פירוש ישו על התורה על הנושא גרושה

מתי 5:32
 ואֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת מְבִיאָהּ לִידֵי נִאוּפִים, וְהַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָׁה נֹאֵף הוּא׃

מתי 19:9
  וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל־דְּבַר זְנוּת וְנֹשֵׂא אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא, וְהַנֹּשֵׂא אֶת־הַגְּרוּשָׁה נֹאֵף הוּא׃

לוקס 16:18
  כּל־הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנֹשֵׂא אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא, וְכָל־הַנֹּשֵׂא אֶת־הַגְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ נֹאֵף הוּא׃

מרקוס 10:1-12
 1 ויָּקָם מִשָּׁם וַיֵּלֶךְ אֶל־גְּבוּל יְהוּדָה מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּקָּהֲלוּ עוֹד אֵלָיו הֲמוֹן עָם וַיְלַמְּדֵם כְּפַעַם בְּפָעַם׃
 2 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים לְנַסּוֹתוֹ וַיִּשְׁאָלוּהוּ וַיֹּאמְרוּ הֲיוּכַל אִישׁ לְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ׃
 3 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־צִּוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה׃
 4 וַיֹּאמְרוּ מֹשֶׁה הִתִּיר לִכְתֹּב סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלֵּחַ׃
 5 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת׃
 6 אֲבָל מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם אֱלֹהִים׃
 7 עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו ואֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׃
 8 וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד וְאִם־כֵּן אֵפוֹא אֵינָם עוֹד שְׁנַיִם כִּי אִם־בָּשָׂר אֶחָד׃
 9 לָכֵן אֵת אֲשֶׁר־חִבַּר אֱלֹהִים לֹא יַפְרִידֶנּוּ אָדָם׃
 10 וַיְהִי בַּבָּיִת וַיָּשׁוּבוּ תַלְמִידָיו לִשְׁאֹל אֹתוֹ עַל־זֹאת׃
 11 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְלֹקֵחַ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא עָלֶיהָ׃
 12 וְאִשָּׁה כִּי תַעֲזֹב אִישָׁהּ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר נֹאֶפֶת הִיא׃

סיכום:
1. איש המשלח את אשתו (שלא על דבר זנות) ונושא אחרת - נואף.
2. איש הנושא אשה גרושה (כנראה גרושת זנות) - נואף.
3. אשה העוזבת בעלה (כנראה בגלל זנות) והיתה לאחר - נואפת היא.

קחו ואכלו - זה הוא גופי, שתו ממנה - כי זה הוא דמי

 מתי פרק 26
 26 וַיְהִי בְּאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר קְחוּ וְאִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי׃
 27 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם׃
 28 כִּי זֶה הוּא דָּמִי דַּם־הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים׃

מתי פרק 15
 16 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ: עֲדֶנָה גַם־אַתֶּם לֹא תַשְׂכִּילוּ׃
 17 הַעוֹד לֹא תֵדְעוּ, כִּי כָל־הַבָּא אֶל־הַפֶּה יוֹרֵד אֶל־הַכֶּרֶשׂ וְיִשָׁפֵךְ מִשָׁם לְמוֹצָאוֹת׃

אז גם לחם גופו ויין דמו של ישו - נשפך למוצאות....  :-)

הגנאולוגיה של ישו

יוחנן 7:41-43
 41 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ: זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: הֲמִן־הַגָּלִיל יָבֹא הַמָּשִׁיחַ?!׃
 42 הֲלֹא הַכָּתוּב אֹמֵר, כִּי מִזֶּרַע דָּוִד וּמִכְּפַר בֵּית־לֶחֶם מְקוֹם דָּוִד - יֵצֵא הַמָּשִׁיחַ׃
 43 וַתְּהִי מַחֲלֹקֶת בֵּין הָעָם עַל־אֹדוֹתָיו׃

נראה שהיו אנשים אשר ידעו או האמינו שישו לא היה מזרע דוד, והוא בא מן הגליל ולא מבית לחם.


 מתי 1:1-17
 1 סֵפֶר תּוֹלְדֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם׃
 2 אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק וְיִצְחָק הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־אֶחָיו׃
 3 וִיהוּדָה הוֹלִיד אֶת־פֶּרֶץ וְאֶת־זֶרַח מִתָּמָר וּפֶרֶץ הוֹלִיד אֶת־חֶצְרוֹן וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־רָם׃
 4 וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן׃
 5 וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי׃
 6 וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה׃
 7 וּשְׁלֹמֹה הוֹלִיד אֶת־רְחַבְעָם וּרְחַבְעָם הוֹלִיד אֶת־אֲבִיָּה וַאֲבִיָּה הוֹלִיד אֶת־אָסָא׃
 8 וְאָסָא הוֹלִיד אֶת־יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹשָׁפָט הוֹלִיד אֶת־יוֹרָם וְיוֹרָם הוֹלִיד אֶת עוּזִּיָּהוּ׃
 9 וְעוּזִּיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־יוֹתָם וְיוֹתָם הוֹלִיד אֶת־אָחָז וְאָחָז הוֹלִיד אֶת־יְחִזְקִיָּהוּ׃
 10 וִיחִזְקִיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־מְנַשֶׁה וּמְנַשֶׁה הוֹלִיד אֶת־אָמוֹן וְאָמוֹן הוֹלִיד אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ׃
 11 וְיֹאשִׁיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־יְכָנְיָהוּ וְאֶת־אֶחָיו לְעֵת גָּלוּת בָּבֶל׃
 12 וְאַחֲרֵי גְּלוֹתָם בָּבֶלָה הוֹלִיד יְכָנְיָהוּ אֵת שְׁאַלְתִּיאֵל וּשְׁאַלְתִּיאֵל הוֹלִיד אֶת־זְרוּבָּבֶל׃
 13 וּזְרוּבָּבֶל הוֹלִיד אֶת־אֲבִיהוּד וַאֲבִיהוּד הוֹלִיד אֶת־אֶלְיָקִים וְאֶלְיָקִים הוֹלִיד אֶת עַזּוּר׃
 14 וְעַזּוּר הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־יָכִין וְיָכִין הוֹלִיד אֶת־אֱלִיהוּד׃
 15 וֶאֱלִיהוּד הוֹלִיד אֶת־אֶלְעָזָר וְאֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת־מַתָּן וּמַתָּן הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב׃
 16 וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־יוֹסֵף בַּעַל מִרְיָם אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נוֹלַד יֵשׁוּעַ הַנִקְרָא מָשִׁיחַ׃
 17 וְהִנֵּה כָּל־הַדֹּרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת, וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת׃
 18 וְזֶה דְבַר הוּלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרָשָׂה לְיוֹסֵף וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
 19 וְיוֹסֵף בַּעְלָהּ אִישׁ צַדִּיק וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לְחֶרְפָּה וַיֹּאמֶר אֲשַׁלְּחֶנָּה בַּסָּתֶר׃
 20 הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן־דָּוִד אַל־תִּירָא מִקַּחַת אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ כִּי הַנּוֹצָר בְּקִרְבָּה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא׃
 21 וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם׃
 22 וְכָל־זֹאת הָיְתָה לְמַלֹּאת אֶת־דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
 23 הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ הָאֵל עִמָּנוּ׃
 24 וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְׁנָתוֹ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ מַלְאַךְ יְהֹוָה וַיֶּאֱסֹף אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶל בֵּיתוֹ׃
 25 וְלֹא יְדָעָהּ עַד כִּי־יָלְדָה בֵּן אֶת־בְּכוֹרָהּ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃

סיכום השגיאות והבעיות בהבשורה ע"פ מתי:
1. יורם לא הוליד את עוזיהו, אלא יורם הוליד אחזיהו שהוליד את יואש שהוליד את אמציהו והוא הוליד את עוזיהו. חסר שלושה דורות.
2. יאשיהו לא הוליד את יכניהו, אלא יאשיהו הוליד את יהויקים, ויהויקים הוליד את יכניהו.
3. שאלתיאל לא הוליד את זרובבל, אלא שאלתיאל הוליד את פדיה, ופדיה הוליד את זרובבל.
4. זרובבל לא הוליד את אביהוד. אין זכר לשמות שמתי מביא במקראות.
5. מגלות בבל עד המשיח לא 14 דורות, אלא 13 דורות.
6. מה הצורך ל"מתי" להביא את היחוס של יוסף בעל מרים - אם הוא לא היה אביו הביולוגי של ישו?!?
7. איפה כתוב בתנ"ך שאמו של בועז היתה רחב הזונה?

דברי הימים א פרק ג
(יט) וּבְנֵ֣י פְדָיָ֔ה: זְרֻבָּבֶ֖ל וְשִׁמְעִ֑י וּבֶן־זְרֻבָּבֶל֙ מְשֻׁלָּ֣ם וַחֲנַנְיָ֔ה וּשְׁלֹמִ֖ית אֲחוֹתָֽם:
(כ) וַחֲשֻׁבָ֡ה וָ֠אֹהֶל וּבֶרֶכְיָ֧ה וַֽחֲסַדְיָ֛ה י֥וּשַׁב חֶ֖סֶד חָמֵֽשׁ:
(כא) וּבֶן־חֲנַנְיָ֖ה פְּלַטְיָ֣ה וִישַֽׁעְיָ֑ה בְּנֵ֤י רְפָיָה֙ בְּנֵ֣י אַרְנָ֔ן בְּנֵ֥י עֹבַדְיָ֖ה בְּנֵ֥י שְׁכַנְיָֽה: ס
(כב) וּבְנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה שְׁמַעְיָ֑ה וּבְנֵ֣י שְׁמַעְיָ֗ה חַטּ֡וּשׁ וְ֠יִגְאָל וּבָרִ֧יחַ וּנְעַרְיָ֛ה וְשָׁפָ֖ט שִׁשָּֽׁה:
(כג) וּבֶן־נְעַרְיָ֗ה אֶלְיוֹעֵינַ֧י וְחִזְקִיָּ֛ה וְעַזְרִיקָ֖ם שְׁלֹשָֽׁה:
(כד) וּבְנֵ֣י אֶלְיוֹעֵינַ֗י הוֹדַוְיָ֡הוּ וְאֶלְיָשִׁ֡יב וּפְלָיָ֡ה וְ֠עַקּוּב וְיוֹחָנָ֧ן וּדְלָיָ֛ה וַעֲנָ֖נִי שִׁבְעָֽה: ס

סיכום:
בני זרובבל: חנניה; בני חנניה: ישעיה; בני ישעיה: רפיה. בני רפיה: ארנן; בני ארנן: עובדיה; בני עובדיה: שכניה. בני שכניה: שמעיה. בני שמעיה: נעריה; בני נעריה: אליועיני; בני אליועיני: הודויהו אלישיב פליה עקוב יוחנן דליה ענני;




לוקס 3:23-38
 23 וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל מַעֲשֵׂהוּ וְהוּא כְּבֶן־שְׁלשִׁים שָׁנָה וְהוּא נֶחְשָׁב לְבֶן־יוֹסֵף בֶּן־עֵלִי׃
 24 בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־יַנַּי בֶּן־יוֹסֵף׃
 25 בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־אָמוֹץ בֶּן־נַחוּם בֶּן־חֶסְלִי בֶּן־נַגָּי׃
 26 בֶּן־מַחַת בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹדָה׃
 27 בֶּן־יוֹחָנָן בֶּן־רֵישָׁא בֶּן־זְרוּבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל בֶּן־נֵרִי׃
 28 בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־אַדִּי בֶּן־קוֹסָם בֶּן־אֶלְמְדָן בֶּן־עֵר׃
 29 בֶּן־יוֹסֵי בֶּן־אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יוֹרִים בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי׃
 30 בֶּן־שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוּדָה בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹנָם בֶּן־אֶלְיָקִים׃
 31 בֶּן־מַלְאָה בֶּן־מַנָּא בֶּן־מַתַּתָּה בֶּן־נָתָן בֶּן־דָּוִד׃
 32 בֶּן־יִשַׁי בֶּן־עוֹבֵד בֶּן־בֹּעַז בֶּן־שַׂלְמוֹן בֶּן־נַחְשׁוֹן׃
 33 בֶּן עַמִּינָדָב בֶּן־אֲרָם בֶּן־חֶצְרוֹן בֶּן־פֶּרֶץ בֶּן־יְהוּדָה׃
 34 בֶּן־יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם בֶּן־תֶּרַח בֶּן־נָחוֹר׃
 35 בֶּן־שְׂרוּג בֶּן־רְעוּ בֶּן־פֶּלֶג בֶּן־עֵבֶר בֶּן־שָׁלַח׃
 36 בֶּן־קֵינָן בֶּן־אַרְפַּכְשַׁד בֶּן־שֵׁם בֶּן־נֹחַ בֶּן־לָמֶךְ׃
 37 בֶּן־מְתוּשֶׁלַח בֶּן־חֲנוֹךְ בֶּן־יֶרֶד בֶּן־מַהֲלַלְאֵל בֶּן־קֵינָן׃
 38 בֶּן־אֱנוֹשׁ בֶּן־שֵׁת בֶּן־אָדָם בֶּן־אֱלֹהִים׃

סיכום השגיאות בבשורה ע"פ לוקס:
1. קינן לא היה בן ארפכשד, אלא שלח היה בן ארפכשד, שם "קינן" נוסף לגנאולוגיה מהסיבה שמופיע בתרגום היווני.
2. הנוצרים טוענים שהגנאולגיה של ישו ע"פ מרקוס היא למרים אמו של ישו. א"כ הדבר לא מוסיף כלום כי המלכות והשבט הולכים אחר האב לא האם:
3. הנוצרים טוענים ש"יוסף בן עלי" הוא סבו של ישו אביה של מרים. אבל מרקוס בשני מקומות מדגיש לפני כן שיוסף בעל מרים הוא הוא מבית דוד, ומרים רק מאורסה לו. "אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃ (Luk 1:27 DLZ),  וַיַּעַל גַּם־יוֹסֵף מִן־הַגָּלִיל מֵעִיר נְצֶרֶת אֶל־יְהוּדָה לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית־לָחֶם כִּי־הָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ׃ לְהִתְפָּקֵד עִם־מִרְיָם הַמְאֹרָשָׂה לוֹ וְהִיא הָרָה: (Luk 2:4-5 DLZ)

אגרת אל הרומים 1:3-4 (ע"י שאול התרסי)
3 עַל־דְּבַר בְּנוֹ אֲשֶׁר מִזֶּרַע דָּוִד לְפִי הַבָּשָׂר׃
4 אֲשֶׁר הוּכַן לְבֶן־הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרָה לְפִי רוּחַ הַקְּדוּשָּׁה בִּתְחִיָּתוֹ מִבֵּין הַמֵּתִים הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ׃

פאולוס מבין שהיחוס של ישו לדוד המלך הוא ממרים "לפי הבשר" , שהרי לא היה ליוסף ארוסה שום קשר ביולוגי לפי הבשר לישו המשיח. אם כן אין שום משמעות ליחוס ולגניאולוגיה הארוכה בבשורה ע"פ מתי.


התורה בכמה מקומות מבהירה שהיחוס השבטי והמשפחתי הולך אחר אב, למשפחותם לבית אבותם.

במדבר פרק א, ב
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:
במדבר פרק ב, לב
אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים:
במדבר פרק כו, ב
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:

הנוצרים לא יוכלו לטעון שפעמים בתנ"ך מצאנו אנשים שנקראו בני... למרות שהיו מזרעם, כי בסיפורי גנאולוגיות בתנ"ך לא תמצא שום קפיצת דורות.

למשל:
  וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת־לָבָן בֶּן־נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ׃ (Gen 29:5 WTT)
לבן היה בן בתואל בן נחור...אבל כיון שתורה כבר אמרה שהיה בן בתואל ואח רבקה, זה מובן.
  ויִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עָכָן בֶּן־זֶרַח... (Jos 7:24 WTT)
עכן היה בן כרמי בן זבדי בן זרח...אבל כיון שבספר יהושע פעמיים מוזכר יחוסו, זה מובן.

ביטול התורה והמצוות ע"י האון-גליון

 16 עַל־כֵּן לֹא־יָדִין אִישׁ אֶתְכֶם עַל־דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ־עַל מוֹעֲדִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת׃
 17 אֲשֶׁר הֵם צֵל הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבֹא וְגוּפָם הוּא בַמָּשִׁיחַ׃
 (Col 2:16-17 DLZ)

  כּי הַתּוֹרָה בִּהְיוֹת בָּה צֵל הַטֹּבוֹת הָעֲתִידוֹת וְלֹא מַרְאֵה עֶצֶם הַדְּבָרִים אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְעוֹלָם לְהַשְׁלִים אֶת־הַקְּרֵבִים בַּקָּרְבָּנוֹת הָהֵם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ תָמִיד מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה׃
 (Heb 10:1 DLZ)

  וְהִנֵּה בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ סְלִיחַת הַחֲטָאִים אֵין עוֹד קָרְבָּן עֲלֵיהֶם׃ (Heb 10:18 DLZ)

 כִּי הַתּוֹרָה הִיא לֹא־הִשְׁלִימָה דָּבָר וְהִנֵּה נִכְנְסָה תַחְתֶּיהָ תִּקְוָה טוֹבָה מִמֶּנָּה אֲשֶׁר־נִקְרַב עַל־יָדָהּ לֵאלֹהִים׃
 (Heb 7:19 DLZ)

אם כן איך זה מסתדר עם סוף יחזקאל מפרק מ' אשר מדבר על בית המקדש השלישי עם קורבנות של אשם חטאת עולה וכו'...?!?

ביאה שניה לישו האם זה מסתדר עם התנ"ך?

ההוכחה הטובה ביותר שישו לא בחזקת ולא בודאי משיח היא מהתנ"ך עצמו.
אבן הפינה וגולת הכותרת של הבורות החדשה היא שישו בביאתו הראשונה צליבתו על הצלב שפיכת דמו וקומו מן המתים בא להושיע את העולם הנופל מחטאיהם עונותיהם ופשעיהם.

 21 וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ - כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם׃
 (Mat 1:20-21 DLZ)

 28 כִּי זֶה הוּא דָּמִי דַּם־הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים׃
 (Mat 26:26-28 DLZ)

 46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֵּן כָּתוּב, וְכֵן נִגְזָר, אֲשֶׁר יְעוּנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׃
 47 וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם׃
 (Luk 24:44-47 DLZ)

מישהו יכול בבקשה להפנות אותי איפה "כן כתוב וכן נגזר" אשר יעונה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי בתנ"ך?

ויֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם לְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ (Act 2:38 DLZ)

אֶת־זֶה [ישו] נִשֵּׂא הָאֱלֹהִים בִּימִינוֹ לְשַׂר וּלְמוֹשִׁיעַ, לָתֵת־תְּשׁוּבָה לְיִשְׂרָאֵל וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים׃
 (Act 5:31 DLZ)

 43 וְעָלָיו כָּל־הַנְּבִיאִים מְעִידִים כִּי יְקַבְּלוּ סְלִיחַת הַחֲטָאִים בִּשְׁמוֹ כָּל־הַמַּאֲמִינִים בּוֹ׃
 (Act 10:39-43 DLZ)

 18 וְהָאֱלֹהִים כָּכָה מִלֵּא אֵת אֲשֶׁר הִגִּיד מִקֶּדֶם בְּפִי כָל־נְבִיאָיו כִּי יְעוּנֶּה הַמָּשִׁיחַ׃
 19 לָכֵן הִנָּחֲמוּ וְשׁוּבוּ וְיִמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם׃
 (Acts 3:18-19 DLZ)

"ועליו כל הנביאים מעידים...."  איפה? מי שהוא יודע היכן?

 38 לָכֵן אֲנָשִׁים אַחִים יִוָּדַע לָכֶם כִּי עַל־יְדֵי־זֶה תִּקָּרֵא לָכֶם סְלִיחַת הַחֲטָאִים׃
 39  וְכָל־הַמַּאֲמִין יִצְדַּק בּוֹ, לְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְכָלְתֶּם לְהִצְטַדֵּק מִמֶּנּוּ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה׃
 (Act 13:38 DLZ)

 3 כִּי רֵאשִׁית כָּל־דָּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם מַה־שֶּׁקִּבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ כַּכָּתוּב׃
 4 וְנִקְבַּר וְהוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּכָּתוּב׃
 (1Co 15:1-8 DLZ)

ככתוב ככתוב -  איפה כתוב??


  אֲשֶׁר־בּוֹ [בישוע] לָנוּ הַפִּדְיוֹם בְּדָמוֹ וּסְלִיחַת הַפְּשָׁעִים כְּרֹב חַסְדּוֹ (Eph 1:7 DLZ)
  אֲשֶׁר יֶשׁ־לָנוּ בּוֹ [בישוע] הַפִּדְיוֹן בְּדָמוֹ סְלִיחַת הַחֲטָאִים׃ (Col 1:14 DLZ)
  גּם־אֶתְכֶם הַמֵּתִים בַּפְּשָׁעִים וּבְעָרְלַת בְּשַׂרְכֶם הֶחֱיָה אִתּוֹ בִּסְלֹחַ לָכֶם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם׃ (Col 2:13 DLZ)

  והוּא זֹהַר כְּבוֹדוֹ, וְצֶלֶם עַצְמוּתוֹ, וְנוֹשֵׂא כֹל בִּדְבַר גְּבוּרָתוֹ, וְאַחֲרֵי טַהֲרוֹ אֹתָנוּ בְּנַפְשׁוֹ מֵחַטֹּאתֵינוּ - יָשַׁב לִימִין הַגְּדוּלָּה בַּמְּרוֹמִים׃ (Heb 1:3 DLZ)

  אבָל אִם־נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא בָאוֹר, הִנֵּה נִתְחַבַּרְנוּ יָחַד וְדַם־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל־חֵטְא׃
 (1Jo 1:7 DLZ)

  והוּא כַּפָּרָה עַל־חַטֹּאתֵינוּ וְלֹא עַל־חַטֹּאתֵינוּ בִלְבַד, כִּי גַּם־עַל־חַטֹּאת כָּל־הָעוֹלָם׃
 (1Jo 2:2 DLZ)

  וּמֵאֵת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָעֵד הַנֶּאֱמָן, וּבְכוֹר הַמֵּתִים, וְעֶלְיוֹן לְמַלְכֵי־אָרֶץ, אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ וּבְדָמוֹ גְּאָלָנוּ מֵחַטֹּאתֵינוּ׃
 (Rev 1:5 DLZ)



נא לשים לב שיהיה קיבוץ גלויות של כל ישראל - בית יהודה ובית ישראל לארץ ישראל ואז יהיה טיהור מהחטאים.
ומכיון שבימיו של ישו לא היה קיבוץ גלויות שלם של כל ישראל - לכן אי אפשר לומר שהוא טהר אותנו מהחטא. ועוד שלפי הנבואות אחרי מילת הלב וסליחת החטאים ישראל לא יגלו יותר, אם כן זה עומד בסתירה לעובדה שישראל יצא לגלות בחורבן בית שני וסליחת חטאים איה היא?

דברים 30
 3 וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃
 6 וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־לְבָבְךָ וְאֶת־לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃

ירמיהו 31
 27 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְזָרַעְתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה׃
 28 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם־יְהוָה׃
 31 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃
 33 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃

ירמיהו 33
 7 וַהֲשִׁבֹתִי אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה׃
 8 וְטִהַרְתִּים מִכָּל־עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי וְסָלַחְתִּי לְכָל־עֲוֹנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי׃

יחזקאל 11
 17 לָכֵן אֱמֹר כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׃
 19 וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר׃

יחזקאל 16
 53 וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבִיתְהֶן אֶת־שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת־שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה׃
 55 וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן, וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן׃
 62 וַהֲקִימוֹתִי אֲנִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃
 63 לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה־לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי־לָךְ לְכָל־אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃

יחזקאל 20
 34 וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה׃
 40 כִּי בְהַר־קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת־תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת־רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל־קָדְשֵׁיכֶם׃
 41 בְּרֵיחַ נִיחֹחַ אֶרְצֶה אֶתְכֶם בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם׃

יחזקאל 36
 24 וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן־הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם׃
 25 וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃
 26 וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר׃


יחזקאל 37
 21 וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ־שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל־אַדְמָתָם׃
 22 וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יִהְיוּ־עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד׃
 23 וְלֹא יִטַמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ־לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים׃


מיכה 7
 14 רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם׃
 18 מִי־אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא־הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי־חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃
 19 יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל־חַטֹּאותָם׃
 20 תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃

מגילת איכה 4
 22  תַּם־עֲוֹנֵךְ בַּת־צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת־אֱדוֹם גִּלָּה עַל־חַטֹּאתָיִךְ:

ישעיהו ט - אל גיבור

מתי 4:12-17

 12 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יֵשׁוּעַ כִּי הִסְגִּירוּ אֶת־יוֹחָנָן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ הַגָּלִיל׃

 13 וַיֵּצֵא מִנְּצֶרֶת וַיָּבֹא וַיֵּשֵׁב בִּכְפַר־נַחוּם אֲשֶׁר עַל־שְׁפַת הַיָּם בִּגְבוּל זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי׃

 14 לְמַלֹּאת הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא (9:1-2) לֵאמֹר׃

 15 אַרְצָה זְבוּלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, דֶּרֶךְ הַיָּם, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, גְלִיל הַגּוֹיִם׃

 16 הָעָם הָהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל ישְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם׃

 17 מִן־הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לִקְרֹא קָרוֹא וְאָמוֹר שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא׃

לוקס 1:30-33
 30 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
 31 וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃
 32 וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהֹוָה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃
 33 וּמָלַךְ עַל־בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃

לוקס 2:11
  כִּי הַיּוֹם יוּלַּד לָכֶם מוֹשִׂיעַ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן בְּעִיר דָּוִד:

על פי הבשורה של מתי פרק ד' ולוקס פרק א', ישו הגשים ומלא את הנבואה בישעיהו 9, ולכן כל הפרשה שם הולכת ומדברת על ישו. האומנם? על מי באמת מדבר ישעיהו פרק ט'? על ישו או על המלך חזקיהו?

סקירה כללית:

הנה בפתיחה לספר ישעיהו פרק א פסוק א כתוב: "חזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה". רקע כדי להבין על מה מתנבא ישעיהו ט' יש לקרוא: ישעיהו פרק ט' ופרק י' ביחד. ישעיהו פרק ל"ו עד פרק ל"ט. מלכים ב' מפרק י"ח פס' א' - עד - פרק כ' פס' כ"א. דברי הימים ב' פרק ל"ב פס' א'-לג'. ההנחה הבריאה היא שישעיהו בספרו מדבר בין השאר על נבואות שהתגשמו בחלקם בזמן המלך חזקיהו ועל יהודה וירושלים. ישעיהו ט' הוא המשכו הטבעי של פרק ז' וח' וממשיך הלאה לפרק י' י"א וי"ב. ישעיהו התנבא בפרק בו אחז היה בשנת 4 למלכותו ויחזקיהו בנו היה בן 13 שנים. אחרי בדיוק 26 שנה - מלכים ב יח יג "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם". מלך אשור גמר להגלות את עשרת השבטים ועכשיו הוא בא וכובש את כל ערי יהודה הבצורות חוץ מירושלים. הוא בא על המלך חזקיהו ועל ירושלים להלחם עליה. העם שבתוך ירושלים נמצאים בפחד חרדה בצרה ובחושך ובאפילה מפני מלך אשור והמון הצבא האדיר אשר עימו.

ישעיהו פרק ט

(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ - הַחִתֹּתָ, כְּיוֹם מִדְיָן:

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד- שַׂר שָׁלוֹם:

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה, וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת:

עתה נלך פסוק פסוק ונבין:

(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

פירוש:

העם ההולכים בחושך - אלו המלך חזקיהו ויושבי ירושלים, "ראו אור גדול" בנפול מלך אשור וצבאו בשערי ירושלים, "יושבי בארץ צלמות" - תושבי ירושלים אשר יושבים בארץ יהודה אשר היתה כצלמות מפני חורבנות הערים אשר ביהודה ע"י מלך אשור - "אור נגה עליהם" , אור הישועה וההצלה נגה עליהם.

מקורות:

ישעיהו לז ג:

ויֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם־צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד־מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה׃

מלכים ב יט ג:

ויֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם־צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד־מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה׃

דה"ב לב ז:

חזְקוּ וְאִמְצוּ אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל־הֶהָמוֹן אֲשֶׁר־עִמּוֹ כִּי־עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ׃

ישעיהו י כד:

לכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת אַל־תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא־עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם׃

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

פירוש:

למרות שהרבית הגוי - היינו אשור(אלשיך,מלבי"ם) אשר באו בהמוניהם להלחם - לא הגדלת השמחה, אתה הקב"ה לא הגדלת שמחתם כיון שנפלו פגרים מתים, אבל יושבי ירושלים "שמחו לפניך" כשמחת בקציר, "כאשר יגילו בחלקם שלל" בחלקם את שלל מלך אשור וכל השלל שאסף סנחריב במלחמותיו על דמשק שומרון מצרים וכוש.

מקורות:

דה"ב לב ז:

חזְקוּ וְאִמְצוּ אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל־הֶהָמוֹן אֲשֶׁר־עִמּוֹ כִּי־עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ׃
נחום פרק א, יב
כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר, וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד: 

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ - הַחִתֹּתָ, כְּיוֹם מִדְיָן:

פירוש:

אתה הקב"ה החיתות את עול הסבל, מטה השכם, ואת שבט הנוגש - של מלך אשור מירושלים תוך יום אחד -כאשר החיתות את מדין וצבאו בידי גדעון במהלך יום אחד בלבד.

מקורות:

ישעיהו י כו:

ועוֹרֵר עָלָיו (=על מלך אשור) ה' צְבָאוֹת שׁוֹט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עוֹרֵב וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּם וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם׃

ישעיהו י כז:

והָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי־שָׁמֶן׃
ישעיהו פרק יד כה:
לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר:
נחום פרק א, יג
וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ, וּמוֹסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּק: 

השוואה בין נצחון גדעון וישראל על מדין וצבאו  - לבין נצחון חזקיהו וירושלים על מלך אשור וצבאו:

צבא מדין נוצחו תוך יום אחד - צבא מלך אשור נוצח תוך יום אחד.

גדעון ואשר איתו היו מעטים מול רבים - חזקיהו וסיעתו היו מעטים מול רבים.

שופטים ז יב:

וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל־בְּנֵי־קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל־שְׂפַת הַיָּם לָרֹב׃

שופטים ח י:

וזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי־קֶדֶם וְהַנֹּפְלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב׃

מלכים ב' יט לה:

ויְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים׃

שופטים ז ט:

ויְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ׃

ישעיהו י יז

וְהָיָה אוֹר־יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד׃

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

פירוש:

כי כל מלחמה רגילה כגון מלחמת מדין סואנת ברעש בקול ענות גבורה ושמלה ושיריון מגולל בדמים מדם הנפצעים והמוכים, אבל "והיתה לשרפת מאכולת אש" המות של צבא מלך אשור לא תהיה ע"י שפיכת דם אלא ע"י מאכולת אש שמלאך ה' - עושה משרתיו אש לוהט - בחרבו השלופה - חרב לא איש אלא חרב מלאך - יאכל שיתו ושמירו של צבא אשור ויכלה מנפש עד בשר וישרוף ויהיו פגרים מתים.

מקורות:

מלכים ב' יט לה:

ויְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים׃

ישעיהו פרק לא
(ח) וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ, וְנָס לוֹ מִפְּנֵי חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ:
(ט) וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר, וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו, נְאֻם ה', אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם:

הושע פרק א ז:
וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם וְהוֹשַׁעְתִּים בַּה' אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים:

ישעיהו י טז-יח:

 טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ׃

 יז וְהָיָה אוֹר־יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד׃

 יח וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד־בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס׃
ישעיהו פרק ל
(כז) הִנֵּה שֵׁם יְהֹוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת:
(כח) וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים:
(כט) הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר יְהֹוָה אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל:
(ל) וְהִשְׁמִיעַ יְהֹוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד:
(לא) כִּי מִקּוֹל יְהֹוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה:
(לב) וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהֹוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם בה בָּם:
(לג) כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהֹוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ:

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד - שַׂר שָׁלוֹם:

פירוש א':

"כי ילד יולד לנו" בעבר, והוא עימנו הלוא הוא חזקיהו שהיה בן 13 שנה (לפי סדר עולם ורש"י) וגם בגיל כזה נקרא יֶלֶד , כשם שיוסף נקרא "ילד" והיה בן 17 שנה (בראשית מב כב), וכן ישמעאל נקרא "ילד" והיה בן 13 שנה (שם כא יד). "בן ניתן לנו" בעבר, "ותהי" בעתיד שימלוך "המשרה על שכמו", "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ" - הקב"ה שהוא "פלא יועץ" , "אל גבור" , "אבי עד" - קרא לחזקיהו בשם "שר שלום".

פירוש ב':

"וַיִּקְרָא שְׁמוֹ" - הקב"ה קרא שמותיו של חזקיהו: "פלא יועץ" , "אל גבור" , "אבי עד" , "שר שלום". וכל אלו שמותיו של חזקיהו.

פירוש ג':

"וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ" - הקב"ה שהוא "פלא יועץ" , "אל גבור" , "אבי עד" , "שר שלום" - קרא שמו של חזקיהו, היינו פרסם את שמו של חזקיהו על ידי האותות והמופתים של המלחמה ושל צל המעלות אשר שבו אחורנית, והקימה מהחולי והארכת ימיו.

מקורות לפירוש א':

הקב"ה הוא "פלא יועץ": כי עצתו נתקיימה להציל את ירושלים ולא עצת סנחריב להחריב ירושלים.

ישעיהו פרק יד
(כד) נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם:
(כה) לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר:
(כו) זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם:
(כז) כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר, וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה:

הקב"ה הוא "אל גבור": כי בגבורתו ובידו החזקה והנטויה שבר את אשור וכל חילו.

ישעיהו פרק י

(כ) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא־יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת׃

(כא) שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבּוֹר׃

הקב"ה הוא "אבי עד": אבי הזמן, שהרי הצל של השמש שב אחרונית עשר מעלות, וגם ה' האריך שנותיו של חזקיהו.

ישעיהו לח ח:

הנְנִי מֵשִׁיב אֶת־צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה׃

ישעיהו לח ה:

הלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת־דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי יוֹסִף עַל־יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה׃

חזקיהו הוא "שר שלום": הוא "שר" כי "המשרה על שכמו" וכי בימיו ועד סוף ימיו היה "שלום" ושקט ממלחמות שהרי מלכות אשור נפלה וסרו האויבים מאחור ומקדם.

מלכים ב' כ יט:

וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם־שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי׃
ועוד חזקיהו הוא "שר שלום" במילים אחרות "מלך שלום" , מלך העיר "שלם" שהיא ירושלים כמ"ש "ומלכיצדק מלך שלם". כי כיון שאשור וסנחריב יפלו - חזקיהו יהיה וישאר מלך שלם. - שר שלום.

מקורות לפירוש ב':

חזקיהו הוא "פלא יועץ":
דברי הימים ב פרק לב
(ב) וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלִָם:
(ג) וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ:

חזקיהו הוא "אל גבור": המילה "אל" בתנ"ך הכונה גם חוזק גדולה עוצמה גבורה, לאו דוקא אלוהות.

תהלים פרק לו ז
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה':

Thy righteousness is like the great mountains; thy judgments are a great deep: O LORD, thou preservest man and beast. (Psa 36:6 KJV)

איוב פרק מא יז (מדבר על הלויתן)

מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים, מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ:

KJV Job 41:25

When he raiseth up himself, the mighty are afraid: by reason of breakings they purify themselves.

תהלים פרק כט א

מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז:

KJV Psalms 29:1

Give unto the Lord, O ye mighty, give unto the Lord glory and strength.

השם חזקיהו - הוא למעשה "חזק"-"יה", שהוא כמו "גבר"-"אל" - אל גבור. או גבריאל. גם "יחזקאל" על אותו עקרון.

חזקיהו הוא "אבי עד": כיון שהוא המלך הוא "אבי" ובעל ואדון על ה"עד" שזה מילה נרדפת ל"שלל" מהמלחמה.

פסוק המראה ש"עד" הכונה "שלל" - בראשית פרק מט פסוק כז :
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל:

ישעיהו פרק לג פסוק כג: נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ, בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם, בַּל פָּרְשׂוּ נֵס, אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל, מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז:

פסוק המראה שאבי ובעל "שלל" המלחמה הוא המלך של הנוצחים - ישעיהו ח ד:

כּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא אֶת־חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃

יזחקאל כט יט: לכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ׃

חזקיהו הוא "שר שלום": כפי שמופיע לעיל במקורות לפירוש הראשון.

מקורות לפירוש ג':

"ויקרא שמו". היינו שיהיה מפורסם ונודע ברבים.

רות פרק ד יד:

וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל.

שמואל ב ח יג
וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף:

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת:

פירוש:

למי הקב"ה קרא "שר שלום" - לחזקיהו שתהיה המשרה והשלטון והמלכות אצלו מרובה, ולשלום אין קץ - על כסא דוד ועל ממלכתו, להכין את המלכות ולסעד את מלכות - במשפט ובצדקה, מעתה ועד סוף ימיו ועולמו של חזקיהו, קנאת ה' צבאות תעשה זאת.

מקורות:

"להכין אותה" , "כסא דוד" , "במשפט ובצדקה"

ישעיהו פרק טז ה
וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת, בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק:

מלכים ב' כ יט:

וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם־שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי׃

"אין קץ" - אין הכוונה שזה "אין סוף", אלא הנביא דיבר בלשון גוזמא כפי שכבר מצינו:

ישעיהו פרק ב ז
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:
נחום פרק ב, י
בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב, וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה:
נחום פרק ג, ג
פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר, וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם:
קהלת פרק יב יב
וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר:

"מעתה ועד עולם" - אין הכוונה עד עולם לסוף כל הדורות או לנצח נצחים, כי כבר מצינו "עד עולם" עד סוף ימיו.

שמואל א פרק א כב
וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי ה' וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם:
שמואל א פרק א יא
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי, וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ:

תהלים פרק קטו
(יז) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה:
(יח) וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ:

"קנאת ה' צבאות"

ישעיהו 37:

 32 כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃

 33 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֶל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבוֹא אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא־יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא־יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא־יִשְׁפֹּךְ עֳלֶיהָ סֹלְלָה׃

מלכים ב' 19 31:

 31 כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה (כך) [צְבָאוֹת] תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃

 32 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֶל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבֹא אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא־יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא־יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא־יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה׃

עד כאן.

אחרי כל זאת אמרתי להביא גם את דרך הדרש שפרשה זו היא על המשיח ועל גוג והמונו שיבואו להלחם על ירושלים, כפי הפירוש/תרגום של יונתן בן עוזיאל עה"פ "שר שלום" - "מְשִׁיחָא דִשׁלָמָא יִסגֵי עְלַנָא בְיוֹמוֹהִי." ובמדרש "חופת אליהו" שהובא ב"אוצר מדרשים" (ג"כ בספר כלבו סי' קיח): "שמונה שמות יש למשיח: ינון, צמח, משיח, פלא, יועץ, אל גבור, אבי עד, שר שלום." וכפי מאמר חז"ל סנהדרין דף צד עמוד א: "ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו - משיח, וסנחריב- גוג ומגוג". מפני שהמלחמה בין חזקיהו לסנחריב - והמשיח וגוג - יהיו דומות בעינינם.

ישעיהו פרק ט

(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

פירוש:

העם - אלו יושבי ירושלים בימי המשיח , ההולכים בחשך הצרה והצוקה שיבוא עליהם גוג ומגוג וחילותיו כמ"ש בירמיהו פרק ל ז "ה֗וֹי כִּ֥י גָד֛וֹל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ".

ירמיהו כג ד  "...וְלֹא יִירְאוּ עוֹד וְלֹא יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם ה'".

ירמיהו ל י "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד."

ישעיהו יב (ב) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:

ישעיהו מט (ט) לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם:

ישעיהו פרק ס

(א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְקֹוָק עָלַיִךְ זָרָח:

(ג) וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ:

מיכה פרק ז ח אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי:
צפניה פרק ג'
 (טו) הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ לֹא־תִירְאִי רָע עוֹד׃
 (טז) בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל־תִּירָאִי צִיּוֹן אַל־יִרְפּוּ יָדָיִךְ׃

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא [לו] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

פירוש:

הרביתי הגוי - הרביתי את ישראל שנקראים "גוי אחד בארץ" , הושע ב א "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, וגו'...".

יחזקאל לז כו "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם:

ירמיהו ג (טז) "וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה'...."

ירמיהו כג (ג) וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ:

ירמיהו ל (יט) וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ:

"בחלקם שלל"

זכריה פרק יד (א) הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ:

יחזקאל לט י "...וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'"

ירמיהו ל (טז) "לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז."

צפניה פרק ג (ח) לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם ה' לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ:

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ - הַחִתֹּתָ, כְּיוֹם מִדְיָן:

פירוש:

יחזקאל לד כז "וְהָיוּ עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם:"

ירמיהו ל ח  "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים".

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

יחזקאל לח (יט) וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל:

יחזקאל לח (כב) "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ:"

יחזקאל לט (ו) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמָגוֹג וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה':

עובדיה א (יח) וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר:

זכריה יב (ו) בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה- כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר, וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאול אֶת כָּל הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם:

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד, שַׂר שָׁלוֹם:

פירוש:

ישעיהו פרק יא

(א) וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה:

(ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה':

"רוח עצה" – מקביל ל"פלא יועץ".

"וגבורה" – מקביל ל"אל גבור".

"אבי עד" - שהמשיח יהיה אבי השלל של המון גוג , ויחלק את השלל בירושלים "וחלק שללך בקרבך".

"שר שלום" - כי שלום ואמת יהיה ימיו. הושע ב כ "וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח"

יחזקאל לד כה "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים:"

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה, וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת:

פירוש:

"על כסא דוד...במשפט ובצדקה" - ירמיהו כג (ה) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:

ירמיהו לג (טו) בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:

ישעיהו ב (ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים..."

ישעיהו י (ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ, וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע:

"להכין אותה...מעתה ועד עולם"

יחזקאל פרק לז כה "וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם"

ירמיהו לג (יז) כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל:

"קנאת ה' צבקות" -  יחזקאל לו ו "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גּוֹיִם נְשָׂאתֶם:"

יחזקאל לח (יט) "וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי..."

יחזקאל לט (כה) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' עַתָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי."

ירמיהו ל (כד) לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף ה' עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ:

אחר כל זאת לא נשאר אלא להוכיח למה הפרשה הזאת לא יכולה להתפרש על ישו הנוצרי:

ישעיהו פרק ט

(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

ביטול: עם ישראל שהלך בחושך תחת שעבוד והעול של הרומאים - לא ראה אור. בית המקדש נחרב עם ישראל נפוץ בארבע כנפות הארץ, ישו לא מלך עליהם והצל לא הציל את עמו ולא קבץ אותו לארצו, אז איזה אור בדיוק ראו? איזה אור נגה עליהם? עם ישראל ממשיך לשבת בארץ צלמות תחת הקיסרות הרומאית. ישו נכשל להביא את "מלכות השמים".

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא [לו] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

ביטול: עם ישראל הלך והתדלדל בצוק העיתים תחת הגזרות האכזריות של מלכות רומא הרשעה, ולא התרבה. השמחה לא גדלה אלא התמעטה הלוך ומעט, במקום שישראל יחלק את שלל האומות - ההיפך רומא בחורבן הבית לקחו את כל שלל ירושלים וניצלה ואכלו עד תום כל קניני היהודים.

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ - הַחִתֹּתָ, כְּיוֹם מִדְיָן:

ביטול: ישו לא חיתת את עול הסבל של היהודים בני דורו, מטה השכם ושבט הנוגש בהם נשאר על כנו עוד מאות בשנים אחרי המאורעות. מה הכונה "כיום מדין" בהקשר של ישו? זה לא ברור.

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

ביטול: מה ענין הפסוק לישו? איזו מלחמה היתה בימיו שבו השמלות היו לשרפה ולמאכולת אש?

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד, שַׂר שָׁלוֹם:

ביטול: לישו לא היתה שום משרה ושלטון ארצי כלל. איך יכול הוא להקרא "שר שלום" , גם שר לא היה וגם לא שר של שלום כי לא היתה בימיו שלום לישראל אלא בצוק העתים תחת שעבוד רומי. ולא התקיימו הנבואות עליו של שלום בישראל ובין האומות ושלום עולמי.

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה, וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת.

ביטול: שוב, ישו לא היה מלך ולא היה לו שום סוג של משרה שרות ושלטון כלל בחייו, לא היה שלום אין קץ ולא ישב על כסא דוד למלך, לא היה שופט שנוכל לומר עליו "ושפט בצדק" במשפט ובצדקה. וכן אי אפשר לומר "מעתה ועד עולם". כי "מעתה" היה מזמן ישעיהו, והרי ישו נולד רק כ-800 שנים אחרי כן למנינם. ומה הוא "קנאת ה' צבקות תעשה זאת". אם הוא אלוהות שוה לאב בשילוש, למה הוא לא יכול לעשות זאת.