ישו נביא שקר,נבואות שלא התקיימו

מתיאוס 7:15  הִשָׁמְרוּ לָכֶם מִנְּבִיאֵי הַשָׁקֶר הַבָּאִים אֲלֵיכֶם בִּלְבוּשׁ כְּבָשִׂים וּבְקִרְבָּם זְאֵבִים טֹרְפִים הֵמָּה׃

מתיאוס 10:1-23
 1 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיִּתֵּן לָהֶם שָׁלְטָן עַל־רוּחוֹת הַטּוּמְאָה לְגָרֲשֵׁם וְלִרְפּוֹא כָּל־חֳלִי וְכָל־מַדְוֶה׃
 5 אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׁר הָאֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תֵּלֵכוּ וְאֶל־עִיר הַשֹׁמְרוֹנִים אַל־תָּבֹאוּ׃
 6 לְכוּ אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית־יִשְׂרָאֵל׃
 17 וְהִשָׁמְרוּ לָכֶם מִבְּנֵי הָאָדָם כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְיַכּוּ אֶתְכֶם בַּשׁוֹטִים בִּכְנֵסִיּוֹתֵיהֶם׃
 18 וְלִפְנֵי מֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִם׃
 19 וְכִי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ אֵיךְ תְּדַבְּרוּ וּמֶה תְּדַבֵּרוּ כִּי יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָׁעָה הַהִיא אֵת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּן׃
 20 כִּי לֹא אַתֶּם הֵם הַמְדַבְּרִים כִּי רוּחַ אֲבִיכֶם הוּא הַמְדַבֵּר בְּפִיכֶם׃
 22 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ׃
 23 וְאִם־יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת, כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תְכַלּוּ לַעֲבֹר עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד כִּי־יָבוֹא בֶן־הָאָדָם׃

לפי נבואה זאת 12 השליחים בזמן שהלכו להפיץ את הבשורה בערי ישראל בזמן הזה בן האדם - ישו היה צריך לבוא. והרי הוא לא בא עם ענני השמים לשפוט את העולם ולהחיל את מלכות האלוהים בארץ. גם על הדרך ישו בבשורות סותר עצמו, כאן הוא אומר אל תלכו לגוים אלא לבני ישראל, ובבשורה על פי מארקוס הוא אומר שהבשורה צריכה להקרא בראשונה לכל הגוים. ובנוסף מתיאוס סותר את עצמו בסוף הספר 28:19 "וְאַתֶּם לְכוּ אֶל־כָּל־הַגּוֹיִם וַעֲשׂוּ תַלְמִידִים וּטְבַלְתֶּם אֹתָם לְשֵׁם־הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃" וכן בלוקס 24:47 וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם׃


מארקוס 13:9-11
 9 אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי־יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְהוּכֵּיתֶם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְלִפְנֵי נְגִידִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם׃
 10 וְהַבְּשׂוֹרָה צְרִיכָה לְהִקָּרֵא בָרִאשֹׁנָה לְכָל־הַגּוֹיִם׃
 11 וְכַאֲשֶׁר יוֹלִיכוּ וּמָסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ וְאַל־תְּחַשְּׁבוּ מַה־תְּדַבֵּרוּ כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יוּשַׂם בְּפִיכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אוֹתוֹ תְדַבֵּרוּ יַעַן אֲשֶׁר לֹא־אַתֶּם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃


מעשי השליחים 13:46
  אז יַעֲנוּ פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא בִּפְנֵיהֶם לֵאמֹר בְּדִין הָיָה לְהַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בָּרִאשׁוֹנָה וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מְאַסְתֶּם אוֹתוֹ וְדַנְתֶּם עַל עַצְמְכֶם שֶׁאֵינְכֶם זַכָּאִים לְחַיֵּי עוֹלָם לָכֵן הִנְנוּ פֹנִים אֶל־הַגּוֹיִם׃

מעשי השליחים 18:5-6
 5 וּכְבוֹא סִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס מִמַּקְדּוֹנְיָא, פּוֹלוֹס מִתְאַמֵּץ בַּדָּבָר לְהָעִיד אֶל־הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ׃
 6 וַיְהִי כִּי הִמְרוּ וְגִדְּפוּ וַיְנַעֵר אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דִּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם וְאָנֹכִי נָקִי מֵעַתָּה אֵלְכָה־לִּי אֶל־הַגּוֹיִם׃

אגרת אל הרומיים 1:15-16 (ע"י פולוס)
15 לָכֵן נְדָבַנִי לִבִּי לְהַשְׁמִיעַ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה גַּם־אֶתְכֶם בְּנֵי רוֹמִי׃
16 כִּי אֵינֶנִּי בוֹשׁ מִבְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר גְּבוּרַת אֱלֹהִים הִיא לִתְשׁוּעָה לְכָל־הַמַּאֲמִין לַיְּהוּדִי רִאשׁוֹנָה וְגַם־לַיְּוָנִי׃


כאן ספר מעשי השליחים ואגרת אל הרומיים סותרים חזיתית את מארקוס שאומר שהבשורה צריכה להקרא בראשונה לכל הגוים במקום ליהודים בראשונה.

מעשה השליחים 22:21 ישו אומר לפולוס אחרי שהיהודים דוחים אותו ורוצים להורגו שילך לגוים ולרומא..
  וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ כִּי אֲנִי אֶל הַגּוֹיִם עַד־לְמֵרָחוֹק אֲשַׁלְּחֶךָּ׃ (Act 22:21 DLZ)

 אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׁר הָאֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תֵּלֵכוּ  וְאֶל־עִיר הַשֹׁמְרוֹנִים אַל־תָּבֹאוּ׃
 (Mat 10:5 DLZ)

 אל־תִּתְּנוּ אֶת־הַקֹּדֶשׁ לַכְּלָבִים וְאַל־תַּשְׁלִיכוּ פְנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים פֶּן־יִרְמְסוּם  בְּרַגְלֵיהֶם וּפַנוּ וְטָרְפוּ אֶתְכֶם׃
 (Mat 7:6 DLZ)

 22 וְהִנֵּה אִשָׁה כְנַעֲנִית יֹצֵאת מִן־הַגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶן־דָּוִד כִּי בִתִּי מְעוּנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד׃
 23 וְלֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר שַׁלְּחֶהָ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ׃
 24 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שׁוּלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃
 25 וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ וַתֹּאמַר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי׃
 26 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא־טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִפְנֵי צְעִירֵי הַכְּלָבִים׃
 27 וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִן־הַפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם׃
 28 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָׁה רַבָּה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָׁעָה הַהִיא׃

 (Mat 15:22-28 DLZ)
--------------------------------------------------------

לוקס 24:44
ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים׃

מיותר לציין שלא נמלאו והתקיימו בחייו כל הנבואות בתורה נביאים ותהלים על המשיח. הבחור נעלם והלך למנוחות ואותנו השאיר לאנחות. הזהו המשיח?

לוקס 18:31
ויִּקַּח אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וְכָל־הַכָּתוּב בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן־הָאָדָם יִמָּלֵא׃

האם התקיימו כל הנחמות וכל הישועות הכתובים בתנ"ך ע"י ישו? התשובה לא! אז הוא משיח ונביא שקר אמיתי.

מתיאוס 26:64
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ, וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה תִּרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם יֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה, וּבָא עִם־עַנְנֵי הַשָּׁמָיִם׃

מתיאוס 14:62
ויֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא, וְאַתֶּם תִּרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה, וּבָא עִם־עַנֲנֵי הַשָּׁמָיִם׃

לוקס 22:69
אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם ישֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים׃

שוב מיותר לציין שאף אחד מהעומדים שם לא ראה את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים.
יש לציין שאכן הבינו שישו נביא שקר: וַיֹּאמְרוּ הִנָּבֵא לָנוּ הַמָּשִׁיחַ מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתָךְ׃ (מתיאוס 26:68)

לוקס 4:16-21
 16 וַיָּבֹא אֶל־נְצֶרֶת אֲשֶׁר גּוּדַּל־שָׁם, וַיֵּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת, וַיָּקָם לִקְרֹא בַסֵּפֶר׃
 17 וַיּוּתַּן־לוֹ סֵפֶר יְשַׁעֲיָה הַנָּבִיא, וַיִּפְתַּח אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה־כָתוּב בּוֹ׃
 18 רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוֹה עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵׂר עֲנָוִים׃
 19 שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ, לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיְהֹוָה׃
 20 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּלַל אֶת־הַסֵּפֶר וַיְשִׁיבֵהוּ אֶל־הַחַזָּן, וַיֵּשֶׁב וְעֵינֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת נְשׂוּאוֹת אֵלָיו׃
 21 וַיָּחֶל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם׃


השוואה לנבואה המקורית של ישעיהו, נווכח לדעת שישו הנוצרי לא קיים ולא מלא את הנבואה בשלמות. וגם הוסיף כהנה וכהנה מילים אשר לא במקור כפי אשר רגיל הוא בלשונו.

ישעיהו פרק סא
(א) רוּחַ אֲדֹנָי ה' עָלָי, יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ:
(ב) לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַה', וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ, לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים:
(ג) לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל, מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה, וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע ה' לְהִתְפָּאֵר:
(ד) וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם, שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ, וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר:
(ה) וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם:
(ו) וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ:

שימו לב שישו מוסיף "לשלח רצוצים חפשים" מה שאינו נמצא בטקסט המקורי.
עוד הוא משנה ואומר "ולעורים פקח-קוח" , במקום במקור "ולאסורים פקח קוח".
עוד הוא משמיט בפסוק ב' "ויום נקם לאלוהינו ולנחם כ-ל אבלים". ושאר הנבואה לא גמר - וגלל את הספר כי ידע בנפשו שאינו יכול למלא ולהביא לידי הגשמה את שאר הנבואה, ואף תחילתה לא הגשים בסוף. גם יוחנן המטביל שם לב שישו כנראה לא המשיח המיוחל שיביא את אור הגאולה והסרת השעבוד לכן שלח את תלמידיו לשאול את ישו האם האתה זה (המשיח) או נחכה לאחר... וכן ישו כנראה הבין שאיננו המשיח ולכן צעק "אלי אלי למה שבקתני".

הנבואה בישעיהו מדברת על ישראל כככל ולא על אנשים פרטיים. אם כן ישו לא הביא את הגאולה המיוחלת הוא לא קרא דרור לישראל הגולים והשבויים והאסורים לבין האומות, הוא לא עשה נקם באומות העולם המשעבדות את ישראל. ולכן גם לא ניחם את כל האבלים וחבש את נשברי הלב בגלות ותחת עול האומות ובכללם הרומאים. בימיו לא עמדו זרים ורעו צאן ישראל ובני נכר איכריהם וכורמיהם, ישראל לא אכלו חיל גוים ובכבודם לא התימרו.


מתיאוס 16:27-28
 27 כִּי בֶּן־הָאָדָם עָתִיד לָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם־מַלְאָכָיו, וְאָז יְשַׁלֵּם לְכָל־אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ׃
 28 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כִּי יֵשׁ בָּעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ טַעַם מִיתָה עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בְּמַלְכוּתוֹ׃

מארקוס 9:1
ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כִּי יֵשׁ בָּעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ טַעַם מִיתָה עַד כִּי־יִרְאוּ מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִגְבוּרָה׃

לוקס 9:27
וּבֶאֱמֶת אֲנִי אֹמֵר לָכֶם, יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃

כל הדור ההוא מתו ולא ראו את בן האדם בא במלכותו ולא ראו את המלכות האלוהים באה בגבורה! שימו לב ש"מלכותו של ישו" היא היא "מלכות האלוהים"!!

מתיאוס 24:34
 אמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָל־אֵלֶּה׃

לוקס 21:31-33
 31 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּהְיוֹת אֵלֶּה לְנֶגְדְּכֶם דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
 32 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד כִּי־יִהְיוּ כָּל־אֵלֶּה׃
 33 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃

מארקוס 13:1-2,23-33
 1 וַיְהִי בְּצֵאתוֹ מִן־הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי רְאֵה מַה־יָּפוּ הָאֲבָנִים וְהַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה׃
 2 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲרָאִיתָ אֶת־הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה לֹא־תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק׃
 23 וְאַתֶּם רְאוּ הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃
 24 וְהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא־יַגִּיהַּ אוֹרוֹ׃
 25 וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן־הַשָּׁמַיִם וַחֲיָלֵי הַשָּׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ׃
 26 וְאָז יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בַעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְכָבוֹד׃
 27 וְאָז יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם׃
 28 וּמִן־הַתְּאֵנָה לִמְדוּ־נָא אֶת־מְשַׁל הַדָּבָר כְּשֶׁיִּרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרַח עָלֶהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ׃
 29 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּרְאֹתְכֶם כִּי־הָיוּ אֵלֶּה דְּעוּ כִּי־קָרוֹב הוּא בַּפָּתַח׃
 30 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָּל־אֵלֶּה׃
 31 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃
 32 אַךְ עֶת־בּוֹא הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ גַּם־לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם גַּם־לֹא הַבֵּן מִבַּלְעֲדֵי הָאָב׃
 33 רְאוּ שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלֵּלוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי הָעֵת׃

לוקס 22:29-30
 29 לָכֵן אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם הַמַּלְכוּת כַּאֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי׃
 30 למַעַן תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל־שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי וִישַׁבְתֶּם עַל־כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃

אל הרומיים 14:17
  כּי־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כִּי־צְדָקָה הִיא וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃

מעשה השליחים 1:6-7
 6 וַיְהִי בְּהִתְאַסְּפָם יַחְדָּו וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הֲתָשִׁיב בָּעֵת הַזֹּאת אֶת־הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל׃
 7 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא לָכֶם לָדַעַת הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים אֲשֶׁר קָבַע הָאָב בְּשִׁלְטָנוֹ שֶׁלּו׃

לוקס 1:67-80
 67 וַיִּמָּלֵא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּנָּבֵא לֵאמֹר׃
 68 בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד אֶת־עַמּוֹ וַיִּשְׁלַח לוֹ פְּדוּת׃
 69 וַיַּצְמַח לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ׃
 70 כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִי־נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם׃
 71 יְשׁוּעָה מֵאֹיְבֵינוּ וּמִיַּד כָּל־שֹׂנְאֵינוּ׃
 72 לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם־אֲבוֹתֵינוּ וְלִזְכֹּר אֶת־בְּרִית קָדְשׁוֹ׃
 73 אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ׃
 74 לְהַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ לְעָבְדוֹ בְּלִי־פָחַד׃
 75 בְּתָמִים וּבִצְדָקָה לְפָנָיו כָּל־יְמֵי חַיֵּינוּ׃
 76 וְאַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא עֶלְיוֹן יִקָּרֵא לָךְ כִּי לִפְנֵי יְהֹוָה תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת אֶת־דְּרָכָיו׃
 77 וּלְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ הַיְשׁוּעָה לְעַמּוֹ בִּסְלִיחַת חַטֹּאתֵיהֶם׃
 78 בְּחֶסֶד אֱלֹהֵינוּ וּבְרַחֲמָיו אֲשֶׁר בָּהֶם יִפְקְדֵנוּ הַנֹּגַהּ מִמָּרוֹם׃
 79 לְהָאִיר לְישְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְהָכִין אֶת־רַגְלֵינוּ אֶל־דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם׃
 80 וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיְהִי בַמִּדְבָּרוֹת עַד־יוֹם הֵרָאֹתוֹ אֶל־יִשְׂרָאֵל׃

הנה זכריה אביו של יוחנן המטביל מתנבא "ברוח הקודש" שה' פקד את עמו ויציל אותו מאויביו ושונאיו. האם זה התקיים? האם ישראל נושעו מהרומאים כפי שהנבואה הזאת מפרשת הם הוכנו רגלי ישראל ללכת בדרך השלום בימיו?

לוקס 1:26-33
 26 וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת־גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ גָּלִילָה אֶל־עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ נְצָרֶת׃
 27 אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃
 28 וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת־חֵן יְהֹוָה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים׃
 29 וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת׃
 30 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
 31 וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃
 32 וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהֹוָה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃
 33 וּמָלַךְ עַל־בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃

   יְלָדַי הִנֵּה הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה בָּאָה וְכַאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם שֶׁיָּבֹא שֹׂטֵן הַמָּשִׁיחַ כֵּן עַתָּה רַבּוּ שֹׂטְנֵי הַמָּשִׁיחַ וּבָזֹאת נֵדַע שֶׁהִיא הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה׃
 (1Jo 2:18 DLZ)



אות יונה הנביא:

מארקוס 8:11-12
 11 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיָּחֵלּוּ לְהִתְוַכַּח עִמּוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ אוֹת מִן־הַשָּׁמַיִם לְמַעַן נַסֹּתוֹ׃
 12 וַיֵאָנַח בְּרוּחוֹ וַיֹּאמַר מַה־הַדּוֹר הַזֶּה מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יִנָּתֵן אוֹת לַדּוֹר הַזֶּה׃


כאן בבשורה של מרקוס ישו לא אומר שהולך לתת להם אות של יונה כלל.

מתיאוס 16:1-4
 1 וַיִּגְּשׁוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים לְנַסּוֹתוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ לְהַרְאוֹתָם אוֹת מִן־הַשָׁמָיִם׃
 2 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאמְרוּ יוֹם־צַח יִהְיֶה כִּי אָדְמוּ הַשָׁמָיִם׃
 3 וּבַבֹּקֶר תֹּאמְרוּ הַיּוֹם סַעַר כִּי־אָדְמוּ וְהִתְקַדְּרוּ הַשָׁמָיִם חֲנֵפִים אַתֶּם מַכִּירִים אֶת־פְּנֵי הַשָׁמַיִם וְאֹתוֹת הָעִתִּים לֹא תַכִּירוּ׃
 4 דּוֹר רַע וּמְנָאֵף מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת, וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא וַיַּעַזְבֵם וַיֵּלֶךְ לוֹ׃

מתיאוס 12:38-45
 38 וַיַּעֲנוּ אֲנָשִׁים מִן־הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ רַבִּי חָפַצְנוּ לִרְאוֹת אוֹת עַל־יָדֶךָ׃
 39 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דּוֹר רָע וּמְנָאֵף מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא׃
 40 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת כֵּן יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת׃
 41 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפַּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה־פֹה גָּדוֹל מִיּוֹנָה׃
 42 מַלְכַּת תֵּימָן תַּעֲמֹד לְמִשְׁפַּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעֶנּוּ כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה־פֹה גָּדוֹל מִשְׁלֹמֹה׃
 43 וְהָרוּחַ הַטְּמֵאָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשֹׁטֵט בִּמְקֹמוֹת צִיָּה לְבַקֶּשׁ־לָהּ מָנוֹחַ וְלֹא תִמְצָא׃
 44 אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל־בֵּיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָׁם וּבָאָה וּמָצְאָה אֹתוֹ מְפוּנֶּה וּמְטוּאטָא וּמְהוּדָּר׃
 45 וְאַחַר תֵּלֵךְ וְלָקְחָה עִמָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאָדָם הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ כֵּן יִהְיֶה גַּם־לַדּוֹר הָרָע הַזֶּה׃

בבשורה של מתי ישו אומר שהוא יתן להם אות יונה והוא גם מוסיף שהוא יהיה בבטן האדמה שלשה ימים ושלושה לילות מה שלא נמצא בשאר הבשורות.

לוקס 11:1-29-32
 1  וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם׃
 29 וּבְהִקָּבֵץ עַם־רָב וַיִּפְתַּח פִּיו וַיֹּאמַר הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רָע הוּא, אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ, וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא׃
 30 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה לְאוֹת כֵּן יִהְיֶה גַם־בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה׃
 31 מַלְכַּת תֵּימָן תַּעֲמֹד לַמִּשְׁפָּט עִם־אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעָה אוֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה׃
 32 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יַעַמְדוּ לַמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעוּהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִיוֹנָה׃

אות יונה לא מופיע כלל בבשורה של יוחנן.
ישו לא מגשים וממלא את האות והנבואה שהתנבא שכן הוא אומר שיהיה בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות. והרי נתלה ביום שישי ונקבר לפני השקיעה - מקצת היום נחשב ככולו. שהה שם ליל שבת, שהה יום שבת, שהה ליל ראשון, שהה מקצת יום ראשון ונחשב ככולו. סה"כ 3 ימים ו-2 לילות בלבד. עוד צד שקר בנבואה הרי הוא אומר "כאשר היה יונה" והרי יונה היה חי כל השלושה ימים והשלושה לילות. וישו היה מת במשך הזמן הזה לא חי. אז זאת נבואת שקר גמורה. אם ישו הוא אלוהים, איך הוא אומר "גדול מיונה" , "גדול משלמה". הרי האלוהים גדול מכל המלאכים ומכל האלוהים, שמואל ב פרק ז, כב "עַל כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי ה', כִּי אֵין כָּמוֹךָ, וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ."

מארקוס 9:13
  אבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בָּא אֵלִיָּהוּ וְגַם־עָשׂוּ לוֹ כִּרְצוֹנָם כַּכָּתוּב עָלָיו׃

איפה כתוב שהיהודים יכרתו את ראשו של אליהו כפי שעשה הורדוס ליוחנן המטביל אשר הוא לדעת ישו אליהו?!?
איפה כתוב בכלל בתנ"ך שיקרה לאליהו כזה דבר מזעזע, או שהיהודים שעשו בו כרצונם? הרי כתוב הפוך והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

הראשונה אל הקורינתיים 15:3-4
 3 כִּי רֵאשִׁית כָּל־דָּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם מַה־שֶּׁקִּבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ כַּכָּתוּב׃
 4 וְנִקְבַּר וְהוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּכָּתוּב׃

היכן כתוב בתנ"ך שהמשיח יקום לתחיה ביום השלישי?!?

ישו מדבר כמו גוי וכותי לפי אוון-גליון של יוחנן

  כּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּיַד־מֹשֶׁה וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
 (Joh 1:17 DLZ)

  הלֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין אִישׁ מִכֶּם מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. מַדּוּעַ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַהֲרֹג אוֹתִי?"
 (Joh 7:19 MHT)


יוחנן 8:12-20
12 וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם כָּל־הַהֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה כִּי־אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה־לּוֹ׃
13 וַיֹּאמְרוּ הַפְּרוּשִׁים עַל־נַפְשְׁךָ אַתָּה מֵעִיד עֵדוּתְךָ אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה׃
14 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַף אִם־אָעִיד עַל־נַפְשִׁי עֵדוּתִי אֱמֶת יַעַן אֲשֶׁר־יָדַעְתִּי מֵאַיִן בָּאתִי וְאָנָה אֲנִי הֹלֵךְ וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן בָּאתִי וְאָנָה אֵלֵךְ׃
15 אַתֶּם לְפִי הַבָּשָׂר תִּשְׁפֹּטוּ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁפֹּט אִישׁ׃
16 וְכִי אֶשְׁפֹּט אָנֹכִי מִשְׁפָּטִי אֶמֱת כִּי לֹא לְבַדִּי אָנִי כִּי אִם־אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי׃
17 וְגַם בְּתוֹרַתְכֶם כָּתוּב כִּי עֵדוּת שְׁנֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנָה הִיא׃
18 אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עָלָי וְגַם־הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְעִידֵנִי׃
19 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִיךָ אַיּוֹ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ גַּם־אֹתִי גַּם אֶת־אָבִי לֹא יְדַעְתֶּם וְלוּ יְדַעְתֶּם אֹתִי כִּי עַתָּה גַּם אֶת־אָבִי יְדַעְתֶּם׃
20 כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר בְּבֵית הָאוֹצָר בְּלַמְּדוֹ בַמִקְדָּשׁ וְלֹא־תְפָשׂוּ אִישׁ כִּי לֹא־בָא עִתּוֹ׃

כאן ישו מדבר בסגנון כאילו תורת משה היא לא תורתו, וכי היא נחלתם של היהודים והפרושים בלבד ולא נחלתו ותורתו המחייבת גם אותו. שאם אכן היה אומר "וגם כתוב בתורתנו".

יוחנן 10:22-39 (בקצרה)
22 וַיְהִי חֲנוּכָּה בִּירוּשָׁלָיִם וְהָעֵת סְתָיו׃
23 וְיֵשׁוּעַ מִתְהַלֵךְ בַּמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה׃
34 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא כָתוּב בְּתוֹרַתְכֶם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם׃
35 הֵן יִקָּרֵא אֱלֹהִים לְמִי שֶׁהָיָה דְּבַר הָאֱלֹהִים אֲלֵיהֶם וְהַכָּתוּב לֹא־יוּפָר׃
36 וְאֵיךְ תֹּאמְרוּ לַאֲשֶׁר קִדְּשׁוֹ הָאָב וַיִּשְׁלָחֵהוּ לָעוֹלָם מְגַדֵּף אָתָּה יַעַן אָמַרְתִּי בֵּן־אֱלֹהִים אָנִי׃
37 אִם־לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת־מַעֲשֵׂי אָבִי אַל־תַּאֲמִינוּ לִי׃
38 וְאִם־עֹשֶׂה אֲנִי גַּם אִם לֹא־תַאֲמִינוּ לִי הַאֲמִינוּ לְמַעֲשָׂי, לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ כִּי־בִי הָאָב וַאֲנִי בּוֹ׃
39 אָז יָשׁוּבוּ וִיבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וַיִּמָלֵט מִיָּדָם׃

ישו מדבר באותו מטבע לשון מזלזלת "הלא כתוב בתורתכם" , תורתכם ולא תורת ישו החדשה! כאן אגב טועה יוחנן בבורות מביישת שהרי הפסוק "אני אמרתי אלהים אתם" נמצא בתהלים פב פסוק ו, ולא נמצא בתורה בספר החוקים. ולא נכון להשתמש בלשון "בתורתכם". וכפי שבספר מתי 21:42 השתמש: "ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲכִי לֹא־קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃"

הסיפורים לעיל לא נמצאים בשאר הספרים של הבורות החדשה מרק מתי ולוקס.


אַךְ לְמַלֹּאת דְּבַר־הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי (Joh 15:25 DLZ)

תהלים פרק לה פסוק יט
אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן:
תהלים פרק סט פסוק ה
רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב:

רואים שלא כתוב בתורה אלא בתהלים בכתובים.

ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס קְחוּ אֹתוֹ אַתֶּם וְשִׁפְטוּהוּ כְתוֹרַתְכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים אֵין־לָנוּ רְשׁוּת לְהָמִית אִישׁ׃
 (Joh 18:31 DLZ)

רואים שגוי מדבר בסגנון של "תורתכם".

מה פירוש המילה אחד

דברי הימים א פרק כט א

וַיֹּאמֶר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְכָל הַקָּהָל שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים נַעַר וָרָךְ וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לַה' אֱלֹהִים:

יחזקאל פרק לג כד

בֶּן אָדָם יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה:

בראשית פרק יט ט 

וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת: 

שלושה דוגמאות אלו מוכיחים ש"אחד" יש בפירושו יחידי, אדם בעל אישיות אחת יחידי.

נושא עון ועובר על פשע

בראשית פרק יח
(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ:
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט:
(כו) וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם:


נופל היסוד של הנצרות שצריך שפיכת דם בשביל כפרה על חטאים.
שכן הקב"ה מפורש אומר שאם יש חמישים צדיקים בתוך העיר ה' ישא עון ויעבור על פשע לכ-ל המקום והעיר בעבור הצדיקים החיים לא שימותו ובמיתתם תהיה כפרה לכל העיר, אלא שבחייהם ובזכות היותם צדיקים ה' ישא לכל העיר ולא יחריב את העיר.

עוד נלמד מכאן שישנו מושג שאדם יכול להיות "צדיק" בעיני ה', ולא כטענת הנצרות שכל צדקותינו כבגד מלוכלך לפני ה'.

עוד אנו לומדים שגם הצדיקים הבודדים שנשארו בסדום - היו מתים ונספים בעון העיר למרות וחרף היותם צדיקים.

בראשית פרק יט פסוק טו
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר:

זה יכול להסביר את הפסוק "והוא מחולל מפשעינו" , שעם ישראל מחולל מפשע האומות בגלל שאם היתה באה גזרה רעה על עיר אחת למרות שישנם בעיר ישראל - כיון שהם מעטים נספים הם בעון העיר. הוי "והוא מדוכא מעונותינו".

עוד רואים שאדם אחד ניצל בגלל ובזכות אדם אחר:

בראשית פרק יט פסוק כט
וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט: 

תשובה לסליחת חטאים

1 יוחנן 1:7
אבָל אִם־נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא בָאוֹר, הִנֵּה נִתְחַבַּרְנוּ יָחַד, וְדַם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל־חֵטְא׃


דברים פרק ד
(כה) כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ:
(כו) הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן:
(כז) וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה:
(כח) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן:
(כט) וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
(ל) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ:
(לא) כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם:

נקודות:

1. עם ישראל גולה בגלל שהוא מתרחק מהתורה והמצוות ומה'.

2. עם ישראל מבקש את ה' שב עד ה' ושומע בקולו היינו מקיים את המצוות.

3. ה' אל רחום סולח ומקבץ את ישראל לארצו כפי הברית אשר נשבע לאבותיו.

4. הקב"ה לא מואס ומשחית את ישראל.

5. הקב"ה זוכר את ברית האבות.

ויקרא פרק כו 

(מ) וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי:

(מא) אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם:

(מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר:

(מג) וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:

(מד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם:

(מה) וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה':

נקודות:

1. עם ישראל מתוודה על עונותיו ועון אבותיו.

2. לבבם הערל נכנע, עונש הגלות מכפר על עונם.

3. הקב"ה לא מואס בישראל.

4. הקב"ה לא שוכח אלא זוכר ברית האבות הראשונים.

דברים פרק ל 

(א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:

(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

(ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:

(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:

(ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:

(ו) וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:

(ז) וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ:

(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:

(ט) וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ:

(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:

(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

(יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: ס

נקודות: מדבר בזמן הגאולה, וגם כאן נופלים כל יסודי הנצרות:

1. עם ישראל שב בתשובה בארצות הגלות.

2. הקב"ה מקבץ את כל ישראל.

3. הקב"ה מל את לבב ישראל.

4. הקב"ה מעניש את האומות שהצרו לישראל.

5. "ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום." היינו לשמור את תורת משה, ולא תורת ישו המבטלת את התורה.

6. "לשמור מצותיו וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה" - בספר זה ולא בספר הברית החדשה.

ירמיהו פרק כט
(ד) כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְכָל־הַ֨גּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה:
(ה) בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן:
(ו) קְח֣וּ נָשִׁ֗ים וְהוֹלִידוּ֘ בָּנִ֣ים וּבָנוֹת֒ וּקְח֨וּ לִבְנֵיכֶ֜ם נָשִׁ֗ים וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶם֙ תְּנ֣וּ לַֽאֲנָשִׁ֔ים וְתֵלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּרְבוּ־שָׁ֖ם וְאַל־תִּמְעָֽטוּ:
(ז) וְדִרְשׁ֞וּ אֶת־שְׁל֣וֹם הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּֽלְל֥וּ בַעֲדָ֖הּ אֶל־יְהֹוָ֑ה כִּ֣י בִשְׁלוֹמָ֔הּ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֽוֹם: פ
(ח) כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַֽל־ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם מַחְלְמִֽים:
(ט) כִּ֣י בְשֶׁ֔קֶר הֵ֛ם נִבְּאִ֥ים לָכֶ֖ם בִּשְׁמִ֑י לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה: ס
(י) כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה:
(יא) כִּי֩ אָנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מַחְשְׁב֤וֹת שָׁלוֹם֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה:
(יב) וּקְרָאתֶ֤ם אֹתִי֙ וַֽהֲלַכְתֶּ֔ם וְהִתְפַּלַּלְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וְשָׁמַעְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם:
(יג) וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם אֹתִ֖י וּמְצָאתֶ֑ם כִּ֥י תִדְרְשֻׁ֖נִי בְּכָל־לְבַבְכֶֽם:
(יד) וְנִמְצֵ֣אתִי לָכֶם֘ נְאֻם־יְהֹוָה֒ וְשַׁבְתִּ֣י אֶת־שְׁבוּתְכֶ֗ם וְקִבַּצְתִּ֣י אֶ֠תְכֶם מִֽכָּל־הַגּוֹיִ֞ם וּמִכָּל־ הַמְּקוֹמ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּ֧חְתִּי אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מִשָּֽׁם:


יחזקאל פרק טז
(סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה: ס

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב עמוד ב
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו - מוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר: למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים. - דילמא צבור שאני? - אלא, מהכא: ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי, ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה, ואילו אורים ותומים לא קאמר - משום דקטליה לנוב עיר הכהנים. ומנין דאחילו ליה מן שמיא - שנאמר (ויאמר שמואל אל שאול מחר) [ומחר] אתה ובניך עמי, ואמר רבי יוחנן: עמי - במחיצתי. ורבנן אמרי, מהכא: והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה', יצתה בת קול ואמרה: בחיר ה'.


חגי פרק א
(ה) וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:
חגי פרק א
 (ז) כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:
חגי פרק ב ד-ה
(ד) וְעַתָּ֣ה חֲזַ֣ק זְרֻבָּבֶ֣ל׀ נְאֻם־יְהֹוָ֡ה, וַחֲזַ֣ק יְהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וַחֲזַ֨ק כָּל־עַ֥ם הָאָ֛רֶץ נְאֻם־ יְהֹוָ֖ה, וַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי־אֲנִ֣י אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת: (ה) אֶֽת־הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־כָּרַ֤תִּי אִתְּכֶם֙ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרַ֔יִם וְרוּחִ֖י עֹמֶ֣דֶת בְּתוֹכְכֶ֑ם אַל־תִּירָֽאוּ: ס

ז"א: חזקו ועשו את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים - לשמור את התורה!
רד"ק חגי פרק ב
ואמר: "אשר כרתי אתכם" -  כלומר את אבותיכם והרי הוא כאלו כרתי אתכם. 

חגי פרק ב
(טו) וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־אֶ֛בֶן אֶל־אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה:

חגי פרק ב

(יח) שִׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִיּוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַתְּשִׁיעִ֗י לְמִן־הַיּ֛וֹם אֲשֶׁר־יֻסַּ֥ד הֵֽיכַל־יְהֹוָ֖ה שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶֽם: 

זכריה פרק א

(ג) וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֗ם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְאָשׁ֣וּב אֲלֵיכֶ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת:

(ד) אַל־תִּהְי֣וּ כַאֲבֹֽתֵיכֶ֡ם אֲשֶׁ֣ר קָרְאֽוּ־אֲלֵיהֶם֩ הַנְּבִיאִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים לֵאמֹ֗ר כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁ֤וּבוּ נָא֙ מִדַּרְכֵיכֶ֣ם הָרָעִ֔ים ומעליליכם וּמַֽעַלְלֵיכֶ֖ם הָֽרָעִ֑ים וְלֹ֥א שָׁמְע֛וּ וְלֹֽא־הִקְשִׁ֥יבוּ אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה:

(ה) אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַיֵּה־הֵ֑ם וְהַ֨נְּבִאִ֔ים הַלְעוֹלָ֖ם יִֽחְיֽוּ: 

זכריה פרק ג

(ו) וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר:

(ז) כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה: 

זכריה פרק ו
(טו) וּרְחוֹקִ֣ים׀ יָבֹ֗אוּ וּבָנוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה וִידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: ס

משלי פרק כח פסוק יג
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם:

תהלים פרק לב
(א) לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה:
(ב) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה:
(ה) חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה', וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה:

עקידת יצחק ויקרא שער נח (פרשת צו)

ואמר (הושע שם) "ונשלמה פרים שפתינו" לומר כי השפתים בתפלה ובהודאה ישלימו במקום הקרבן לבד וזה שלא יחשוב המתפלל והמתחנן שיסור חטאו ממנו גם כי ירבה תפלה ותחנה אם לא בשיקדים התשובה השלמה כמו שלא יכפר הקרבן בעוד חטאו בו. והנה אם כן התפלות הם מעצם הקרבנות ומשובחים מהם ואין צ"ל שמועילין במקומן בכל זמן שהם בטלים. אמר המשורר (תהלים נ"א) ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. כי לא תחפוץ זבח ואתנה וגו' זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה הטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים.

תהלים פרק נא, יז-כא
(יז) אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:
(יח) כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה:
(יט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה:
דוד המלך אשר חטא במזיד על עונות אלו אין קורבן, לכן כי לא תחפץ זבח, כי אם היית חפץ - אתנה, הייתי נותן, עולה לא תרצה. זבחי אלהים רוח נשברה ולב נשבר ונדכה.

(כ) הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם:
(כא) אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים:
זוהי נבואה שדוד ראה לעתיד לבוא שביהמ"ק יבנה בימי שלמה או לימות המשיח ואז ה' יחפוץ זבחים שבאים בצדק ותשובה כנה.

תהלים פרק עח
(א) מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי:
(ב) אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם:
(ג) אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ:
(ד) לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהֹוָה וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה:
(ה) וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם:
(ו) לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם:
(ז) וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל וּמִצְוֹתָיו יִנְצֹרוּ:
(ח) וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ:

ירמיהו פרק יז פסוק י
אֲנִי יְהֹוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו:

איוב פרק לד
(י) לָכֵן אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל:
(יא) כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ:
(יב) אַף אָמְנָם אֵל לֹא יַרְשִׁיעַ וְשַׁדַּי לֹא יְעַוֵּת מִשְׁפָּט: 

אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו

דברים פרק ד
(לב) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ:
(לג) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי:
(לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:
(לה) אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ:
(לו) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
(לז) וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם:
(לח) לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
(לט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:
(מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים: פ

מפרק זה אנו לומדים איך כל היסודות של הנצרות נופלות ומתרסקות.

1. התגלות ה' במעמד הר סיני היה לכל העם לכל ישראל - לעומת ישו שלא היו כל ישראל על אדמתם ורבים לא ידעוהו.

2. ה' גאל והוציא את ישראל ממצרים - לעומת ישו שלא גאל ולא הוציא את ישראל מתחת עבדותם של הרומאים.

3. ושמרת את חקיו ואת מצותיו - כל הימים. התוכנית היא שבני ישראל ישמרו את התורה ובכך יזכו ויאריכו ימים עד עולם על האדמה אשר נתן להם. בסתירה לישו שבא לבטל את התורה ואת השבת ואת המילה ולהמיר אותם באמונה ללא מעשה.

ישראל באו לכדי ידיעה בה' ע"י מעמד הר סיני, ששמעו את קול ה' מדבר אליהם מתוך האש.

האם ישו אדם או אלוה בהתגלמות אדם

זו משימה לא פשוטה להכריע מדפי הבורות החדשה האם כותבי הספרים החזיקו את אותו האיש לאלוהות או לאדם רגיל, שכן יש מקומות שמובנים לפי פשוטם שישו הוא אלוהות, ויש מקומות שניכר שהוא אדם רגיל כמוני כמוך, אבל דבר אחד ברור, שכותבי האון-גליון ומאמיניו נבוכים בדבר וחלוקים בדבר בינם לבין עצמם, ואין לנו הנטל להכריע בדבר, מלבד אהבת האמת והחלת כללי הלוגיקה והשכל הישר לשפוט ולדון את אותם פסוקים לכאן או לכאן.

תרגום הפסוקים בבה"ח לעברית נבחרו לפי ראות עיני מתרגומי "דליעטש" , "סלקינסון" , "ותרגום לעברית מודרנית".

הכֹּל נִמְסַר־לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין מַכִּיר אֶת־הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב וְאֵין מַכִּיר אֶת־הָאָב בִּלְתִּי הַבֵּן וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַבֵּן לְגַלּוֹת לוֹ׃
 (Matt. 11:27 DLZ)
הכֹּל נִמְסַר־לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין יוֹדֵעַ מִי הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב וּמִי הָאָב בִּלְתִּי הַבֵּן וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַבֵּן לְגַלּוֹת לוֹ׃
 (Lk. 10:22 DLZ)

כאן ישו מצהיר ש"הכל" נמסר לו מאת אביו. אבל לפי הפסוקים להלן יראה שלא הכל נמסר לו:

ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן אֶת־כּוֹסִי תִשְׁתּוּ, וּטְבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל תִּטָּבֵלוּ, וְשֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לְתִתָּה בִּלְתִּי לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם מֵאֵת אָבִי׃
 (Matt. 20:23 DLZ)

והַיּוֹם הַהוּא וְהַשָׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ גַּם־לֹא מַלְאָכֵי הַשָׁמַיִם גַּם־לֹא הַבֵּן בִּלְתִּי אָבִי לְבַדּוֹ׃
 (Matt. 24:36 DLZ)

כאן אגב רואים שגם "רוח הקודש" לא יודעת את היום ואת השעה,שהרי כתוב "בלתי אבי לבדו".

וַיֵּלֶךְ מְעַט מֵאִתָּם וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר: אָבִי אִם־יוּכַל לִהְיוֹת תַּעֲבָר־נָא מֵעָלַי הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ לֹא כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ׃
 (Matt. 26:39 DLZ)

ויּוֹסֶף לָלֶכֶת־לוֹ שֵׁנִית וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר: אָבִי אִם־לֹא תוּכַל הַכּוֹס הַזֹּאת לַעֲבֹר מֵעָלַי בִּלְתִּי אִם אֶשְׁתֶּה אֹתָהּ יְהִי כִּרְצוֹנֶךָ׃
 (Matt. 26:42 DLZ)

תמוה איך פתאום ישו לא רוצה להקריב את עצמו לכפרת הרבים, האם שכח בשביל מה בא לעולם, האם רצונו של ישו הוא איננו כרצון אביו, אם הם ראש-אלוה אחד, איך הם לא מסונכרנים ובעלי אותו רצון, והאם לישו יש רצון וסמכות שהיא נחותה מן הרצון והסמכות של ה"אב" , אם כן הם אינם שווים במעלה כפי שטוענים מאמיני השילוש.

 התֹאמַר בְּלִבְּךָ כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁאֹל עַתָּה מֵאֵת אָבִי וִיצַוֶּה־לִי יוֹתֵר מִשְׁנֵים עָשָׂר לִגְיוֹנוֹת שֶׁל־מַלְאָכִים׃
 (Matt. 26:53 DLZ)

למה ישו לא אמר "התאמר בלבך כי לא יכלתי לצוות יותר מ-12 לגיונות מלאכים", למה יהיה צריך לשאול מאת ה"אב" שישלח לו 12 לגיונות מלאכים, האם ישו לא שווה יכולת באותותיו ומופתיו ל"אב", האם אין כח ואין אונים בו?

לָכֵן אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם הַמַּלְכוּת כַּאֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי׃ (Lk. 22:29 DLZ)

אם ישו אלוה , למה צריך שה"אב" ינחיל אותו המלכות, הרי תמיד היה לו ותמיד יהיה לו. כמו כן הרי כתוב בתהלים "וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֜יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי" (Ps. 2:6 WTT) , משתמע שהמשיח יומלך ע"י הקב"ה, וכפי שכתוב גם בדניאל "וְלֵ֙הּ יְהִ֤יב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ (Dan. 7:14 WTT).

ויֹאמַר עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי לֹא־יוּכַל אִישׁ לָבוֹא אֵלַי בִּלְתִּי אִם־נִתַּן־לוֹ מֵאֵת אָבִי׃
 (Jn. 6:65 DLZ)

אם ישו האלוה בעצמו למה צריך שה"אב" יתן את אישורו כדי לבוא אליו, הלוא ישו יתן שיוכלו לבוא אליו מכח ורצון וסמכות עצמו. אלא רואים שאין כוחו שלם ואין סמכותו שלם - שהרי הוא לא שווה לאב.

אז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בְּעֵת תְּנַשְּׂאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי הוּא, וְכִי אֵינֶנִּי עשֶׂה דָבָר מִנַּפְשִׁי כִּי אִם־כַּאֲשֶׁר לִמְּדַנִי אָבִי אֵלֶּה אֲדַבֵּר׃ (Jn. 8:28 DLZ)

ישו אומר מפורשות שאיננו עושה דבר מנפשו היינו מרצונו, אם כן איך הוא אלוה? וכן ישו "לומד" מהאב מה לדבר, האין יודע בעצמו אם הוא והאב אחד הם?

ענָה יֵשׁוּעַ: "אִם אֲנִי נוֹתֵן כָּבוֹד לְעַצְמִי, כְּבוֹדִי אֵין בּוֹ כְּלוּם. אָבִי, אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים עָלָיו 'הוּא אֱלֹהֵינוּ', הוּא הַמְכַבֵּד אוֹתִי.
 (Jn. 8:54 MHT)

כאן ישו בפה מלא מודה שמי שכיבד אותו והעלה אותו הוא ה"אב" , משמע שאין לו כבוד עצמי ואיננו אלוהות, כדי אחרת היה לו כבוד עצמי ולא היה כאין וכאין בו כלום גם אם היה רוצה לכבד את עצמו. אלא האב אלוהי ישראל הוא המכבד את ישו.

ואִישׁ לֹא יִקָּחֶנָּה מֵאִתִּי כִּי אִם־אֲנִי מֵעַצְמִי אֶתְּנֶנָּה, יֶשׁ־בְּיָדִי לָתֵת אֹתָהּ וּבְיָדִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ, הַמִּצְוָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי מֵעִם אָבִי׃
 (Jn. 10:18 DLZ)

רואים שישו מקבל פקודה ומצוה מאת האב.

 אבִי שֶׁנָּתַן אוֹתָן לִי גָּדוֹל מִכֹּל וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לַחֲטֹף אוֹתָן מִיָּד הָאָב.
 (Jn. 10:29 MHT)

ישו אומר שה"אב" גדול מכ-ל.
ואח"כ ישו אומר את הפסוק המפורסם:
אֲנִי וְאָבִי אֶחָד אֲנָחְנוּ׃ (Jn. 10:30 DLZ)
כאילו משמע שהוא שווה ערך אליו. אבל הפסוק הקודם כפי שהראיתי מכחיש שלזה התכוון ישו.
ועוד יש לומר שאם זאת היתה כוונתו שהוא שאלוה כמו ה"אב", אם כן איפה "רוח הקודש", הלוא היה צריך לומר כאן את האמת "אני ואבי ורוח הקודש - אחד אנחנו". ובמקום אחר ישו אומר לתלמידיו "בַּיּוֹם הַהוּא תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי בְּאָבִי וְאַתֶּם בִּי וַאֲנִי בָּכֶם. (Jn. 14:20 MHT) ועוד כתוב  "וְהַנֹּטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה אֶחָד הֵמָּה וְכָל־אִישׁ יְקַבֵּל אֶת־שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ׃
 ( 1Cor. 3:8 )

הלֹא שְׁמַעְתֶּם כִּי אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אֵלֵךְ וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם לוּ אֲהַבְתֶּם אֹתִי כִּי־עַתָּה תִשְׂמְחוּ בְּהַגִּידִי לָכֶם כִּי־הֹלֵךְ אֲנִי אֶל־הָאָב, כִּי אָבִי גָּדוֹל מִמֶּנִּי׃
 (Jn. 14:28 DLZ)

ויֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אַל־תִּגְּעִי בִי כִּי עוֹד לֹא עָלִיתִי אֶל־אָבִי וּלְכִי־נָא אֶל־אַחַי וְהַגִּידִי לָהֶם: אֲנִי עֹלֶה אֶל־אָבִי וַאֲבִיכֶם, וְאֶל־אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם׃
 (Jn. 20:17 DLZ)

ואֵלֶּה הֵם חַיֵּי הָעוֹלָם לָדַעַת אֹתְךָ, כִּי אַתָּה הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךְ, וְאֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ׃
 (Jn. 17:3 DLZ)

ישו אומר שה"אב" הוא האלהים ל-ב-ד-ו.

וּכְעֵת הַשָׁעָה הַתְּשִׁיעִית וַיִּזְעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל אֵלִי אֵלִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי וְהוּא אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי׃
 (Matt. 27:46 DLZ)

למה ישו צועק אל אביו ואומר "אלי אלי" , זאת אומרת שהאב הוא האלוה של ישו, איך יתכן שלאלוהים יש אלוהים? ועוד ישו לא יכול להושיע את עצמו הוא צריך שהאלוהים שלו יציל אותו, אם כן איך הוא אלוה? ועוד תפילת ישו לא התקבלה שהרי התפלל שלא ישתה מכוס התרעלה. ובסוף שתה ולעה ומת כלא היה.

וּבִימֵי הֱיוֹתוֹ בְּגוּף בָּשָׂר וָדָם, הִקְרִיב תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה וּבִדְמָעוֹת אֶל הַיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעוֹ מִמָּוֶת, וְאָמְנָם נִשְׁמַע בִּגְלַל יִרְאַת הָאֱלֹהִים שֶׁבּוֹ.
 (Heb. 5:7 MHT)

רואים שמי שיכל להושיע את ישו מהמות - היינו להחיות אותו מן המתים מפתחות אלו היו לא אחר מאשר האב ולא הבן. וכן האב החיה את הבן מפני ובזכות התפילות ויראת האלוהים שבו שבישו. איך יכול להיות שאלוה ירא מאלוה אחר במיוחד שהם אחד? וכן כתוב בישעיהו "ונָחָ֥ה עָלָ֖יו...ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהוָֽה" (Isa. 11:2 WTT)

וּרְצוֹנִי שֶׁתִּהְיוּ יֹדְעִים שֶׁרֹאשׁ כָּל־אִישׁ הַמָּשִׁיחַ, וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הָאִישׁ, וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאֱלֹהִים׃
 (1 Cor. 11:3 DLZ)

 אמְנָם לָנוּ רַק־אֵל אֶחָד הָאָב אֲשֶׁר הַכֹּל מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ אֵלָיו, וְאָדוֹן אֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הַכֹּל עַל־יָדוֹ, וַאֲנַחְנוּ עַל־יָדוֹ׃
 (1 Cor. 8:6 DLZ)

  וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא כָתוּב בְּתוֹרַתְכֶם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם׃ (Jn. 10:34 DLZ)
  הן יִקָּרֵא אֱלֹהִים לְמִי שֶׁהָיָה דְּבַר הָאֱלֹהִים אֲלֵיהֶם וְהַכָּתוּב לֹא־יוּפָר׃
 (Jn. 10:35 DLZ)

ישו מצטדק למה הוא אמר "אני ואבי אחד אנחנו" שלא היה כוונתו שהוא אלוהות, אלא למי שדבר האלוהים האב היה אליו.

  הן אֶחָד הָאֱלֹהִים, וְאֶחָד הַמְתַוֵּךְ בֵּין אֱלֹהִים לִבְנֵי אָדָם הָאָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.
 (1 Tim. 2:5 MHT)

 ועַתָּה אַתֶּם מְבַקְשִׁים לַהֲמִיתֵנִי אֲנִי הַאִישׁ אֲשֶׁר דִבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הָאֱמֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵעִם הָאֱלֹהִים אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה כָּזֹאת׃
 (Jn. 8:40 DLZ)

ישו מעיד על עצמו שהוא "איש" -בן אדם רגיל. המילה ביוונית היא "אנטרופוס" שתרגומו בן אנוש. האמת אשר שמעתי מעם האלוהים. ישו צריך לשמוע מהאלוהים את האמת כדי לדבר אותה בפני האנשים. אם הוא אלוה למה צריך לשמוע אותה מאלוהים הרי הוא והאב אחד - והוא יודע את האמת ואת הדבר מראש ומקדם.

  אמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵין הָעֶבֶד גָּדוֹל מֵאֲדֹנָיו וְאֵין הַשָּׁלִיחַ גָּדוֹל מִשֹּׁלְחוֹ׃
 (Jn. 13:16 DLZ)