הפסוק המדובר:
דניאל פרק ז יג-יד:
חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה, וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי:
וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ, וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן, שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל:
תרגום לעברית:
רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם הָיָה בָּא כְּבֶן אָדָם, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ.
וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת:
טענת הנוצרים 1:
רואים שהמשיח הוא אלוה שהרי הוא בא עם עננים, והרי מצאנו בישעיהו פרק יט פסוק א "הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל" ובשמות פרק יט פסוק ט "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" , תהלים פרק קד פסוק ג "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ". תהלים פרק יח יא "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ". נחום פרק א ג "ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו".
תשובה:
בהקשר למה שדניאל תיאר את שאר החיות בפרק באופן שראה בחלום, היינו שמלכות בבל נמשלה ודומה לאריה "כְאַרְיֵה" (פס' ד'), מלכות פרס דומה לדוב "דָּמְיָה לְדֹב" (פס' ה'), מלכות יוון דומה לנמר "כִּנְמַר" (פס ו'), ומלכות רומי החיה הרביעית איומה ונוראה "וַאֲרוּ חֵיוָה רביעיה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי" (פס' ז'), עכשיו שדניאל בא לתאר את המלכות החמישית של המשיח ועם ישראל הוא מתאר אותו כבן אדם הבא עם ענני השמים, זאת אומרת שדניאל רואה בחזון הנבואי ציור משליי איך יהיו ויתדמו המלכויות שיבואו לפני המשיח, וכן איך תהיה שונה בתכלית מלכות ישראל והמשיח שהיא כבן אדם לעומת חיות, אדם לעומת חיה, לכן אין אנו מצפים שהמשיח ירד עם עננים לארץ מהשמים, אלא זה רק משל נבואי ומוטיב אשר חוזר בספרי הנביאים כגון עמוס נחום וירמיהו ואין צורך להאריך, והנמשל הוא שיבוא במהירות כעבים ועננים, אשר בעולם העתיק היו נחשבים לדבר המהיר ביותר הידוע להם בטבע, מהירות של עננים לפי הרוחות יכולה להגיע ל-320 קמ"ש לפחות. עם ישראל נמשל גם הוא ביציאתו מן הגלות במהירות כעננים שעפים במהירות בישעיהו פרק ס ח "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם". גם לפני ההקשר נשמע שהעננים הם אלה שהקריבו את המשיח לפני העתיק יומין, שהרי נאמר שהמשיח היה בא "עם ענני שמיא" והם הקריבוהו לפניו - לפני ה'. "וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי" - רואים שהעננים או המלאכים שנמשלו אף הם לרוחות ואש כפי שנאמר בתהלים "עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט", ובגליון "אל העבריים" פרק א' מצטט פסוק זה בהקשר למלאכים, ובכן הם אלו ש"מקרבים" את המשיח לפני "עתיק הימים", אם הוא אלוה למה צריך שהמלאכים יקרבוהו לפני הקב"ה כדי שיקבל מהאב את השלטון והמלכות. "וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ" ולו ניתן שלטון ומלכות. אם הוא אלוה למה הוא צריך לקבל מלכות ושלטון מהקב"ה? הרי מטבעו יש לו מלכות ושלטון שמעולם לא חסרה והפסיקה. ואם תשאל אולי מי שיתן לו את המלכות זה העמים והאומות שהרי נופל לשון "נתינת מלך" העם על עצמם "דברים פרק יז טו "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" , בכל אופן לפי ההקשר הקונטקסט, למה הקריבוהו לפני העתיק יומין אם לא כדי שיקבל ממנו את המלכות והשלטון, כפי ההבנה הפשוטה של הפסוקים.
טענת הנוצרים 2:
"וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן", המילה "יפלחון" בתנ"ך מופיעה באופן אקסלוסיבי בהקשר של עבודה דתית וסגידה של אלוהים (worship). לא עבודה של עבד לאדונו או בן לאביו או עם למלך. כפי שמוצאים בדניאל ג' יב,ג' יד,ג' יז,ג' יח,ג' כח,ו' יז,ו' כא,ז' יד, ז' כז, וכן בספר עזרא ז' יט,ז' כד. ולכן משמע שהמשיח יהיה נעבד ונפלח כאלוהים.
תשובה:
"מכתבי יֵב" הם פפירוסים המתוארכים למאה ה-5 לפנה"ס, תקופה שמקבילה וסמוכה לחיי דניאל בתקופה הפרסית, המכתבים נכתבו בשפה הארמית בניב מיוחד המקביל לארמית המקראית הכתובה בספר דניאל ובעזרא, בתוך המכתבים עצמם נמצאות המילות "פלח" גם בהקשר של עבד משרת שעובד את רבו אדונו, ובן העובד את אביו - לא במשמעות דתית בלבד. זו מהוה ראיה שבשפה הארמית המקבילה והדומה ואחות לשפה העברית - המילה "פלח" בעברית "לעבוד" משמעותה משתנה לפני ההקשר, בדיוק כמו בשפה העברית שבתנ"ך שהשורש "עבד" נופל גם על עבודה דתית וגם עבודה רגילה. עוד דבר, בתרגום הארמי ל"אוונגליון" המכונה "פשיטתא" שנכתב בסוף המאה ה-2 לספירה, נמצאות גם כן המילות "פלח" בהקשר של עבודה
שאיננה דתית.
בספר לוקס 15:29:
"ויַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־אָבִיו הִנֵּה זֶה שָׁנִים רַבּוֹת אָנֹכִי
עֹבֵד (="
פלח" בפשיטתא) אֹתְךָ וּמִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי אֶת־מִצְוָתֶךָ וְאַתָּה מִיָּמַי לֹא־נָתַתָּ לִּי גְּדִי לְמַעַן אָשִׂישׂ עִם־רֵעָי."
לוקס 16:13
אין עֶבֶד יָכֹל
לַעֲבֹד (="
למפלח" בפשיטתא) שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת־הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בְּאֶחָד וְאֶת־הָאַחֵר יִבְזֶה לֹא תוּכְלוּ
עֲבֹד (="
למפלח" בפשיטתא) אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֵת הַמָּמוֹן׃
מעשה השליחים 7:7
וגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר
יַעֲבֹדוּ (="
נפלחון" בפשטיתא) דָּן אָנֹכִי אָמַר אֱלֹהִים, וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ
וְיַעַבְדוּנִי (="
נפלחון" בפשטיתא) בַּמָּקוֹם הַזֶּה׃
בספר אל-הפיליפיים 2:22:
"ואוֹתוֹ יְדַעְתֶּם כִּי בָחוּן הוּא אֲשֶׁר כַּבֵּן
הָעֹבֵד אֶת־אָבִיו כֵּן הָיָה אִתִּי
בַּעֲבוֹדַת (="
פלח" בפשיטתא) הַבְּשׂוֹרָה."
ירמיהו 27:13
למָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא־
יַעֲבֹד (="
נפלחון" בפשיטתא) אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל׃
ירמיהו 34:10
ויִּשְׁמְעוּ כָל־הַשָּׂרִים וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים לְבִלְתִּי
עֲבָד (="
נפלחון" בפשיטתא) בָּם עוֹד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ:
וכן התרגום היווני לדניאל 7:14 ישנם 2 גרסאות. אחת משתמשת במילה "פרסקנאו" שזה עבודה ופולחן רגיל לא דתית בהכרח, ומילה אחרת "לטרבו" שזו עבודה ופולחן דתי באופן קבוע וסיסטמתי בשאר המופעות בתנ"ך.
δουλεύσουσιν - פרסקנאו , משמעות SERVE , עבודה שאיננה דתית ופולחן לאלוה.
λατρεύουσα - לטרבו , משמעות WORSHIP, עבודה דתית פולחן אלוהים.
זאת אומרת שגם התרגום היווני לא החלטי ולא ניתן ללמוד ממנו דבר. גם אם ימצא שהגרסא הנכונה היא "לטרבו" , התרגום איננו יכול לשמש כראיה בזמן שישנו מולנו המקור הארמי שבו נכתב ספר דניאל, והמילה היא "יפלחון" מילה אשר היא דו משמעית.
לפי הפירוש היהודי הקלאסי כפי שמתבטא בפירושו של רש"י ה"בן אדם" שיבוא עם ענני השמים הוא משל לישראל והמשיח ושישראל בני ירושלים יהיו נעבדים ע"י האומות והלשונות כפי שאמר ישעיהו:
ישעיהו פרק ס
(ג)
וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ:
(ה) אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ, כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם
חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ:
(יב)
כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ:
(יד) וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ,
וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהֹוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
לכן אין ראיה שהמשיח יהיה שמימי ואלוהי כפי שהנוצרים רוצים להציגו מספר דניאל.