תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד א
תנו רבנן: שבוע שבן דוד בא בו, שנה
ראשונה מתקיים מקרא זה והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, שניה חיצי רעב
משתלחים, שלישית רעב גדול, ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה, ותורה
משתכחת מלומדיה. ברביעית - שובע ואינו שובע, בחמישית - שובע גדול, ואוכלין
ושותין ושמחין, ותורה חוזרת ללומדיה. בששית - קולות, בשביעית - מלחמות. במוצאי
שביעית - בן דוד בא. אמר רב יוסף: הא כמה שביעית דהוה כן, ולא אתא! - אמר אביי:
בששית קולות, בשביעית מלחמות מי הוה? ועוד: כסדרן מי הוה?....תנו רבנן, כי
ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב - אין בן דוד בא עד שירבו
המסורות. דבר אחר: עד שיתמעטו התלמידים. דבר אחר: עד שתכלה פרוטה מן הכיס.
דבר אחר: עד שיתייאשו מן הגאולה. שנאמר ואפס עצור ועזוב - כביכול אין סומך ועוזר
לישראל.
סיכום הגמרא: שלפני ביאת המשיח במוצאי שביעית - יהיו שבע שנים מסודרות שבכל שנה יהיה צרה או רווחה מסויימת. שימו לב שבשנה השלישית יהיה רעב גדול, ובשנה החמישית יהיה שובע גדול. נמשיך הלאה בגמ':
ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'. רבי אלעזר אומר: אף מזה, שנאמר כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר. מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר? רב אמר: אף תלמידי חכמים, שכתוב בהם שלום, דכתיב שלום רב לאהבי תורתך - אין שלום מפני צר. ושמואל אמר: עד שיהיו כל השערים כולן שקולין.
פירוש רש"י מסכת סנהדרין דף צח עמוד א
מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר.
ר' אליעזר אומר מזה - הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה, והיינו כדאמרן "עד שתכלה פרוטה מן הכיס" (לעיל צז.), אין מעות מצויות בכיס.
שכר בהמה - עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה - איננה.
וליוצא ובא אין שלום - אז יבא משיח.
[שלום רב] - והיינו וליוצא ולבא - אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום, כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך - אפילו להנהו אין שלום.
מן הצר - מרוב הצרות, לישנא אחרינא: מיצר הרע.
שקולין - שוין שער התבואה ויין רווחיה, כדאמרן "חמישית שובע גדול" (לעיל צז.), לישנא אחרינא: שקולין - שוין, שכולן יקרין.
סיכום פירוש רש"י במקום:
רבי אבא ורבי אליעזר אומרים שאין לך קץ מגולה היינו ש"הקץ" - ביאת משיח מאד קרוב, אם תראה שא"י תתן פריה בעין יפה, או שאם תראה שלת"ח אין שלום מהצרות או מיצה"ר. או שיהיו כל השערים שקולים הכוונה או שתראה שמחיר מזון יהיו נמוכים מאד בגלל השובע הגדול שיהיה. או שמחירי המזון יהיו מאד יקרים בגלל הרעב הגדול שיהיה.
אני חוזר שלפי רש"י מה שכתוב "יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר" – זה יהיה בשבוע שבן דוד בא בו, ולכן כיון שעברו שביעיות הרבה ועדיין לא בא – אנו יודעים שהפירות שא"י נותנת היום – אין זה הקץ המגולה שכתוב בגמרא, שקץ המגולה בגמרא הוא השנה החמישית שקרוב מאד לביאת המשיח בשבוע שבן דוד בא בו, ואותו ריבוי בפירות בכמות ובאיכות זה מה שכתוב על שנה חמישית מתוך השבוע שבן דוד בא בו " "בחמישית - שובע גדול, ואוכלין ושותין ושמחין..." כמו שפירש רש"י " כדאמרן "חמישית שובע גדול".
ספר נצח ישראל פרק ל"ט:
נתבאר לך תשובת שאלה, במה שקודם ביאת הגואל ימצא בעולם הפסד ושנוי המציאות, והסבה מבוארת גלויה לכל. ודבר זה שמו חכמים סימן ברור ואות על ביאת הגואל וזמנו המיוחד לו, כשנראה הפסד ואפיסת המציאות. ובפרק חלק (סנהדרין צח א) אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו, ח) "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל". רבי אלעזר אומר, אף מזה, שנאמר (זכריה ח, י) "כי לפני הימים האלה שכר האדם לא נהיה". מאי "ליוצא ולבא אין שלום מן הצר" (שם), רב אמר אף תלמידי חכמים שיש בהם "שלום רב לאוהבי תורתך" (תהלים קיט, קסה), אין להם שלום מן הצר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה