ספר נצחון סימן רצ"ב:
נאם ה' לאדני שב לימיני, עד מנחל בדרך ישתה וגו'. כל זאת מפרשים
הנוצרים על הנוצרי, ולא עוד אלא לאדוני הנקוד בחירי"ק קוראים הפוקרין
בפת"ח ואומרים על חול שהוא קודש, והנה טעו בכמה דברים, א' שמשנין הידוע שנקוד
בחירי"ק, ועוד הלוא דבר זה בהיפוך מהדבר השגור בפיהם תמיד שיש להם שלשה אב
ובן ורוח והשילוש אחד, ואם הוא אחדות וזה נכלל בזה, אי אפשר שיש אחד בצד חבירו
לימינו, ועוד שאמר לו לישב אצלו עד שיפיל אויביו, ולאחרי כן היכן יגרשהו? ועוד
שאמר מטה עוזך יבא מציון ואדרבה הנוצרי נהרג בציון ונשבר עוזו שמה, ועוד שאמר מרחם
משחר לך וידוע שהוא אותו מקום של אשה ואיככה יפרשו זאת, אם מפרשים על עצמו מה לו
להזכיר זה, אדרבה גנאי הוא לו ולהם להזכיר מקום הטינופת עליו, ואם מפרשים על אמו,
היכן מצינו שהיה לה קדושת רחם יותר מלאם אחרת, ועוד שנאמר נשבע ה' ולא ינחם אתה
כהן לעולם, איככה מבינים זה, מה שייך שבועה שאלוה הוא יהיה שר, ואילמלא השבועה מה
תהא לאלהיהם, או איך יאמרו אם לא השבועה ינחם על טובת אלהיהם ולהפכו לרעה, ועוד
שאותה שבועה נאמר על דברת מלכי צדק מלך שלם הנזכר בפרשת לך לך, שנאמר בראשית
י"ד ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וגו' והיכן דבר מלכי צדק מן הנוצרי
ואין כי הכל הבל, אלא על אברהם קאי ודוד המשורר קראו אדוני על שם שנאמר בפרשת חיי
שרה שמענו אדוני וגו'.. עיין עוד שם בספרו "ספר הנצחון".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה