תהילים ק"י - האם המזמור מדבר על ישו

תהלים ק"י במסורה, ובגרסא היוונית תהלים ק"ט, מצוטט רבות בספרי הבשורות ובאיגרות ובשאר הכתבים להלן הרשימה:

מארקוס 12:35-37
 35 וְיֵשׁוּעַ מְלַמֵּד בַּמִּקְדָּשׁ וַיַּעַן וַיֹּאמַר: אֵיךְ יֹאמְרוּ הַסּוֹפְרִים כִּי הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד הוּא׃
 36 הֲלֹא דָוִד אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: נְאוּם יְהֹוָה לַאֲדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃
 37 הִנֵּה־דָוִד בְּעַצְמוֹ קֹרֵא־לוֹ אָדוֹן וְאֵיךְ הוּא בְנוֹ, וַיֶּאֱהַב רֹב הָעָם לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ׃

מתי 22:41-46
 41 וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הַפְּרוּשִׁים וַיִּשְׁאָלֵם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר׃
 42 מַה־תֹּאמְרוּ לַמָּשִׁיחַ בֶּן־מִי הוּא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֶּן־דָּוִד׃
 43 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאֵיךְ קָרָא־לוֹ דָוִד בָּרוּחַ אָדוֹן בְּאָמְרוֹ׃
 44 נְאוּם יְהוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃
 45 וְעַתָּה אִם־דָּוִד קֹרֵא לוֹ אָדוֹן אֵיךְ הוּא בְּנוֹ׃
 46 וְלֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲנוֹת אֹתוֹ דָּבָר, וְלֹא־עָרַב עוֹד אִישׁ אֶת־לִבּוֹ מִן־הַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ׃

לוקס 20:41-44
 41 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵיךְ יֹאמְרוּ לַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא בֶּן־דָּוִד׃
 42 וְדָוִד בְּעַצְמוֹ אָמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים נְאוּם־יְהֹוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי׃
 43 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃
 44 הִנֵּה דָּוִד קֹרֵא לוֹ אָדוֹן וְאֵיךְ הוּא בְּנוֹ׃

עד הנה ציטוטים מהבשורות כפי שאתם רואים כולם מהבשורות הסינופטיות, יש רק לשאול מה ישו מתכוון בשאלתו איך יתכן שהמשיח הוא בן דוד הרי כל הגנאולוגיה במתי ובלוקס מיחסים את המשיח לדוד המלך. מאמיני השילוש ואלוהותו של ישו רוצים לומר שישו בא להעביר מסר שהוא האלוהות בעצמו מכיון שהוא איננו בן דוד בלבד מצד הבשר, אלא הוא אף יותר מזה - הוא אדונו של דוד, האלוהים של דוד המלך. למאמיני האחדות ושישו איננו אלוהות זאת שאלה לא קלה, מה ישו התכוון. לגבי השאלה שגם לפי הבשורה של מתי היהודים לא יכלו לענות לו, התשובה פשוטה, דוד המלך קורא למשיח "אדונו" מאחר שהוא איננו בנו אלא מזרעו אחרי דורות רבים, וגם התואר "אדון" מצאנו שאהרון קרא למשה "אדוני" למרות שהיה גדול מבוגר ממנו, הסיבה היא שמשה נתעלה על אהרון בכמה מידות , משה היה נביא גדול מאהרון כמו שכתוב "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" משה היה כמלך והמלוכה גדולה מהכהונה וכן הלאה, לכן מובן ולא קשה למה דוד המלך קורא לבנו וזרעו המשיח "אדון", גם המשיח ימלוך על כל העולם, ויקבץ ישראל וכו'...

מעשה השליחים 2:33-35
 33 וְעַתָּה אַחֲרֵי הִנָּשְׂאוֹ בִּימִין הָאֱלֹהִים לָקַח מֵאֵת אָבִיו אֶת־הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים׃
 34 כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאוּם־יְהֹוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי׃
 35 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃

אל העברים 1:13-14
13 וְאֶל־מִי מִן־הַמַּלְאָכִים אָמַר מֵעוֹלָם שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃
14 הֲלֹא כוּלָּם רוּחוֹת הַשָּׁרֵת הֵמָּה שְׁלוּחִים לְעֶזְרָה בְּעַד הַבָּאִים לָרֶשֶׁת אֶת־הַיְשׁוּעָה׃

אל העברים 5:5-10
 5 וְכֵן הַמָּשִּׁיחַ לֹא־כִבֵּד אֶת־נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כִּי אִם־מִי שֶׁאָמַר אֵלָיו בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃
 6 כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃
 10 וְהָאֱלֹהִים קָרָא־לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃

אל העברים 7:17-21
 17 כִּי־הֵעִיד עָלָיו אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃
21 כִּי הֵמָּה נִתְכַּהֲנוּ בְלִי־שְׁבוּעָה וְזֶה בִּשְׁבוּעָה עַל־יְדֵי הָאֹמֵר לוֹ נִשְׁבַּע יְהֹוָה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃


לאחר שצטטתי את המקורות מהבורות החדשה, הנה לפניכם תהילה ק"י בשלמותו:

תהלים 110:
 1 לדָוִד מִזְמוֹר, נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי, עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃
 2 מַטֵּה־עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְהוָה מִצִּיּוֹן, רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ׃
 3 עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּהַדְרֵי־קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר - לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ׃
 4 נִשְׁבַּע יְהוָה וְלֹא יִנָּחֵם: אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם, עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃
 5 אֲדֹנָי עַל־יְמִינְךָ, מָחַץ בְּיוֹם־אַפּוֹ מְלָכִים׃
 6 יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל־אֶרֶץ רַבָּה׃
 7 מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל־כֵּן יָרִים רֹאשׁ׃

טענת הנוצרים מאמיני השילוש:
לדוד מזמור, מזמור שאמר אותו דוד, נאם ה' לאדוני - האב הוי"ה אמר "לאדוני" נ"ון קמוצה לאדון של דוד היינו לבן לישו "שב לימיני עד אשית אויבך הדם לרגליך". האב אומר ונשבע, אתה ישו בני "כהן לעולם", אחרי המסדר של מלכיצדק מלך שלם שהיה מלך וכהן. דוד המלך אומר: "אדוני על ימינך" - ישו שהוא אדוני כאמור - יושב על ימינך האב הוי"ה.

הכשל בפירוש הנוצרי:
איך יתכן שישו שהוא שוה לאב בכל יצטרך את עזרתו ותמיכתו של האב עד ישית אויביו הדום לרגליו, וכפי שהרד"ק אומר בפירושו על המזמור הזה: "ועל טעות אמונתם תאמר להם: אם האב והבן הם אלהות, אין האחד צריך לחבירו, כי לא יקרא אלוה אם יצטרך לזולתו. ואיך יאמר האב לבן שב לימיני עד אשית אויביך, אם כן צריך הוא לימינו, ולעזרתו. אם כן חולשה אתו, והאלוה אינו חלש וחסר היכולת." ובכלל מה שייך צד ימין ושמאל וכי האב גם הוא התגשם בבשר שעכשיו ישו יכול לשבת לצד ימינו ואולי רוח הקודש לשמאלו? השבועה של "אתה כהן לעולם", בספר ירמיהו אנו קוראים שלעתיד לבוא באחרית הימים המקדש השלישי יבנה והכהנים מזרע צדוק יכהנו וישרתו במזבח ובמקדש, לאור תמיהתם של בני הדור וכן הנוצרים עד לימינו שחושבים שה' מאס במשפחת הכהונה ובקורבנות שהרי החליפם התלוי במותו על הצלב והפיכתו לכהן גדול ולקורבן אולטמטיבי, על זה עונה ירמיהו ומוחץ את ראשם: ירמיהו פרק לג (כ) כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם: (כא) גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי: (כד) הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם: (כה) כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: זה ברור ומובן בתנ"ך שהשבועה והברית בין ה' ואהרון הכהן שרק מזרעו יהיו כוהנים ולכן לא יתכן שאיש אשר איננו מזרע אהרון יהיה כהן, ולכן איננו מקבלים שישו הוא מלך וכהן שהרי א"כ הברית הופרה.

הפירוש היהודי בקצרה:
"לדָוִד מִזְמוֹר" - זהו מזמור שחיבר אחד ממחברי התהילות על דוד, שכן האות למ"ד לדוד משמשת כ"על" אודות דוד, כמו שנאמר תהלים פרק צב א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, או שדוד הוא המחבר של המזמור - רק כתב את המזמור שיזמרו וישוררו אותו הלוים בבית המקדש לכן בא בלשון זאת.

"נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי" - המשורר אומר נְאֻם יְהוָה כך אמר ה' לַאדֹנִי לדוד, "שֵׁב לִימִינִי" שב לצידי תחת חסותי והגנתי. או "שֵׁב" לימיני הכונה המתן (שמות כד יד,ויקרא יב ד,במדבר כב יט,הושע ג ג) וחכה לתשועת יד ימיני וזרועי, המתן עד שאשית אויביך הדום לרגליך.

"עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ" - עד שאשית איביך תחת רגליך כמו שכתוב בשמואל ב כב לח-לט "אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם: וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי:"

"נִשְׁבַּע יְהוָה" -  ככתוב בשמואל ב ג ט-י  "...כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד...וּלְהָקִים אֶת־כִּסֵּא דָוִד עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְהוּדָה"

"וְלֹא יִנָּחֵם" -  ככתוב בשמואל א טו כח-כט "...וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ, וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם..."

תהלים 132:11-12
 11 נִשְׁבַּע־יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה (=ולא ינחם) מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָךְ׃
 12 אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם־בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד (=לעולם) יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָךְ׃


"אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם" -  אתה מלך שליט וזרעך לעולם ועד, ככתוב בשמואל ב כג ה "כִּי־לֹא־כֵן בֵּיתִי עִם־אֵל כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה כִּי־כָל־יִשְׁעִי וְכָל־חֵפֶץ כִּי־לֹא יַצְמִיחַ". ובתהלים פט ד-ה "כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי׃ עַד־עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר־וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה׃"

"עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק" - שדוד יהיה מלך אחרי דברת = מסדר מלכי ירושלים שנקראים "מלכי צדק" "אדני צדק". (בראשית יד יח, יהושע י א)

המילה "כהן" בלשון הקודש העברית והתנכ"ית במשמעה או כהן משרת או מלך ושליט. להלן הדוגמאות שהמילה כהן במשמעה "מלך" "שליט" וכדומה:

נא השוו את הפסוקים בספר שמואל ובדברי הימים, ותראו שהמילה "כהן" במשמעה "ראש" "שליט" וכדומה לשון שררה.
שמואל ב ח טז-יח
 16 וְיוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה עַל־הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד מַזְכִּיר׃
 17 וְצָדוֹק בֶּן־אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר׃
 18 וּבְנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ׃

דברי הימים א יח טו-יז
 15 וְיוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה עַל־הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד מַזְכִּיר׃
 16 וְצָדוֹק בֶּן־אֲחִיטוּב וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וְשַׁוְשָׁא סוֹפֵר׃
 17 וּבְנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע עַל־הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי־דָוִיד הָרִאשֹׁנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ׃

הנה גם התרגום הפופלורי והמקודש לחלק מהנוצרים הלוא הוא התרגום קינג גיימס KJV מתרגם את המילה "כהנים" בסוף הפסוק בשמואל ב ח יח: "and David's sons were chief rulers" שכוונה לשליטים בדרגה ראשונה. (כמו כן ה-KJV מתרגם כהן כשליט גם בשמואל ב כ כו, ובמלכים א ד ה)
גם התרגום היווני על הפסוק בשמואל ב ח יח מתרגם את המילה "כהנים" - αὐλάρχαι , שמשמעו לשון "שרים" בניגוד למילה בפסוק הקודם על צדוק ואחימלך שהיו ἱερεῖς שמשמעו "כהנים" במונח הקלאסי של משרת אלוקים. גם התרגום הפשיטתא על הספר (מהמאה 7) משתמש במילה "רוְרבין" כמו בתרגום יונתן "רברבין" שמשמעו "גדולים" שרים וחשובים.

לכן לומר שה' נשבע לדוד או למשיח שיהיה כהן, בזמן אין לזה זכר בשום מקום אחר בתנ"ך וגם זה נוגד ומבטל את הברית של ה' עם אהרון. הפירוש הנוצרי שעליו מבוסס כל ספר אל העבריים כושל ונופל על ירכיו צבה.

האם ישו ביקש להמסר לצליבה

הנה בבשורות הסינופטיות ישו מתפלל לאב שיעביר ממנו את הכוס התרעלה הזאת ושלא ימסר לצליבה, אומנם בבשורה על פי יוחנן - ישו חפץ ורוצה בצליבה. אכן זהו שוב נסיון של יוחנן ליפות ולשפר את הבשורה ואולי גם להסיר את הסתירה החזיתית בתוך הבשורות עצמן שמצד אחד ישו יודע ומבין שהוא הולך להצלב ולמות לכפרת חטאי העולם, ומצד שני ישו מתפלל שהאב יסיר ויעביר ממנו את השעה הרעה וכוס התרעלה הזאת.

מרקוס 14:35-36
35 וַיַּעֲבֹר מְעַט מִשָּׁם וָהָלְאָה וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְפַּלֵּל אֲשֶׁר אִם־יוּכַל הֱיוֹת תַּעֲבֹר מֵעָלָיו הַשָּׁעָה הַזֹּאת׃

36 וַיֹּאמַר אַבָּא אָבִי כֹּל תּוּכַל הַעֲבֶר־נָא מֵעָלַי אֶת־הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ־לֹא אֶת־אֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה כִּי אִם־אֵת אֲשֶׁר־אָתָּה׃

מתיאוס 26:39
וַיֵּלֶךְ מְעַט מֵאִתָּם וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אָבִי אִם־יוּכַל לִהְיוֹת תַּעֲבָר־נָא מֵעָלַי הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ לֹא כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ׃

לוקס 22:41-42
41 וְהוּא נִפְרַד מֵהֶם הַרְחֵק כִּקְלַֹע אָבֶן וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר׃

42 אָבִי אִם־תִּרְצֶה לְהַעֲבִיר מֵעָלַי אֶת־הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ אַל־יְהִי כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ׃

יוחנן 12:23-28
23 וַיַּעַן אוֹתָם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר בָּאָה הַשָּׁעָה שֶׁיִּפֹאַר בֶּן־הָאָדָם׃
27 עַתָּה נִבְהֲלָה נַפְשִׁי, וּמַה אֹמַר: הַצִּילֵנִי אָבִי מִן־הַשָּׁעָה הַזֹּאת? - אַךְ עַל־כֵּן הִגַּעְתִּי לַשָּׁעָה הַזֹּאת!׃

28 אָבִי פָּאֵר אֶת־שְׁמֶךָ, וַיֵּצֵא קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם אֹמֵר: "פֵּאַרְתִּי וַאֲפָאֵר עוֹד"׃

יוחנן 18:11
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־פֶּטְרוֹס הָשֵׁב חַרְבְּךָ אֶל־נְדָנָהּ הֲלֹא־אֶשְׁתֶּה אֶת־הַכּוֹס אֲשֶׁר נָתַן־לִי אָבִי׃

האם משתמע שישו אלוה מהבורות החדשה

הפסוקים שמשמע שלא:

יוחנן 20:17
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ: אַל־תִּגְּעִי בִי, כִּי עוֹד לֹא עָלִיתִי אֶל־אָבִי, וּלְכִי־נָא אֶל־אַחַי וְהַגִּידִי לָהֶם: אֲנִי עֹלֶה אֶל־אָבִי וַאֲבִיכֶם, וְאֶל־אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם׃

קימת ישו מהמתים

 1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבַר יוֹם הַשַּׁבָּת, וַתִּקְנֶינָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב, וּשְׁלֹמִית סַמִּים לָלֶכֶת וְלָסוּךְ אֹתוֹ בָּהֶם׃
 2 וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר כַּעֲלוֹת הַשָּׁמֶשׁ׃
 3 וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ מִי יָגֶל־לָנוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַקָּבֶר׃
 4 וּבְהַבִּיטָן רָאוּ וְהִנֵּה נִגְלְלָה הָאָבֶן כִּי הָיְתָה גְּדֹלָה מְאֹד׃
 5 וַתָּבֹאנָה אֶל־תּוֹךְ הַקָּבֶר וַתִּרְאֶינָה בָּחוּר אֶחָד ישֵּׁב מִיָּמִין וְהוּא עֹטֶה שִׂמְלָה לְבָנָה וַתִּשְׁתּוֹמַמְנָה׃
 6 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל־תִּשְׁתּוֹמַמְנָה אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הַנִּצְלָב אַתֵּן מְבַקְשׁוֹת הוּא קָם אֵינֶנּוּ פֹה הִנֵּה־זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִשְׁכִּיבוּהוּ בוֹ׃
 7 וְאַתֵּן לֵכְנָה וְהִגַּדְתֶּן לְתַלְמִידָיו וּלְפֶטְרוֹס כִּי הוֹלֵךְ הוּא לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה וְשָׁם תִּרְאוּהוּ כַּאֲשֶׁר אָמַר לָכֶם׃
 8 וַתְּמַהֵרְנָה לָצֵאת וַתְּנוּסֶינָה מִן־הַקֶּבֶר כִּי אֲחָזָתַן רְעָדָה וְתִמָּהוֹן וְלֹא־הִגִּידוּ דָבָר לְאִישׁ כִּי יָרֵאוּ׃
(מכאן מתחילה הסיומת הארוכה יותר של מרקוס)
 9 וְהוּא כַּאֲשֶׁר קָם מִן־הַמֵּתִים בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת נִרְאָה בָרִאשֹׁנָה אֶל־מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֲשֶׁר גֵּרַשׁ מִמֶּנָּה שִׁבְעָה שֵׁדִים׃
 10 וַתֵּלֶךְ וַתַּגֵּד לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ וְהֵם מִתְאַבְּלִים וּבֹכִים׃
 11 וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כִּי חַי וְנִרְאָה אֵלֶיהָ לֹא הֶאֱמִינוּ לָהּ׃
 12 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה בִּדְמוּת אַחֶרֶת לִשְׁנַיִם מֵהֶם בַּדָּרֶךְ בִּהְיֹתָם יוֹצְאִים הַשָׂדֶה׃
 13 וְהֵם הָלְכוּ וַיַּגִּידוּ לָאֲחֵרִים וְגַם־לָהֶם לֹא הֶאֱמִינוּ׃
 14 וּבָאַחֲרֹנָה נִרְאָה לְעַשְׁתֵּי הֶעָשָׂר בִּהְיוֹתָם מְסוּבִּים לֶאֱכֹל, וַיְחָרֵף חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם וּקְשִׁי לְבָבָם אֲשֶׁר לֹא־הֶאֱמִינוּ לְרֹאָיו וְהוּא נֵעוֹר מִן־הַמֵּתִים׃
 15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־כָּל־הָעוֹלָם וְקִרְאוּ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה לְכָל־הַבְּרִיאָה׃
 16 הַמַּאֲמִין וְנִטְבָּל הוּא יִוָּשֵׁעַ וַאֲשֶׁר לֹא־יַאֲמִין יֶאְשָׁם׃
 17 וְאֵלֶּה הָאֹתוֹת אֲשֶׁר יִלָּווּ אֶל־הַמַּאֲמִינִים יְגָרֲשׁוּ שֵׁדִים בִּשְׁמִי וּבִלְשֹׁנוֹת חֲדָשׁוֹת יְדַבֵּרוּ׃
 18 נְחָשִׁים יִשְׂאוּ בִּידֵיהֶם וְיִשְׁתּוּ סַם־הַמָּוֶת וְלֹא יַזִּיקֵם עַל־חוֹלִים יָשִׂימוּ אֶת־יְדֵיהֶם וְיִיטַב לָהֶם׃
 19 וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתָּם הָאָדוֹן וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה וַיֵּשֶׁב לִימִין הָאֱלֹהִים׃
 20 וְהֵמָּה יָצְאוּ וַיִּקְרְאוּ בְּכָל־הַמְּקֹמוֹת וְיַד הָאָדוֹן הָיָה עִמָּהֶם וַיְחַזֵּק אֶת־הַדָּבָר בָּאֹתוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרָיו אָמֵן׃
 (Mar 16:1-20 DLZ)

סיכום:
מי באו: 3 נשים. מרים המגדלית, מרים אם יעקב, שולמית.
מתי באו: כעלות השמש בבוקר השכם.
האבן נגללה.
מי ראו שם: בחור אחד.
מה אמר להם: ללכת לומר לתלמידים ולפטרוס שיפגשו את ישו בגליל.
------------------------------------------------------------------------
ישו נראה בראשונה למרים המגדלית, היא הלכה והגידה לאנשים - והם לא האמינו.
ישו בשניה נראה בדמות אחרת לשני אנשים. הם הלכו הגידו לאנשים אחרים - והם לא האמינו.
ישו באחרונה נראה ל-11 התלמידים המסובים, והוכיח אותם על שלא האמינו לאנשים אחרים שהעידו שקם מן המתים.


 1 וְאַחֲרֵי מוֹצָאֵי הַשַׁבָּת כְּשֶׁהֵאִיר לְאֶחָד בַּשַׁבָּת בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת, לִרְאוֹת אֶת־הַקָּבֶר׃
 2 וְהִנֵּה רָעָשׁ גָּדוֹל הָיָה כִּי־מַלְאַךְ יְהֹוָה יָרַד מִן־הַשָּׁמַיִם וַיִּגַּשׁ וַיָּגֶל אֶת־הָאֶבֶן מִן־הַפֶּתַח וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ׃
 3 וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה הַבָּרָק וּלְבוּשׁוֹ לָבָן כַּשָׁלֶג׃
 4 וַיִּבָּהֲלוּ הַשֹׁמְרִים מִפַּחְדּוֹ וַיִּהְיוּ כַּמֵּתִים׃
 5 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֶל־הַנָּשִׁים אַתֵּן אַל־תִּירֶאןָ הֵן יָדַעְתִּי כִּי אֶת־יֵשׁוּעַ הַנִּצְלָב אַתֵּן מְבַקְשׁוֹת׃
 6 הוּא אֵינֶנּוּ פֹה כִּי־קָם כַּאֲשֶׁר אָמָר, בֹּאנָה וּרְאֶינָה אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַב־שָׁם הָאָדוֹן׃
 7 לֵכְנָה מַהֵר וְהִגַּדְתֶּן לְתַלְמִידָיו כִּי קָם מִן־הַמֵּתִים וְהִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה וְשָׁם תִּרְאוּהוּ הִנֵּה אָמַרְתִּי לָכֶן׃
 8 וַתְּמַהֵרְנָה וַתֵּצֶאנָה מִן־הַקֶּבֶר בְּיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתָּרֹצְנָה לְסַפֵּר אֶל־תַּלְמִידָיו׃
 9 הֵנָּה הֹלְכוֹת לְסַפֵּר אֶל־תַּלְמִידָיו וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ נִקְרֶה אֲלֵיהֶן וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֵן, וַתִּגַּשְׁנָה וַתֹּאחַזְנָה בְרַגְלָיו וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לוֹ׃
 10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן יֵשׁוּעַ אַל־תִּירֶאןָ, לֵכְנָה וְהַגֵּדְנָה לְאַחַי וְיֵלְכוּ הַגָּלִילָה וְשָׁם יִרְאוּנִי׃
 11 וַיְהִי בְלֶכְתָּן וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מִן־הַמִּשְׁמָר בָּאוּ הָעִירָה וַיַּגִּידוּ לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֵת כָּל־הַנַּעֲשָׂה׃
 12 וַיִּקָּהֲלוּ עִם־הַזְּקֵנִים וַיִּתְיָעָצוּ וַיִּתְּנוּ־כֶסֶף לָרֹב אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא לֵאמֹר׃
 13 אִמְרוּ־נָא כִּי־בָאוּ תַלְמִידָיו לָיְלָה וַיִּגְנְבוּ אוֹתוֹ וַאֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים׃
 14 וְאִם־יִשָׁמַע הַדָּבָר בֵּית הַהֶגְמוֹן אֲנַחְנוּ נְפַיְסֵהוּ וְאַתֶּם אַל־תִּירָאוּ׃
 15 וַיִּקְחוּ אֶת־הַכֶּסֶף וְיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר שָׂמוּ בְּפִיהֶם, וַתֵּצֵא הַשְׁמוּעָה הַזֹּאת בֵּין הַיְּהוּדִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
 16 וְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ הַגָּלִילָה אֶל־הָהָר אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ׃
 17 וַיִּרְאוּ אֹתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר חָלַק לִבָּם׃
 18 וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר נִתַּן־לִי כָּל־שָׁלְטָן בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃
 19 וְאַתֶּם לְכוּ אֶל־כָּל־הַגּוֹיִם וַעֲשׂוּ תַלְמִידִים וּטְבַלְתֶּם אֹתָם לְשֵׁם־הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
 20 וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְהִנֵּה אָנֹכִי אִתְּכֶם כָּל־הַיָּמִים עַד־קֵץ הָעוֹלָם אָמֵן׃
 (Mat 28:1-20 DLZ)

סיכום:
מי באו: 2 נשים. מרים המגדלית, מרים אם יעקב (מרים האחרת)
מתי באו: כשהעיר לאחד בשבת.
האבן נגללה ע"י מלאך ה' שבא ברעש גדול.
מי ראו שם: מלאך ה'.
מה אמר להם: ללכת לומר לתלמידים שיפגשו את ישו בגליל.
פתאום גם ישו נקרה ל-2 הנשים ואומר להם את אותו הדבר בדיוק.
בינתים אותם שומרים שראו את מלאך ה' גולל את האבן הלכו העירה לספר לראשי הכוהנים.
שהתיעצו לפרסם אשר התלמידים גנבו גופתו.
2 הנשים (כנראה) הגידו לתלמידים, ו-11 התלמידים הלכו הגלילה להר.
יש מן התלמידים שלא האמינו.


 1 וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל־הַקֶּבֶר וַתְּבִיאֶינָה אֶת־הַסַּמִּים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן נָשִׁים אֲחֵרוֹת׃
 2 וַתִּרְאֶינָה וְהִנֵּה הָאֶבֶן גְּלוּלָה מִן־הַקָּבֶר׃
 3 וַתָּבֹאנָה אֶל־תּוֹכוֹ וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיַּת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ׃
 4 וַיְהִי הֵנָּה נְבוּכוֹת עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ עֲלֵיהֶן וּלְבוּשֵׁיהֶם מַזְהִירִים׃
 5 וַיִּפֹּל פַּחַד עֲלֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶינָה פְּנֵיהֶן אָרְצָה, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶן מַה־תְּבַקֵּשְׁנָה אֶת־הַחַי בֵּין הַמֵּתִים׃
 6 אֵינֶנּוּ פֹה כִּי קָם זְכֹרְנָה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֲלֵיכֶן בְּעוֹדֶנּוּ בַגָּלִיל לֵאמֹר׃
 7 כִּי צָרִיךְ בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים וּלְהִצָּלֵב וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם׃
 8 וַתִּזְכֹּרְנָה אֶת־דְּבָרָיו׃
 9 וַתָּשֹׁבְנָה מִן־הַקָּבֶר וַתַּגֵּדְנָה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְעַשְׁתֵּי הֶעָשָׂר וּלְכָל־הַנִּשְׁאָרִים׃
 10 וְאֵלֶּה הֵן אֲשֶׁר הִגִּידוּ אֶל־הַשְּׁלִיחִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, וְיוֹחָנָה, וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב, וְהָאֲחֵרוֹת׃
 11 וְדִבְרֵיהֶן הָיוּ כְּדִבְרֵי־רִיק בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן׃
 12 וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיָּרָץ אֶל־הַקֶּבֶר וַיַּשְׁקֵף וְלֹא־רָאָה כִּי אִם־הַתַּכְרִיכִים מוּנָּחִים שָׁם וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתּוֹמֵם עַל־אֲשֶׁר נִהְיָה׃

 13 וְהִנֵּה שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ הֹלְכִים בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה אֶל־כְּפָר אֶחָד הַרְחֵק מִירוּשָׁלַיִם כְּשִׁשִּׁים רִיס וּשְׁמוֹ עַמָּאוּס׃
 14 וְהֵם נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־כָּל־הַקֹּרוֹת הָאֵלֶּה׃
 15 וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּמִתְוַכְּחִים יָחַד וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ נִגַּשׁ וַיֵּלֶךְ אִתָּם׃
 16 וְעֵינֵיהֶם אֲחוּזוֹת וְלֹא יַכִּירוּהוּ׃
 17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשְׂאִים וְנֹתְנִים בָּהֶם יַחְדָּו בַּדָּרֶךְ וַיַּעַמְדוּ וּפְנֵיהֶם זֹעֲפִים׃
 18 וַיַּעַן אֶחָד מֵהֶם וּשְׁמוֹ קְלֵיוֹפָס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה לְבַדְּךָ גָּר בִּירוּשָׁלַיִם וְלֹא יָדַעְתָּ אֶת־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְתוֹכָהּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה׃
 19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמָה הִיא, וַיַּגִּידוּ אֵלָיו מַעֲשֵׂה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר הָיָה אִישׁ נָבִיא, גִּבּוֹר בְּפֹעַל, וּבְאֹמֶר, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל־הָעָם׃
 20 וְכֹהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּזְקֵנֵינוּ הִסְגִּירוּהוּ לְמִשְׁפַּט־מָוֶת וַיִּצְלְבוּהוּ׃
 21 וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ כִּי זֶה־הוּא הֶעָתִיד לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה זֶה שְׁלשֶׁת יָמִים הַיּוֹם מֵאָז נַעֲשׂוּ אֵלֶּה׃
 22 אֶלָּא שֶׁגַּם־נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הֶחֱרִידוּנוּ אֲשֶׁר־קִדְּמוּ בַבֹּקֶר לָבֹא אֶל־הַקָּבֶר׃
 23 וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיָּתוֹ וַתָּבֹאנָה וַתַּגֵּדְנָה כִּי רָאוּ גַּם־מַרְאֵה מַלְאָכִים הָאֹמְרִים כִּי־הוּא חָי׃
 24 וַיֵּלְכוּ אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ אֶל־הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַנָּשִׁים וְאוֹתוֹ לֹא רָאוּ׃
 25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכֹל אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים׃
 26 הֲלֹא עַל־הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת־כָּל־זֹאת וּלְהִכָּנֵס בִּכְבוֹדוֹ׃
 27 וַיָּחֶל מִמּשֶׁה וּמִכָּל־הַנְּבִיאִים וַיְבַאֵר לָהֶם אֶת־כָּל־הַכְּתוּבִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו׃
 28 וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר־הֵם הֹלְכִים שָׁמָּה וַיָּשֶׂם פָּנָיו וַיְהִי כְּהֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ׃
 29 וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר שְׁבָה אִתָּנוּ כִּי עֶת־עֶרֶב הִגִּיעַ וְנָטָה הַיּוֹם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם׃
 30 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם וַיִּקַּח אֶת־הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם׃
 31 וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירוּהוּ וְהוּא חָמַק עָבַר מֵעֵינֵיהֶם׃
 32 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲלֹא בֹעֵר הָיָה לְבָבֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ בְּדַבְּרוֹ אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וַיִּפְתַּר־לָנוּ אֵת הַכְּתוּבִים׃
 33 וַיָּקוּמוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא וַיָּשׁוּבוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיִּמְצְאוּ אֶת־עַשְׁתֵּי הֶעָשָׂר וְאֶת־אֲשֶׁר אִתָּם וְהֵם נִקְהָלִים יָחַד׃
 34 וְאֹמְרִים אָכֵן קָם הָאָדוֹן מִן־הַמֵּתִים וְנִרְאָה אֶל־שִׁמְעוֹן׃
 35 וַיְסַפְּרוּ גַּם־הֵם אֵת אֲשֶׁר קָרָם בַּדָּרֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר הִכִּירוּהוּ בִּבְצִיעַת הַלָּחֶם׃
 36 עוֹדָם מְדַבְּרִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיֵשׁוּעַ עַצְמוֹ עָמַד בְּתוֹכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם׃
 37 וְהֵמָּה חַתּוּ וְנִבְעָתוּ וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־רוּחַ הֵם רֹאִים׃
 39 רְאוּ אֶת־יָדַי וְאֶת־רַגְלַי כִּי אָנֹכִי הוּא, מַשְׁשׁוּנִי וּרְאוּ כִּי רוּחַ אֵין לוֹ בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בִּי׃
 40 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶרְאָה אֹתָם אֵת יָדָיו וְאֵת רַגְלָיו׃
 41 וְהֵם עוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מִשִּׂמְחָה וַיִּתְמָהוּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הֲיֵשׁ־לָכֶם פֹּה אֹכֶל׃
 42 וַיִּתְּנוּ לוֹ חֲתִיכַת דָּג צָלוּי וּמְעַט צוּף דְּבָשׁ׃
 43 וַיִּקַּח וַיֹּאכַל לְעֵינֵיהֶם׃
 44 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים׃
 45 אָז פָּתַח אֶת־לִבָּם לְהָבִין אֶת־הַכְּתוּבִים׃
 46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: כֵּן כָּתוּב וְכֵן נִגְזָר אֲשֶׁר יְעוּנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי׃
 47 וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם׃
 48 וְאַתֶּם עֵדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
 49 וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם׃
 50 וַיּוֹצִיאֵם אֶל־מִחוּץ לָעִיר עַד־בֵּית הִינִי וַיִּשָּׂא אֶת־יָדָיו וַיְבָרֲכֵם׃
 51 וַיְהִי בְּבָרֲכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה׃
 52 וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה׃
 53 וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ מְהַלֲלִים וּמְבָרֲכִים אֶת־הָאֱלֹהִים אָמֵן׃
 (Luk 24:1-53 DLZ)

סיכום:
מי באו: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אם יעקב, ועוד מספר נשים.
מתי באו: לפני עלות השחר.
האבן כבר היתה גלולה מהקבר.
הנשים משתחוות לאנשים בקבר אשר כנראה אחד מהם הבחור והשני מלאך ה'. האם הם משתחוות למלאכים?
הנשים הולכות ואומרות ל-11 שליחים, והם לא האמינו. גם פטרוס כנראה לא האמין כי רץ לקבר בעצמו לבדוק.
2 מ"הנשארים" עם ה-11, ולא מה-11, אשר אחד שמו "קליופס" הלכו ל"כפר עמאוס" סמוך לירושלים, והנה בדרך ישו נגלה עליהם ולא הכירוהו.
הם סיפרו שהלכו "אנשים" משלנו לבדוק. בזמן שרק פטרוס מוזכר, ועוד כתוב שהוא לא ראה, אח"כ כתוב שנראה אליו.
ישו מסב עמהם בכפר עמאוס, ויקח לחם ויברך, ונתן להם. (לא כתוב שאכל). ואז היכירוהו. וחמק מהם. והם שבו לירושלים לספר ל-11. ואז ישו מתגלה, הם חושבים שהוא רוח, אבל הוא אומר מששוני וראו אני בשר ועצמות. הוא היה רעב הביאו לו דגים ודבש. אח"כ ברכם ועלה לשמים (ולא כתוב שישב לימין הגבורה, אבל בבשורה עצמה כבר כתוב)

 1 וַיְהִי בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנוֹת הַבֹּקֶר בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל־הַקָּבֶר וַתֵּרֶא וְהִנֵּה־הָאֶבֶן מוּסָרָה מֵעַל הַקָּבֶר׃
 2 וַתָּרָץ וַתָּבֹא אֶל־שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְאֶל־הַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה נָשְׂאוּ אֶת־הָאָדוֹן מִקִּבְרוֹ וְלֹא יָדַעְנוּ אֵיפֹה הִנִּיחוּהוּ׃
 3 וַיֵּצֵא פֶטְרוֹס וְהַתַּלְמִיד הָאַחֵר וַיֵּלְכוּ אֶל־הַקָּבֶר׃
 4 וַיָּרוּצוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיְמַהֵר הַתַּלְמִיד הָאַחֵר לָרוּץ וַיַּעֲבֹר אֶת־פֶּטְרוֹס וַיָּבֹא רִאשׁוֹנָה אֶל־הַקָּבֶר׃
 5 וַיַּשְׁקֵף אֶל־תּוֹכוֹ וַיַּרְא אֶת־הַתַּכְרִיכִין מוּנָּחִים וְלֹא נִכְנָס׃
 6 וַיָּבֹא שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס אַחֲרָיו וְהוּא נִכְנַס אֶל־הַקָּבֶר וַיַּרְא אֶת־הַתַּכְרִיכִין מוּנָּחִים׃
 7 וְהַסּוּדָר אֲשֶׁר הָיְתָה עַל־רֹאשׁוֹ אֵינֶנָּה מוּנַּחַת אֵצֶל הַתַּכְרִיכִין כִּי אִם־מְקוּפֶּלֶת לְבַדָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד׃
 8 וְהַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֲשֶׁר בָּא רִאשׁוֹנָה אֶל־הַקָּבֶר גַּם־הוּא נִכְנַס וַיַּרְא וַיַּאֲמֵן׃
 9 כִּי עֲדֶן לֹא־הֵבִינוּ אֶת־הַכָּתוּב אֲשֶׁר קוֹם יָקוּם מֵעִם הַמֵּתִים׃
 10 וַיָּשׁוּבוּ הַתַּלְמִידִים וַיֵּלְכוּ אֶל־בֵּיתָם׃

 11 וּמִרְיָם עָמְדָה מִחוּץ לַקֶּבֶר וְהִיא בוֹכִיָּה וַיְהִי בִבְכּוֹתָהּ וַתַּשְׁקֵף אֶל־תּוֹךְ הַקָּבֶר׃
 12 וַתֵּרֶא שְׁנֵי מַלְאָכִים לְבוּשֵׁי לְבָנִים ישְׁבִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׂמוּ שָׁם אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ אֶחָד מְרַאֲשׁוֹתָיו וְאֶחָד מַרְגְּלוֹתָיו׃
 13 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אִשָּׁה לָמֶה תִבְכִּי וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי נָשְׂאוּ מִזֶּה אֶת־אֲדֹנִי וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה הִנִּיחוּהוּ׃
 14 וַיְהִי כְּכַלּוֹתָהּ לְדַבֵּר זֹאת וַתֵּפֶן אַחֲרֶיהָ וַתֵּרֶא וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ עֹמֵד וְלֹא יָדְעָה כִּי יֵשׁוּעַ הוּא׃
 15 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אִשָּׁה לָמֶה תִבְכִּי אֶת־מִי תְבַקֵּשִׁי וְהִיא חֲשָׁבַתְהוּ לְשֹׁמֵר הַגָּן וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אִם־אַתָּה נָשָׂאתָ אֹתוֹ מִזֶּה הַגִּידָה־נָּא לִי אֵיפֹה הִנַּחְתּוֹ וּלְקַחְתִּיו מִשָּׁם׃
 16 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ: מִרְיָם! וַתֵּפֶן וַתֹּאמֶר אֵלָיו: רַבּוּנִי! הוּא מוֹרֶה׃
 17 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אַל־תִּגְּעִי בִי כִּי עוֹד לֹא עָלִיתִי אֶל־אָבִי וּלְכִי־נָא אֶל־אַחַי וְהַגִּידִי לָהֶם אֲנִי עֹלֶה אֶל־אָבִי וַאֲבִיכֶם וְאֶל־אֱלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם׃
 18 וַתָּבֹא מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וַתְּסַפֵּר אֶל־הַתַּלְמִידִים אֵת אֲשֶׁר־רָאֲתָה אֶת־הָאָדוֹן וְכָזֹאת דִּבֶּר אֵלֶיהָ׃
 19 וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וְהוּא אֶחָד בַּשַּׁבָּת לְעֵת־עֶרֶב כַּאֲשֶׁר נִסְגְּרוּ דַּלְתוֹת הַבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְבְּצוּ שָׁם הַתַּלְמִידִים מִיִּרְאַת הַיְּהוּדִים וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיַּעֲמֹד בֵּינֵיהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם׃
 20 וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת הֶרְאָם אֶת־יָדָיו וְאֶת־צִדּוֹ וַיִּשְׂמְחוּ הַתַּלְמִידִים בִּרְאוֹתָם אֶת־הָאָדוֹן׃
 21 וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֹתִי הָאָב כֵּן אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם׃
 22 וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת וַיִּפַּח בָּהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְחוּ לָכֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
 23 וְהָיָה כָּל־אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לְחַטֹּאתָם וְנִסְלַח לָהֶם וַאֲשֶׁר תַּאֲשִׁימוּ יֶאְשָׁמוּ׃
 24 וְתוֹמָא אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס לֹא־הָיָה בְתוֹכָם כְּבוֹא יֵשׁוּעַ׃
 25 וַיַּגִּידוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים הַנִּשְׁאָרִים לֵאמֹר רָאֹה רָאִינוּ אֶת־הָאָדוֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם־לֹא אֶרְאֶה בְיָדָיו אֶת־רשֶׁם הַמַּסְמְרוֹת וְאָשִׂים אֶת־אֶצְבָּעִי בִּמְקוֹם הַמַּסְמְרוֹת וְאָשִׂים אֶת־יָדִי בְּצִדּוֹ לֹא אַאֲמִין׃
 26 וַיְהִי מִקְצֵה שְׁמוֹנַת יָמִים וְתַלְמִידָיו שֵׁנִית בַּבַּיִת וְתוֹמָא עִמָּהֶם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וְהַדְּלָתוֹת מְסוּגָּרוֹת וַיַּעֲמֹד בֵּינֵיהֶם וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם׃
 27 וְאַחַר אָמַר אֶל־תּוֹמָא שְׁלַח אֶצְבָּעֲךָ הֵנָּה וּרְאֵה אֶת־יָדַי וּשְׁלַח אֶת־יָדְךָ הֵנָּה וְשִׂים בְּצִדִּי וְאַל־תְּהִי מְחוּסַּר אֱמוּנָה כִּי אִם־מַאֲמִין׃
 28 וַיַּעַן תּוֹמָא וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי וֵאלֹהָי׃
 29 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ יַעַן רָאִיתָ אֹתִי הֶאֱמָנְתָּ אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינִים וְאֵינָם רֹאִים׃
 30 וְהִנֵּה גַּם־אֹתוֹת אֲחֵרִים רַבִּים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַלְמִידָיו אֲשֶׁר לֹא־נִכְתְּבוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה׃
 31 וְאֵלֶּה נִכְתְּבוּ לְמַעַן תַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים וּלְמַעַן יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בִּשְׁמוֹ בֶּאֱמוּנַתְכֶם׃

 1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ לְהֵרָאוֹת אֶל־תַּלְמִידָיו עַל־יָם טִיבַרְיָה וְזֶה־דְּבַר הֵרָאוֹתוֹ אֲלֵיהֶם׃
 2 שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס, וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס, וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, וּבְנֵי זַבְדַּי, וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו׃
 3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס הִנְנִי הֹלֵךְ לָדוּג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו גַּם־אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ עִמָּךְ וַיֵּצְאוּ וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וְלֹא לָכְדוּ מְאוּמָה בַּלַּיְלָה הַהוּא׃
 4 הַבֹּקֶר אוֹר וְיֵשׁוּעַ עָמַד עַל־שְׂפַת הַיָּם וְהַתַּלְמִידִים לֹא יָדְעוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא׃
 5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בָּנַי הֲיֵשׁ־לָכֶם דָּבָר לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ לֹא׃
 6 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַשְׁלִיכוּ הַמִּכְמֹרֶת מִימִין לָאֳנִיָּה וְתִמְצָאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לִמְשֹׁךְ אֹתָהּ מֵרֹב הַדָּגִים׃
 7 וַיֹּאמֶר הַתַּלְמִיד הַהוּא אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ אֶל־פֶּטְרוֹס הִנֵּה־הָאָדוֹן! וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס כִּי הוּא הָאָדוֹן, וַיַּחְגֹּר אֶת־מְעִילוֹ כִּי עֵירוֹם הָיָה וַיִּתְנַפֵּל אֶל־הַיָּם׃
 8 וְהַתַּלְמִידִים הַנִּשְׁאָרִים בָּאוּ בַסְּפִינָה כִּי לֹא הִרְחִיקוּ מִן־הַיַּבָּשָׁה כִּי אִם־כְּמָאתַיִם אַמָּה וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת עִם־הַדָּגִים׃
 9 וַיְהִי בַּעֲלוֹתָם אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה גַּחֲלֵי־אֵשׁ עֲרוּכִים וְדָגִים עֲלֵיהֶם וְלֶחֶם לֶאֱכֹל׃
 10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הָבִיאוּ מִן־הַדָּגִים אֲשֶׁר לְכַדְתֶּם עָתָּה׃
 11 וַיַּעַל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיִּמְשֹׁךְ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת אֶל־הַיַּבָּשָׁה וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה וְלֹא נִקְרְעָה הַמִּכְמֹרֶת אַף־כִּי רַבִּים הָיוּ׃
 12 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בֹּאוּ בְרוּ־לָחֶם וְאֵין אִישׁ מִן־הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לִשְׁאֹל מִי אָתָּה כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הָאָדוֹן׃
 13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִקַּח אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לָהֶם וְאֶת־הַדָּגִים׃
 14 וְזֹאת הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר־נִרְאָה יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אַחֲרֵי קוּמוֹ מֵעִם הַמֵּתִים׃
 15 וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס, שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֵּן אֲדֹנִי! אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: רְעֵה אֶת־טְלָאָי׃
 16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם: שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי? וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֵּן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: נְהַג אֶת־צֹאנִי׃
 17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי? וַיִּתְעַצֵּב פֶּטְרוֹס כִּי־אָמַר אֵלָיו בַּשְּׁלִישִׁית הֲתֶאֱהַב אֹתִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אֶת־כֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ, וְיָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ: רְעֵה אֶת־צֹאנִי׃
 18 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ בִּהְיֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים אַתָּה חָגַרְתָּ עַצְמְךָ וַתֵּלֶךְ אֶל־אֲשֶׁר חָפָצְתָּ, וְכַאֲשֶׁר תִּזְקַן וּפָרַשְׂתָּ כַפֶּיךָ וְאַחֵר יַחֲגָרְךָ וּנְשָׂאֲךָ אֶל־אֲשֶׁר לֹא תֶחְפָּץ׃
 19 וְכָל־זֹאת דִּבֶּר לִרְמֹז עַל־מִיתָתוֹ אֲשֶׁר יְכַבֶּד־בָּה אֶת־הָאֱלֹהִים, וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי׃
 20 וַיִּפֶן פֶּטְרוֹס וַיַּרְא אֶת־הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהוּא אֲשֶׁר נָפַל עַל־לִבּוֹ בַּסְּעוּדָה וְגַם־אָמַר אֲדֹנִי מִי הוּא־זֶה אֲשֶׁר יִמְסְרֶךָּ׃
 21 וַיְהִי בִּרְאוֹת אֹתוֹ פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי וְזֶה מַה־לּוֹ׃
 22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ: אִם־רְצוֹנִי שֶׁיִּשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי, מַה־לְּךָ וְלָזֹאת, אַתָּה לֵךְ אַחֲרָי׃
 23 עַל־כֵּן יָצָא הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הָאַחִים שֶׁהַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת, וְיֵשׁוּעַ לֹא אָמַר־לוֹ כִּי לֹא־יָמוּת, אֲבָל אָמַר אִם־חֶפְצִי כִּי־יִשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי מַה־זֶּה לָךְ׃
 24 זֶה הוּא הַתַּלְמִיד הַמֵּעִיד עַל־אֵלֶּה, וַאֲשֶׁר כָּתַב כָּל־זֹאת וְיָדַעְנוּ כִּי עֵדוּתוֹ אֱמֶת׃
 25 וְיֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וְאִם־יִכָּתְבוּ כוּלָּם לְאַחַד אֶחָד אֲדַמֶּה שֶׁגַּם־הָעוֹלָם כּוּלוֹ לֹא יָכִיל אֶת־הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִכָּתֵבוּ אָמֵן׃
 (Joh 20:1-21:25 DLZ)

סיכום:
מתי: לפנות בוקר בעוד חושך.
האבן כבר הוסרה מהמקום.
מי באו: מרים המגדלית. (ועוד נשים, שהרי כתוב "ולא ידענו" בלשון רבים)
היא ספרה ל-"פטרוס" ולעוד אחד. והם הלכו לקבר והיה ריק. הם עדיין לא הבינו שהמשיח יקום מן המתים?! והם הלכו הביתה.
מרים נשארה בקבר וראתה שם 2 מלאכים (שפטרוס וחברו לא ראו) וגם פתאום ישוע נגלה עליה והיא חשבה שהוא שומר הגן, היא מזהה בסוף שהוא ישו, הולכת ומספרת לתלמידים. כל זה עדיין ביום ראשון. ישו בא לבית ששם התלמידים הראה להם את ידיו ואת צדו (ולא את רגליו). תומא אחד מה-12 לא היה שם, אחרי 8 ימים התקבצו כולם שנית ותומא בינותם וישו בא ותומא נגע בידיו והאמין.
ישו מוסיף להראות פעם שלישית לתלמידים על ים טבריה, פטרוס ועוד תלמידי ישו הלכו לדוג בים טבריה בלילה. ישו בבוקר עמד על שפת הים - והם לא הכירוהו! (איך יכול להיות הרי כבר נגלה עליהם פעמיים, כנראה שהיה רחוק 200 אמה ובבוקר השכם קשה לראות)
הלמיד אשר ישו אהבו מגלה כי זהו ישו ואומר לפטרוס, הוא קופץ למים. הם העלו דגים גדולים 153, ישו בינתים הכין גחלים לבשל. בסעודה זאת אומר ישו לפטרוס 3 פעמים: שירעה את הטלאים, ושינהג את צאנו. שירעה את צאנו.


 1 וַאֲנִי מַזְכִּירְכֶם אַחַי אֶת־הַבְּשֹׁוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי אֶתְכֶם וְאַתֶּם קִבַּלְתֶּם וַעֲמַדְתֶּם בָּהּ׃
 2 וְגַם תִּוָּשְׁעוּ בָהּ אִם־תַּחֲזִיקוּ בַדָּבָר אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי אֶתְכֶם רַק אִם לֹא־הֶאֱמַנְתֶּם לַשָּׁוְא׃
 3 כִּי רֵאשִׁית כָּל־דָּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם מַה־שֶּׁקִּבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ כַּכָּתוּב׃
 4 וְנִקְבַּר וְהוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּכָּתוּב׃
 5 וְנִרְאָה אֶל־כֵּיפָא וְאַחֲרָיו אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר׃
 6 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה לְיוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַחִים כְּאֶחָד אֲשֶׁר רוּבָּם עוֹדָם בַּחַיִּים וּמִקְצָתָם יָשֵׁנוּ׃
 7 וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאָה אֶל־יַעֲקֹב וְאַחֲרָיו אֶל־כָּל־הַשְּׁלִיחִים׃
 8 וְאַחֲרֵי כוּלָּם נִרְאָה גַם־אֵלַי הַדֹּמֶה לְנָפֶל׃
 9 כִּי אֲנִי הַצָּעִיר בַּשְּׁלִיחִים וְקָטֹנְתִּי מֵהִקָּרֵא שָׁלִיחַ כִּי־רָדַפְתִּי אֶת־קְהַל הָאֱלֹהִים׃
 (1Co 15:1-9 DLZ)

פירוש ישו על התורה על הנושא גרושה

מתי 5:32
 ואֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת מְבִיאָהּ לִידֵי נִאוּפִים, וְהַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָׁה נֹאֵף הוּא׃

מתי 19:9
  וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל־דְּבַר זְנוּת וְנֹשֵׂא אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא, וְהַנֹּשֵׂא אֶת־הַגְּרוּשָׁה נֹאֵף הוּא׃

לוקס 16:18
  כּל־הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנֹשֵׂא אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא, וְכָל־הַנֹּשֵׂא אֶת־הַגְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ נֹאֵף הוּא׃

מרקוס 10:1-12
 1 ויָּקָם מִשָּׁם וַיֵּלֶךְ אֶל־גְּבוּל יְהוּדָה מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּקָּהֲלוּ עוֹד אֵלָיו הֲמוֹן עָם וַיְלַמְּדֵם כְּפַעַם בְּפָעַם׃
 2 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים לְנַסּוֹתוֹ וַיִּשְׁאָלוּהוּ וַיֹּאמְרוּ הֲיוּכַל אִישׁ לְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ׃
 3 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־צִּוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה׃
 4 וַיֹּאמְרוּ מֹשֶׁה הִתִּיר לִכְתֹּב סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלֵּחַ׃
 5 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת׃
 6 אֲבָל מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם אֱלֹהִים׃
 7 עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו ואֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ׃
 8 וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד וְאִם־כֵּן אֵפוֹא אֵינָם עוֹד שְׁנַיִם כִּי אִם־בָּשָׂר אֶחָד׃
 9 לָכֵן אֵת אֲשֶׁר־חִבַּר אֱלֹהִים לֹא יַפְרִידֶנּוּ אָדָם׃
 10 וַיְהִי בַּבָּיִת וַיָּשׁוּבוּ תַלְמִידָיו לִשְׁאֹל אֹתוֹ עַל־זֹאת׃
 11 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְלֹקֵחַ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא עָלֶיהָ׃
 12 וְאִשָּׁה כִּי תַעֲזֹב אִישָׁהּ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר נֹאֶפֶת הִיא׃

סיכום:
1. איש המשלח את אשתו (שלא על דבר זנות) ונושא אחרת - נואף.
2. איש הנושא אשה גרושה (כנראה גרושת זנות) - נואף.
3. אשה העוזבת בעלה (כנראה בגלל זנות) והיתה לאחר - נואפת היא.

קחו ואכלו - זה הוא גופי, שתו ממנה - כי זה הוא דמי

 מתי פרק 26
 26 וַיְהִי בְּאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר קְחוּ וְאִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי׃
 27 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם׃
 28 כִּי זֶה הוּא דָּמִי דַּם־הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים׃

מתי פרק 15
 16 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ: עֲדֶנָה גַם־אַתֶּם לֹא תַשְׂכִּילוּ׃
 17 הַעוֹד לֹא תֵדְעוּ, כִּי כָל־הַבָּא אֶל־הַפֶּה יוֹרֵד אֶל־הַכֶּרֶשׂ וְיִשָׁפֵךְ מִשָׁם לְמוֹצָאוֹת׃

אז גם לחם גופו ויין דמו של ישו - נשפך למוצאות....  :-)

הגנאולוגיה של ישו

יוחנן 7:41-43
 41 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ: זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: הֲמִן־הַגָּלִיל יָבֹא הַמָּשִׁיחַ?!׃
 42 הֲלֹא הַכָּתוּב אֹמֵר, כִּי מִזֶּרַע דָּוִד וּמִכְּפַר בֵּית־לֶחֶם מְקוֹם דָּוִד - יֵצֵא הַמָּשִׁיחַ׃
 43 וַתְּהִי מַחֲלֹקֶת בֵּין הָעָם עַל־אֹדוֹתָיו׃

נראה שהיו אנשים אשר ידעו או האמינו שישו לא היה מזרע דוד, והוא בא מן הגליל ולא מבית לחם.


 מתי 1:1-17
 1 סֵפֶר תּוֹלְדֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם׃
 2 אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק וְיִצְחָק הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־אֶחָיו׃
 3 וִיהוּדָה הוֹלִיד אֶת־פֶּרֶץ וְאֶת־זֶרַח מִתָּמָר וּפֶרֶץ הוֹלִיד אֶת־חֶצְרוֹן וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־רָם׃
 4 וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן׃
 5 וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי׃
 6 וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה׃
 7 וּשְׁלֹמֹה הוֹלִיד אֶת־רְחַבְעָם וּרְחַבְעָם הוֹלִיד אֶת־אֲבִיָּה וַאֲבִיָּה הוֹלִיד אֶת־אָסָא׃
 8 וְאָסָא הוֹלִיד אֶת־יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹשָׁפָט הוֹלִיד אֶת־יוֹרָם וְיוֹרָם הוֹלִיד אֶת עוּזִּיָּהוּ׃
 9 וְעוּזִּיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־יוֹתָם וְיוֹתָם הוֹלִיד אֶת־אָחָז וְאָחָז הוֹלִיד אֶת־יְחִזְקִיָּהוּ׃
 10 וִיחִזְקִיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־מְנַשֶׁה וּמְנַשֶׁה הוֹלִיד אֶת־אָמוֹן וְאָמוֹן הוֹלִיד אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ׃
 11 וְיֹאשִׁיָּהוּ הוֹלִיד אֶת־יְכָנְיָהוּ וְאֶת־אֶחָיו לְעֵת גָּלוּת בָּבֶל׃
 12 וְאַחֲרֵי גְּלוֹתָם בָּבֶלָה הוֹלִיד יְכָנְיָהוּ אֵת שְׁאַלְתִּיאֵל וּשְׁאַלְתִּיאֵל הוֹלִיד אֶת־זְרוּבָּבֶל׃
 13 וּזְרוּבָּבֶל הוֹלִיד אֶת־אֲבִיהוּד וַאֲבִיהוּד הוֹלִיד אֶת־אֶלְיָקִים וְאֶלְיָקִים הוֹלִיד אֶת עַזּוּר׃
 14 וְעַזּוּר הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־יָכִין וְיָכִין הוֹלִיד אֶת־אֱלִיהוּד׃
 15 וֶאֱלִיהוּד הוֹלִיד אֶת־אֶלְעָזָר וְאֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת־מַתָּן וּמַתָּן הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב׃
 16 וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־יוֹסֵף בַּעַל מִרְיָם אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נוֹלַד יֵשׁוּעַ הַנִקְרָא מָשִׁיחַ׃
 17 וְהִנֵּה כָּל־הַדֹּרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת, וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת׃
 18 וְזֶה דְבַר הוּלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרָשָׂה לְיוֹסֵף וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
 19 וְיוֹסֵף בַּעְלָהּ אִישׁ צַדִּיק וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לְחֶרְפָּה וַיֹּאמֶר אֲשַׁלְּחֶנָּה בַּסָּתֶר׃
 20 הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהֹוָה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן־דָּוִד אַל־תִּירָא מִקַּחַת אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ כִּי הַנּוֹצָר בְּקִרְבָּה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא׃
 21 וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם׃
 22 וְכָל־זֹאת הָיְתָה לְמַלֹּאת אֶת־דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
 23 הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ הָאֵל עִמָּנוּ׃
 24 וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְׁנָתוֹ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ מַלְאַךְ יְהֹוָה וַיֶּאֱסֹף אֶת־אִשְׁתּוֹ אֶל בֵּיתוֹ׃
 25 וְלֹא יְדָעָהּ עַד כִּי־יָלְדָה בֵּן אֶת־בְּכוֹרָהּ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃

סיכום השגיאות והבעיות בהבשורה ע"פ מתי:
1. יורם לא הוליד את עוזיהו, אלא יורם הוליד אחזיהו שהוליד את יואש שהוליד את אמציהו והוא הוליד את עוזיהו. חסר שלושה דורות.
2. יאשיהו לא הוליד את יכניהו, אלא יאשיהו הוליד את יהויקים, ויהויקים הוליד את יכניהו.
3. שאלתיאל לא הוליד את זרובבל, אלא שאלתיאל הוליד את פדיה, ופדיה הוליד את זרובבל.
4. זרובבל לא הוליד את אביהוד. אין זכר לשמות שמתי מביא במקראות.
5. מגלות בבל עד המשיח לא 14 דורות, אלא 13 דורות.
6. מה הצורך ל"מתי" להביא את היחוס של יוסף בעל מרים - אם הוא לא היה אביו הביולוגי של ישו?!?
7. איפה כתוב בתנ"ך שאמו של בועז היתה רחב הזונה?

דברי הימים א פרק ג
(יט) וּבְנֵ֣י פְדָיָ֔ה: זְרֻבָּבֶ֖ל וְשִׁמְעִ֑י וּבֶן־זְרֻבָּבֶל֙ מְשֻׁלָּ֣ם וַחֲנַנְיָ֔ה וּשְׁלֹמִ֖ית אֲחוֹתָֽם:
(כ) וַחֲשֻׁבָ֡ה וָ֠אֹהֶל וּבֶרֶכְיָ֧ה וַֽחֲסַדְיָ֛ה י֥וּשַׁב חֶ֖סֶד חָמֵֽשׁ:
(כא) וּבֶן־חֲנַנְיָ֖ה פְּלַטְיָ֣ה וִישַֽׁעְיָ֑ה בְּנֵ֤י רְפָיָה֙ בְּנֵ֣י אַרְנָ֔ן בְּנֵ֥י עֹבַדְיָ֖ה בְּנֵ֥י שְׁכַנְיָֽה: ס
(כב) וּבְנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה שְׁמַעְיָ֑ה וּבְנֵ֣י שְׁמַעְיָ֗ה חַטּ֡וּשׁ וְ֠יִגְאָל וּבָרִ֧יחַ וּנְעַרְיָ֛ה וְשָׁפָ֖ט שִׁשָּֽׁה:
(כג) וּבֶן־נְעַרְיָ֗ה אֶלְיוֹעֵינַ֧י וְחִזְקִיָּ֛ה וְעַזְרִיקָ֖ם שְׁלֹשָֽׁה:
(כד) וּבְנֵ֣י אֶלְיוֹעֵינַ֗י הוֹדַוְיָ֡הוּ וְאֶלְיָשִׁ֡יב וּפְלָיָ֡ה וְ֠עַקּוּב וְיוֹחָנָ֧ן וּדְלָיָ֛ה וַעֲנָ֖נִי שִׁבְעָֽה: ס

סיכום:
בני זרובבל: חנניה; בני חנניה: ישעיה; בני ישעיה: רפיה. בני רפיה: ארנן; בני ארנן: עובדיה; בני עובדיה: שכניה. בני שכניה: שמעיה. בני שמעיה: נעריה; בני נעריה: אליועיני; בני אליועיני: הודויהו אלישיב פליה עקוב יוחנן דליה ענני;




לוקס 3:23-38
 23 וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל מַעֲשֵׂהוּ וְהוּא כְּבֶן־שְׁלשִׁים שָׁנָה וְהוּא נֶחְשָׁב לְבֶן־יוֹסֵף בֶּן־עֵלִי׃
 24 בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־יַנַּי בֶּן־יוֹסֵף׃
 25 בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־אָמוֹץ בֶּן־נַחוּם בֶּן־חֶסְלִי בֶּן־נַגָּי׃
 26 בֶּן־מַחַת בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹדָה׃
 27 בֶּן־יוֹחָנָן בֶּן־רֵישָׁא בֶּן־זְרוּבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל בֶּן־נֵרִי׃
 28 בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־אַדִּי בֶּן־קוֹסָם בֶּן־אֶלְמְדָן בֶּן־עֵר׃
 29 בֶּן־יוֹסֵי בֶּן־אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יוֹרִים בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי׃
 30 בֶּן־שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוּדָה בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹנָם בֶּן־אֶלְיָקִים׃
 31 בֶּן־מַלְאָה בֶּן־מַנָּא בֶּן־מַתַּתָּה בֶּן־נָתָן בֶּן־דָּוִד׃
 32 בֶּן־יִשַׁי בֶּן־עוֹבֵד בֶּן־בֹּעַז בֶּן־שַׂלְמוֹן בֶּן־נַחְשׁוֹן׃
 33 בֶּן עַמִּינָדָב בֶּן־אֲרָם בֶּן־חֶצְרוֹן בֶּן־פֶּרֶץ בֶּן־יְהוּדָה׃
 34 בֶּן־יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם בֶּן־תֶּרַח בֶּן־נָחוֹר׃
 35 בֶּן־שְׂרוּג בֶּן־רְעוּ בֶּן־פֶּלֶג בֶּן־עֵבֶר בֶּן־שָׁלַח׃
 36 בֶּן־קֵינָן בֶּן־אַרְפַּכְשַׁד בֶּן־שֵׁם בֶּן־נֹחַ בֶּן־לָמֶךְ׃
 37 בֶּן־מְתוּשֶׁלַח בֶּן־חֲנוֹךְ בֶּן־יֶרֶד בֶּן־מַהֲלַלְאֵל בֶּן־קֵינָן׃
 38 בֶּן־אֱנוֹשׁ בֶּן־שֵׁת בֶּן־אָדָם בֶּן־אֱלֹהִים׃

סיכום השגיאות בבשורה ע"פ לוקס:
1. קינן לא היה בן ארפכשד, אלא שלח היה בן ארפכשד, שם "קינן" נוסף לגנאולוגיה מהסיבה שמופיע בתרגום היווני.
2. הנוצרים טוענים שהגנאולגיה של ישו ע"פ מרקוס היא למרים אמו של ישו. א"כ הדבר לא מוסיף כלום כי המלכות והשבט הולכים אחר האב לא האם:
3. הנוצרים טוענים ש"יוסף בן עלי" הוא סבו של ישו אביה של מרים. אבל מרקוס בשני מקומות מדגיש לפני כן שיוסף בעל מרים הוא הוא מבית דוד, ומרים רק מאורסה לו. "אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃ (Luk 1:27 DLZ),  וַיַּעַל גַּם־יוֹסֵף מִן־הַגָּלִיל מֵעִיר נְצֶרֶת אֶל־יְהוּדָה לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית־לָחֶם כִּי־הָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ׃ לְהִתְפָּקֵד עִם־מִרְיָם הַמְאֹרָשָׂה לוֹ וְהִיא הָרָה: (Luk 2:4-5 DLZ)

אגרת אל הרומים 1:3-4 (ע"י שאול התרסי)
3 עַל־דְּבַר בְּנוֹ אֲשֶׁר מִזֶּרַע דָּוִד לְפִי הַבָּשָׂר׃
4 אֲשֶׁר הוּכַן לְבֶן־הָאֱלֹהִים בִּגְבוּרָה לְפִי רוּחַ הַקְּדוּשָּׁה בִּתְחִיָּתוֹ מִבֵּין הַמֵּתִים הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ׃

פאולוס מבין שהיחוס של ישו לדוד המלך הוא ממרים "לפי הבשר" , שהרי לא היה ליוסף ארוסה שום קשר ביולוגי לפי הבשר לישו המשיח. אם כן אין שום משמעות ליחוס ולגניאולוגיה הארוכה בבשורה ע"פ מתי.


התורה בכמה מקומות מבהירה שהיחוס השבטי והמשפחתי הולך אחר אב, למשפחותם לבית אבותם.

במדבר פרק א, ב
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:
במדבר פרק ב, לב
אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים:
במדבר פרק כו, ב
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:

הנוצרים לא יוכלו לטעון שפעמים בתנ"ך מצאנו אנשים שנקראו בני... למרות שהיו מזרעם, כי בסיפורי גנאולוגיות בתנ"ך לא תמצא שום קפיצת דורות.

למשל:
  וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת־לָבָן בֶּן־נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ׃ (Gen 29:5 WTT)
לבן היה בן בתואל בן נחור...אבל כיון שתורה כבר אמרה שהיה בן בתואל ואח רבקה, זה מובן.
  ויִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עָכָן בֶּן־זֶרַח... (Jos 7:24 WTT)
עכן היה בן כרמי בן זבדי בן זרח...אבל כיון שבספר יהושע פעמיים מוזכר יחוסו, זה מובן.