשאל אולי מי שיתן לו את המלכות זה העמים והאומות שהרי נופל לשון "נתינת מלך" העם על עצמם "דברים פרק יז טו "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" , בכל אופן לפי ההקשר הקונטקסט, למה הקריבוהו לפני העתיק יומין אם לא כדי שיקבל ממנו את המלכות והשלטון, כפי ההבנה הפשוטה של הפסוקים.

טענת הנוצרים 2:
"וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן", המילה "יפלחון" בתנ"ך מופיעה באופן אקסלוסיבי בהקשר של עבודה דתית וסגידה של אלוהים (worship). לא עבודה של עבד לאדונו או בן לאביו או עם למלך. כפי שמוצאים בדניאל ג' יב,ג' יד,ג' יז,ג' יח,ג' כח,ו' יז,ו' כא,ז' יד, ז' כז, וכן בספר עזרא ז' יט,ז' כד. ולכן משמע שהמשיח יהיה נעבד ונפלח כאלוהים.

תשובה:
"מכתבי יֵב" הם פפירוסים המתוארכים למאה ה-5 לפנה"ס, תקופה שמקבילה וסמוכה לחיי דניאל בתקופה הפרסית, המכתבים נכתבו בשפה הארמית בניב מיוחד המקביל לארמית המקראית הכתובה בספר דניאל ובעזרא, בתוך המכתבים עצמם נמצאות המילות "פלח" גם בהקשר של עבד משרת שעובד את רבו אדונו, ובן העובד את אביו - לא במשמעות דתית בלבד. זו מהוה ראיה שבשפה הארמית המקבילה והדומה ואחות לשפה העברית - המילה "פלח" בעברית "לעבוד" משמעותה משתנה לפני ההקשר, בדיוק כמו בשפה העברית שבתנ"ך שהשורש "עבד" נופל גם על עבודה דתית וגם עבודה רגילה. עוד דבר, בתרגום הארמי ל"אוונגליון" המכונה "פשיטתא" שנכתב בסוף המאה ה-2 לספירה, נמצאות גם כן המילות "פלח" בהקשר של עבודה שאיננה דתית.

בספר לוקס 15:29:
"ויַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־אָבִיו הִנֵּה זֶה שָׁנִים רַבּוֹת אָנֹכִי עֹבֵד (="פלח" בפשיטתא) אֹתְךָ וּמִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי אֶת־מִצְוָתֶךָ וְאַתָּה מִיָּמַי לֹא־נָתַתָּ לִּי גְּדִי לְמַעַן אָשִׂישׂ עִם־רֵעָי."

לוקס 16:13
אין עֶבֶד יָכֹל לַעֲבֹד (="למפלח" בפשיטתא) שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת־הָאַחֵר אוֹ  יִדְבַּק בְּאֶחָד וְאֶת־הָאַחֵר יִבְזֶה לֹא תוּכְלוּ עֲבֹד (="למפלח" בפשיטתא) אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵת הַמָּמוֹן׃

מעשה השליחים 7:7
 וגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ (="נפלחון" בפשטיתא) דָּן אָנֹכִי אָמַר אֱלֹהִים, וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ וְיַעַבְדוּנִי (="נפלחון" בפשטיתא)  בַּמָּקוֹם הַזֶּה׃

בספר אל-הפיליפיים 2:22:
"ואוֹתוֹ יְדַעְתֶּם כִּי בָחוּן הוּא אֲשֶׁר כַּבֵּן הָעֹבֵד אֶת־אָבִיו כֵּן הָיָה אִתִּי בַּעֲבוֹדַת (="פלח" בפשיטתא) הַבְּשׂוֹרָה."

ירמיהו 27:13
למָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֹד (="נפלחון" בפשיטתא) אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל׃

ירמיהו 34:10
ויִּשְׁמְעוּ כָל־הַשָּׂרִים וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד (="נפלחון" בפשיטתא) בָּם עוֹד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ:

וכן התרגום היווני לדניאל 7:14 ישנם 2 גרסאות. אחת משתמשת במילה "פרסקנאו" שזה עבודה ופולחן רגיל לא דתית בהכרח, ומילה אחרת "לטרבו" שזו עבודה ופולחן דתי באופן קבוע וסיסטמתי בשאר המופעות בתנ"ך.

δουλεύσουσιν - פרסקנאו , משמעות SERVE , עבודה שאיננה דתית ופולחן לאלוה.
λατρεύουσα - לטרבו , משמעות WORSHIP, עבודה דתית פולחן אלוהים.

זאת אומרת שגם התרגום היווני לא החלטי ולא ניתן ללמוד ממנו דבר. גם אם ימצא שהגרסא הנכונה היא "לטרבו" , התרגום איננו יכול לשמש כראיה בזמן שישנו מולנו המקור הארמי שבו נכתב ספר דניאל, והמילה היא "יפלחון" מילה אשר היא דו משמעית.


לפי הפירוש היהודי הקלאסי כפי שמתבטא בפירושו של רש"י ה"בן אדם" שיבוא עם ענני השמים הוא משל לישראל והמשיח ושישראל בני ירושלים יהיו נעבדים ע"י האומות והלשונות כפי שאמר ישעיהו:

ישעיהו פרק ס
(ג) וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ:
(ה) אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ, כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ:
(יב) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ:
(יד) וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהֹוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:

לכן אין ראיה שהמשיח יהיה שמימי ואלוהי כפי שהנוצרים רוצים להציגו מספר דניאל.

השוואה בין גאולת מצרים לגאולה העתידה

יחזקאל פרק כ
--גאולת מצרים--
(ה) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
(ט) וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(י) וָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֲבִאֵם אֶל הַמִּדְבָּר:
(יא) וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:
(יב) וְגַם אֶת שַׁבְּתוֹתַי נָתַתִּי לָהֶם לִהְיוֹת לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשָׁם:
(יז) וַתָּחָס עֵינִי עֲלֵיהֶם מִשַּׁחֲתָם וְלֹא עָשִׂיתִי אוֹתָם כָּלָה בַּמִּדְבָּר:

(כח) וָאֲבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אוֹתָהּ לָהֶם וַיִּרְאוּ כָל גִּבְעָה רָמָה וְכָל עֵץ עָבֹת וַיִּזְבְּחוּ שָׁם אֶת זִבְחֵיהֶם וַיִּתְּנוּ שָׁם כַּעַס קָרְבָּנָם וַיָּשִׂימוּ שָׁם רֵיחַ נִיחוֹחֵיהֶם וַיַּסִּיכוּ שָׁם אֶת נִסְכֵּיהֶם:

1. הוציא אותם מארץ מצרים
2. הביא אותם למדבר
3. הביא אותם במסורת הברית את החוקים והמשפטים
4. לא עשה כלה עם כל ישראל אלא המית הרשעים במדבר
5. הביא את הנותרים לארץ ישראל

--הגאולה העתידה--
(לג) חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם:
(לד) וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה:
(לה) וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים:
(לו) כַּאֲשֶׁר נִשְׁפַּטְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרָיִם כֵּן אִשָּׁפֵט אִתְּכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה':
(לז) וְהַעֲבַרְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית:
(לח) וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה':
(לט) וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם:
(מ) כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה' שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם:
(מא) בְּרֵיחַ נִיחֹחַ אֶרְצֶה אֶתְכֶם בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם:
(מב) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אוֹתָה לַאֲבוֹתֵיכֶם:
(מג) וּזְכַרְתֶּם שָׁם אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֵת כָּל עֲלִילוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר נִטְמֵאתֶם בָּם וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם בְּכָל רָעוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם:
(מד) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה': פ

1. יציאה מהגלות מארץ העמים

2. משפט במדבר העמים.

3. והבאתי אתכם במסורת הברית חדשה ברית עולם

4. ברירת הרשעים מן הצדיקים.

5. הביא את ישראל לארץ ישראל

הושע פרק ב 

(א) וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי:

(ב) וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל:

(ג) אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רֻחָמָה:

(טז) לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ:

(יז) וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: ס

(יח) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי:

(יט) וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם:

(כ) וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח:

(כא) וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים:

(כב) וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה': ס

(כג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם ה' אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ:

(כד) וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל:

(כה) וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי: פ

1. יציאה מן הגלות

2. הליכה למדבר עמים

3. "את כרמיה" אלו הצדיקים שיהיה בירור בין רשעים לצדיקים "וענתה" מלשון עינוי הרמת קול של צירוף.

4. וכרתי להם ברית - חדשה - ברית של שלום "וגר זאב עם כבש"

5. "וזרעתיה לי בארץ" - שיתוספו כמה גרים

מיכה פרק ז 

(יד) רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם:

(טו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת:

(טז) יִרְאו גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבוּרָתָם יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה:

(יז) יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ:

(יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:

(יט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם:

(כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

The Restoration of the Sacrificial System

For in My holy mountain, in the mountain of the height of Israel, saith the Lord GOD, there shall all the house of Israel, all of them, serve Me in the land; there will I accept them, and there will I require your heave-offerings, and the first of your gifts, with all your holy things. (Eze 20:40 JPS)

With your sweet savour will I accept you, when I bring you out from the peoples, and gather you out of the countries wherein ye have been scattered; and I will be sanctified in you in the sight of the nations. (Eze 20:41 JPS)

Justification by WORKS

Some Christians argue that no one can be righteous before the Lord through following and practicing and fulfilling the law of God. is that biblical? well, friends : NO.

he that hath not given forth upon interest, neither hath taken any increase, that hath withdrawn his hand from iniquity, hath executed true justice between man and man, (Eze 18:8 JPS)

hath walked in My statutes, and hath kept Mine ordinances, to deal truly; HE IS JUST, he shall surely live, saith the Lord GOD. (Eze 18:9 JPS)

Peradventure there be fifty righteous within the city: wilt thou also destroy and not spare the place for the fifty righteous that are therein? (Gen 18:24 KJV)

Israel the suffering Lamb

ירמיהו פרק נ
(ו) צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי, רֹעֵיהֶם הִתְעוּם, הָרִים שׁוֹבְבוּם, מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ, שָׁכְחוּ רִבְצָם:

My people hath been lost sheep; their shepherds have caused them to go astray, they have turned them away on the mountains; they have gone from mountain to hill, they have forgotten their resting-place. (Jer 50:6 JPS)

ירמיהו פרק נ 

(ז) כָּל מוֹצְאֵיהֶם אֲכָלוּם, וְצָרֵיהֶם אָמְרוּ: לֹא נֶאְשָׁם, תַּחַת אֲשֶׁר חָטְאוּ לַיקֹוָק, נְוֵה צֶדֶק וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם יְקֹוָק: ס

All that found them have devoured them; and their adversaries said: 'We are not guilty'; because they have sinned against the LORD, the habitation of justice, even the LORD, the hope of their fathers. (Jer 50:7 JPS)

Babylon is saying that they are not guilty because Israel have sinned...

ירמיהו פרק נ 

(יז) שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ, הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל: 

Israel is a scattered sheep, the lions have driven him away; first the king of Assyria hath devoured him, and last this Nebuchadrezzar king of Babylon hath broken his bones.

 (Jer 50:17 JPS)

A Sign in the Bible

ירמיהו פרק מד
(כט) וְזֹאת לָכֶם הָאוֹת נְאֻם ה' כִּי פֹקֵד אֲנִי עֲלֵיכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי קוֹם יָקוּמוּ דְבָרַי עֲלֵיכֶם לְרָעָה: ס
(ל) כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֹיְבוֹ וּמְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ: ס

And this shall be the sign unto you, saith the LORD, that I will punish you in this place, that ye may know that My words shall surely stand against you for evil; (Jer 44:29 JPS)

thus saith the LORD: Behold, I will give Pharaoh Hophra king of Egypt into the hand of his enemies, and into the hand of them that seek his life; as I gave Zedekiah king of Judah into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, his enemy, and that sought his life.'

 (Jer 44:30 JPS)

Here we see :

1. How a Sign is given by the Lord without anyone asking for the sign. 

2. The Sign is a natural sign not in particular supernatural.

3. The Sign comes to pass during the lifetime of the one whos given the sign.

Was David also a Priest? Can Jesus be a Priest?

Argument 1:

"The priestly and royal offices don't always appear so categorically distinct among descriptions preserved by Hebrew Bible, for instance:

"Moses and Aaron among his priests…" (Psa 99:6 KJV)

"And he [=Moses] was king in Jeshurun…" (Deu 33:5 KJV)

So we see that Moses could serve as a King and as a Priest, so could David and so will the Messiah.

Answer 1:

It is true Moses was ministering as a high/priest, but it seems it was until he completed the tabernacle and until the end of the "eight days of consecration". At that time Aaron and his sons were anointed (Ex.28:41,29:7,40:13) and dressed (Ex. 28-29:9,40:13-15) etc.. to work as priests from henceforth even for ever. As for Moses and Aaron roles were separated :

"The sons of Amram; Aaron and Moses: and Aaron was separated, that he should sanctify the most holy things, he and his sons for ever, to burn incense before the LORD, to minister unto him, and to bless in his name for ever. Now concerning Moses the man of God, his sons were named of the tribe of Levi (1Ch 23:13-14 KJV)

"…and the priest's office shall be theirs for a perpetual statute" (Exo 29:9 KJV)

"…that they may minister unto me in the priest's office: for their anointing shall surely be an everlasting priesthood throughout their generations." (Exo 40:15 KJV)

"And did I choose him [=Aaron] out of all the tribes of Israel to be my priest..." (1Sa 2:28 KJV)

To be a memorial unto the children of Israel, that no stranger, which is not of the seed of Aaron, come near to offer incense before the LORD; that he be not as Korah, and as his company: as the LORD said to him by the hand of Moses. (Num 16:40 KJV)

And he shall have it, and his seed after him, even the covenant of an everlasting priesthood; because he was zealous for his God, and made an atonement for the children of Israel. (Num 25:13 KJV)

"For thus says the LORD, 'David shall never lack a man to sit on the throne of the house of Israel; nor shall the priests of Levi ever be lacking before me, to sacrifice burnt offerings, to burn cereal offerings, and to make sacrifices.

 (Jer 33:17-8 NAS)

Thus says the LORD: If you can break my covenant with day and my covenant with night so that day and night no longer appear in their proper time, (Jer 33:20 NAB)

only then can my covenant with my servant David be broken, so that he will not have a descendant to act as king upon his throne, and my covenant with the priests of Levi who minister to me. (Jer 33:21 NAB)

Just as the host of heaven cannot be numbered and the sands of the sea cannot be counted, so I will multiply the descendants of David my servant and the Levites who minister to me. (Jer 33:22 NAB)

Have you not noticed what these people are saying: "The LORD has rejected the two tribes he had chosen?..." (Jer 33:24 NAB)

In summery Aaron and his seed only -have an eternal covenant of priesthood from God . there is no way David or his seed will be a priests, God will not brake his word and the law will not change. So if we find scripture that appears at first glance to support that David or any other man not from the seed of Aaron was a "priest" we should apply the other true meaning of "Kohen/Priest" = "Ruler". otherwise we will contradict and abolish Gods clear Words.

Argument 2:

1 Sam. 21:7 notes that David was given consecrated bread reserved only for the priests.

Answer 2:

According to rabbinic understanding of the text:

A.      It was a time of an emergency for David so he took the showbread. and according to the law u can break a law to save ones life. (Talmud Menachot 96b)

B.      It wasn't  "showbread" that was given to david, but other holy bread (bread from thanksgiving sacrifice) that strangers/aliens also can eat too. (Radak)

It seems also Yeshua understood it was a time of emergency like the sages: 

Mark 2:23-28: ESV:

"And he said to them, “Have you never read what David did, when he was in need and was hungry, he and those who were with him: how he entered the house of God, in the time of Abiathar the high priest, and ate the bread of the Presence, which it is not lawful for any but the priests to eat, and also gave it to those who were with him…"

Notice even if we say David was a priest and could eat the "showbread" - how on earth could he give the showbread to the alleged "those who were with him" were they all priests like him? The answer that follows is they were in need. (and btw it wasnt "Abiathar" it was Ahimelech")

Argument 3:

2 Sam. 6:12-14 and some other ref.  about David making sacrifices, therefore he was also a priest.

Answer 3:

It is to be understood that a Priest was making a sacrifice for behalf of David, not that he we making himself the sacrifice and serving as a priest. otherwise we would have to say the other figures in the bible were also priests because the text doesnt mention the priest that acctually made the sacrifice:

Was Gideon also a priest? (Judges 6:26)

Was Jephtach also a priest? (Judges 11:31)

Was Manoach also a priest? (Judges 13:23)

Was Samuel also a priest? (1 Sam 7:9)

Job (chp 1) or Job friends? (Job 42:8) were priests?
saul (1 sam 13:9-12)
 ט וַיֹּאמֶר שָׁאוּל--הַגִּשׁוּ אֵלַי, הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים; וַיַּעַל, הָעֹלָה.  י וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה, וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל, בָּא; וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ, לְבָרְכוֹ.  יא וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, מֶה עָשִׂיתָ; וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כִּי-רָאִיתִי כִי-נָפַץ הָעָם מֵעָלַי, וְאַתָּה לֹא-בָאתָ לְמוֹעֵד הַיָּמִים, וּפְלִשְׁתִּים, נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ.  יב וָאֹמַר, עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל, וּפְנֵי יְהוָה, לֹא חִלִּיתִי; וָאֶתְאַפַּק, וָאַעֲלֶה הָעֹלָה.

Argument 4:

David's sons are called "Kohanim/Priests" in 2 Sam 8:18.

Answer 4:

David sons were not literally priests. There is another meaning to the word Kohanim כהנים in the Hebrew language– that is "Rulers": please check and compare scripture 2 Sam 8:18 and 1 Ch 18:18 !!

It appears that כהנים  are ראשנים , in other words "rulers" of some kind not priests. also the greek translation  LXX:  αὐλάρχαι (2Sam 8:18) = "rulers", and KJV follows this.

compare the text:

and Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites, and David's sons were priests.(כהנים) (2Sa 8:18 ESV)

and Benaiah the son of Jehoiada was over the Cherethites and the Pelethites; and David's sons were the chief officials (הראשנים) in the service of the king. (1Ch 18:17 ESV)

another example:

And Ira also the Jairite was a chief ruler (כהן) about David. (2 Sam 20:26 KJV)

ἱερεὺς (2 Sam 20:26 LXX) = "priest"

another example:

And Azariah the son of Nathan was over the officers: and Zabud the son of Nathan was principal officer, and the king's friend: (1Kings 4:5 KJV)

Argument 5:

David/Messiah was promised that he will be a Priest forever (Pslams 110:4)

Answer 5:

As demonstrated before the word "Kohen" - can mean in the Hebrew language a "priest" or a "ruler".

the book of Samuel and Chronicles say nothing about an oath and promise from God to David to be a priest forever. We only find that the Lord swore to David and his seed to be Kings forever. So as I will show it fits clearly and perfectly to render "you are a Kohen-Ruler forever" rather then "a priest forever" using the Text only:

The LORD hath sworn (Psa 110:4 KJV) ===== "...as the LORD hath sworn to David, even so I do to him; (2Sam 3:9 KJV)

"and will not repent" (Psa 110:4 KJV)  ======  "nor repent" (1Sa 15:29 KJV)

Thou art a priest for ever (Psa 110:4 KJV) ===== unto David, and to his seed for ever. (2Sa 22:51 KJV) /  "He has made an eternal covenant with me" (2Sa 23:5 NAB) 

"after the order of Melchizedek." (Psa 110:4 KJV) -  after the order of the line of Jerusalem KINGS – Malkizedek/Adonizedek…

 David was set to be a king over Jerusalem like them and after them.

The kings of Jerusalem are called: "melchi-Zedek"/ "adoni-Zedek" (king/master of zedek) (Genesis 14:18 , Joshua 10:1)

Like all the kings of Philistines were called "Abimelech" (Gen. 20:2 , Pslams 34:1)

and all of Egypt kings were called ""Pharaoh". (Gen. 12:15 , Exo. 1:22 etc..)

Argument 6:

The Messiah Jesus was called and he is the "BRANCH". and the Branch will be a priest as follows:

"Even he shall build the temple of the LORD; and he shall bear the glory, and shall sit and rule upon his throne; and he shall be a priest upon his throne: and the counsel of peace shall be between them both. (Zec 6:13 KJV)

Answer 6:

It is matter of how you translate the text. the words in stake is "al kiso" - which means "on his right hand of his throne" (next to him). in context Joshua the high priest will sit on the right hand of Zerubabels throne.

thats exactly how the LXX translated this:

καὶ ἔσται ὁ ἱερεὺς ἐκ δεξιῶν (Zec 6:13 LXX)   δεξιῶν = right

And he shall receive power, and shall sit and rule upon his throne; and there shall be a priest on HIS right hand, and a peaceable counsel shall be between them both. (Zec 6:13 LXA) – English translation to the LXX

So again:

 והיה כהן על כסאו = and a priest shall be before his throne, = before the throne of Zerubabel

See the word על has few meaning , one is: "before/next" (see Exo 14:2)

Also notice it is not written כהן על כסאו  והוא, but  כהן על כסאווהיה

Now u may ask, how can it be that the one who sits on the THRONE is Zerubbabel , "throne" is for Kings only right? and Zerubbabel was only a governor not king?

The answer is: also Governors in the bible sit on a throne (כסא)

Zerubbabel the son of Shealtiel, governor (פחת) of Judah (Hag 1:1 KJV)

and you see that "governor" also sits on a "throne":

unto the throne (כסא) of the governor (פחת) on this side the river. (Neh 3:7 KJV) see also (Ester 3:1)

and finally the end of the verse: "and the counsel of peace shall be between them BOTH" its speaking about two individuals Joshua and Zerubbabel between THEM is gonna be peace and not jealousy. So this verse is not speaking about one men, and Joshua/Jesus Is NOT the BRANCH -rather it is Zerubbabel.

And I will raise me up a faithful priest, that shall do according to that which is in mine heart and in my mind: and I will build him a sure house; and he shall WALK BEFORE mine anointed for ever. (1Sa 2:35 KJV)

This is a prophecy about how Aviatar the priest from the cursed seed of Eli (line of Itamar) is going to be removed, and Zadok the priest (from the line of Elezar) is gonna be established as a high priest that shall walk before the anointed = the king = Solomon, "walk before" והתהלך לפני is similar to "priest shall be before his throne" (with Joshua and Zerubabel)…and it was fulfilled:

Argument 7:

David was wearing an"Efod" a priest cloth/item - indicating he was a priest.

Answer 7:

There are all kinds of cloths and hats in the Hebrew bible, some are mentioned only in a connection to the priests and some are not. In other words if you read about cloths/items mentioned that were worn by priests u may think only the priests wear it. But the matter of fact u find that also none priests do.

Like:

אבנט  and  כתנת (Isaiah 22:20-21, 2sam 15:32) ,

מעיל (1 sam. 18:4, 1 sam. 24:4)

פאר  (Ezekiel 24:23 compare to Ezekiel 44:18) also see: Isa 61:10

so it is not surprising to see if a person wears "efod" it is a "regular efod". Not a holy "priestly efod"…

So in summery  - david and Samuel did not wear the אפוד/מעיל reserved to the priests, they wore a regular efod or something similar. לא כתוב ש"נשאו אפוד" אלא חגרו אפוד שלא כמו הכהנים שנשאו אפוד

Also if David was a priest why did he have to have a high priest next to him to ask the Lord through the Urim and Tumim? If he had Efod/Hoshen and other cloth items of a priest?

And he shall stand before Eleazar the priest, who shall inquire for him by the judgment of the Urim before the LORD (Num 27:21)

And Saul said to him, "Why have you conspired against me, you and the son of Jesse, in that you have given him bread and a sword and have inquired of God for him, so that he has risen against me, to lie in wait, as at this day?" (1Sa 22:13)

Is today the first time that I have inquired of God for him? No! Let not the king impute anything to his servant or to all the house of my father, for your servant has known nothing of all this, much or little." (1Sa 22:15)