הנה ישכיל עבדי פירוש רבי אליעזר אשכנזי בן אליהו הרופא על ישעיהו נ"ג
מתוך ספרו "מעשי השם" (מעשה תורה פרק מ')
הוקלד והוגה מחדש ע"י אברהם ווייס
"ועתה אבאר לך שכל ענין אותה הפרשה שנאמר בישעיה (נג), הוא שאמר
ישעיה לנחמה לישראל והיה לענין ימות המשיח, וטרם החלי אזכירך כי מן הכתוב שנאמר
"נח דניאל ואיוב" (יחזקאל יד יד), נראה בהדיא שאיוב היה בין חורבן בית
ראשון לשני, ר"ל באותם הזמנים כיון שהוזכר אחרי דניאל, וגם תשקיף השקפת עיון
על מה שהתחיל ישעיה קודם הפרשה ההיא בענין נחמה בבשורת משיחנו, כמו שנאמר "מה
נאוו על ההרים רגלי מבשר" (ישעיה נב ז) עד שהשלים "כי הולך לפניכם ה'
ומאספכם אלהי ישראל" (שם יב) ואחר כך התחיל "הנה ישכיל עבדי" שנראה
בהדיא באומרו "הנה ישכיל" שמביא ראיה אל מה שהקדים בבשורת הגאולה,
והענין כן הוא שהביא מענין איוב שהיה בימים ההם משל לראיה כאשר ביארנו שהוא למשל
לאומה הישראלית, וכמו שכתבנו קצת מזה בהקדמתנו אשר הקדמנו לחבורנו זה שאיוב בעצמו
הרגיש שנברא למשל והיה מתרעם על זה ואומר "והצגני למשל עמים ותפת לפנים
אהיה" (איוב יז ו). ודוק ותשכח שכל דברי ישעיה בפרשה הזאת שאמר "הנה
ישכיל עבדי" תמצאם בדקדוק בדברי איוב, וכבר ידעת מה שנחלקו המפרשים שקצתם
אמרו שנאמר על אברהם שנקרא "עבדי" (בראשית כו כד) וקצתם אמרו על חזקיה
(דה"ב לב טז), ואמרו כן בעבור שנמצא בהם שנקראו "עבדי" וקצתם
בארוהו על משה, אמנם אנחנו ימשכו דברנו על כל הפרשה הזאת שאמר ישעיה שהיו כלם
לראיה לבשורה אל היעודים הטובים שאמר על ישראל. והתחיל ואמר שעם היות האומה ישראלית
בתכלית השפלות שיחזירם ה' למעלתם בתוספת טובה, והביא ראיה מאיוב כי דברי ישעיה היו
מה שאמר לו הקב"ה בנבואה ובאותו לשון עצמו אמרם "הנה ישכיל עבדי"
ר"ל הנה איוב שהוא בתכלית השפלות ישכיל ויעלה למעלה שכבר נאמר "עבדי
איוב" (איוב א ח) ולכן אמר עליו "הנה ישכיל עבדי" כאלו נותן
הקב"ה לנביא אות על ההצלחה לימות המשיח שכאשר יראה שאיוב תוכפל הצלחתו יהיה
לאות שגם ישראל תוכפל הצלחתם. והנה דוק ותשכח שהפרשה הזאת שאמר ישעיה לא אמר אותה -
רק על איוב, כי כן כל פרט ופרט מדבריה תמצא בדברי איוב באותה הפרשה: נאמר "שממו
עליך רבים" כמו"כ נאמר באיוב "פנו אלי והשמו" (כא ה), ומה
שנאמר "משחת מאיש מראהו" כמו"כ באיוב נאמר על ריעיו
"וישאו עיניהם מרחוק ולא הכירהו" (ב יב), וכן נאמר פה "ואשר לא
שמעו התבוננו" כמו"כ נאמר באיוב "עמדתי ותתבונן בי" (ל כ),
ונאמר "וזרוע ה' על מי נגלתה" כן נאמר שנגלה אליו ה' ואמר לו כל
גבורותיו, כאן נאמר "נבזה וחדל אישים" כן נאמר באיוב "ובוז
משפחות יחתני" (לא לד), כאן נאמר "איש מכאובות" כן נאמר
באיוב "כי גדל הכאב מאד" (ב יג) , "אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו
סבלם", זה מבואר שאחרי שנברא למשל לישראל הרי סבל כל צרותנו ומכאובנו
וזהו אומרו שאנחנו "חשבנוהו נגוע" בעון עצמו לא למשל, ואין
הדברים כן רק "והוא מחולל מפשענו מדוכא מעונותינו" כיון שלא בראו
ה' יתברך רק להיותו משל לאומה הישראלית, כאן נאמר "וה' הפגיע בו"
וכן באיוב נאמר "למה שמתני למפגע לך" (ז כ), וכן נגד שנאמר כאן "מדוכא
מעונותינו" נאמר באיוב "יואל אלוה וידכאני" (ו ט), כאן נאמר
"ולא הדר ונראהו" וכן באיוב נאמר "לא תשורני עין רואי"
(ז ח), כאן נאמר "וכמסתר פנים" כן באיוב נאמר "לגבר אשר
דרכו נסתרה" (ג כג), כאן נאמר "ויתן את רשעים קברו" כן
באיוב נאמר "ימי נזעכו קברים לי" (יז א), כאן נאמר "על לא חמס
עשה" וכן באיוב נאמר "על לא חמס בכפי" (טז יז), כאן נאמר
"ולא מרמה בפיו" וכן באיוב נאמר "ולשוני אם יהגה רמיה"
(כז ד), כאן נאמר "מעמל נפשו" וכן באיוב נאמר "ולילות עמל
מינו לי" (ז ג), כאן נאמר "הערה למות נפשו" וכן באיוב
"ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי" (ז טו) כאן נאמר "ואת פושעים
נמנה" וכן באיוב "חתום בצרור פשעי" (יד יז), כאן נאמר "יראה
זרע יאריך ימים", מבואר שכן נאמר באיוב "ויהי לו שבענה בנים ושלש
בנות" (מב יג) "ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה" (מב טז). הרי
לך מבואר שכל הפרשה הזאת שאמר ישעיה נגד איוב אמרה להיות שנברא למשל לישראל כאשר
אמרנו שהיתה נתינת אות לבשורת יעוד הטובה העתידה לישראל ממה שקרה לאיוב..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה