עני ורוכב על חמור

זכריה פרק ט, ט-י
(ט) גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת: (י) וְהִכְרַתִּי רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ:

המילה "חמור" כוללת גם חמור זכר וגם אתון חמור נקבה.

שמואל ב פרק יט, כז
וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עַבְדִּי רִמָּנִי כִּי אָמַר עַבְדְּךָ אֶחְבְּשָׁה לִּי הַחֲמוֹר וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ וְאֵלֵךְ אֶת  הַמֶּלֶךְ כִּי פִסֵּחַ עַבְדֶּךָ:

רד"ק: וארכב עליה - אתון היתה, וחמור כולל זכר ונקבה:

מרקוס 11:1-7
 1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית־פַּגֵּי וּבֵית־הִינִי אֶל־הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו׃
 2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וְהָיָה כְּבֹאֲכֶם שָׁמָּה וּמְצָאתֶם עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַּׁב עָלָיו אָדָם אוֹתוֹ הַתִּירוּ           וְהָבִיאוּ׃
 3 וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַעֲשׂוּ זֹאת וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ וְהוּא מַהֵר יְשַׁלְּחֶנּוּ הֵנָּה׃
 4 וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ הָעַיִר אָסוּר אֶל־הַשַּׁעַר בַּחוּץ עַל־אֵם הַדָּרֶךְ וַיַּתִּירוּהוּ׃
 5 וַאֲנָשִׁים מִן־הָעֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ אֲלֵיהֶם מַה־זֹאת עֲשִׂיתֶם לְהַתִּיר אֶת־הָעָיִר׃
 6 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יֵשׁוּעַ וַיַּנִּיחוּ לָהֶם׃
 7 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָעַיִר אֶל־יֵשׁוּעַ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיֵּשֶׁב עָלָיו׃

בעיות:
א. מרקוס לא מצטט שום פס' ואינו מפנה את תשומת לבו של הקורא להגשמה ומילוי נבואה בתנ"ך בזכריה ט' ט'.
ב. מרקוס מבין שלא מדובר בשתי בהמות באתון והעיר שלה, אלא בבהמה אחת בעיר/חמור.

מתיא 21:1-7

 1 ויְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וַיָּבֹאוּ בֵית־פַּגֵי אֶל־הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנַיִם מִן־הַתַּלְמִידִים׃
 2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמוּלְכֶם שָׁם תִּמְצְאוּ אָתוֹן אֲסוּרָה וְעַיִר עִמָּהּ הַתִּירוּ אֹתָם וַהָבִיאוּ אֵלָי׃
 3 וְכִי־יֹאמַר אִישׁ אֲלֵיכֶם דָּבָר וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לָהֶם וּמִיָּד יְשַׁלְּחֵם׃
 4 וְכָל־זֹאת הָיָתָה לְמַלֹּאת מַה־שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
 5 אִמְרוּ לְבַת־צִיּוֹן הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת׃
 6 וַיֵּלְכוּ הַתַּלְמִידִים וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם יֵשׁוּעַ׃
 7 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאָתוֹן וְאֶת־הָעַיִר וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיּוֹשִׁיבוּהוּ עֲלֵיהֶם׃

בעיות:
א. מתיא מצטט את הפס' בזכריה בצורה שונה מהכתוב "אמרו לבת ציון", ומשמיט כמה מילים "צדיק ונושע הוא" כנראה מתיא רצה להסתיר שישו לא היה נושע בה' אלא הוסגר ביד אויביו ומבקשי נפשו, ובכך לא מלא את הכתוב בשלמותו.
ב. מתיא לא מבין שמדובר בבהמה אחת כשאר הבשורות של מרקוס לוקס ויוחנן, ומפרש את הפס' בזכריה ט' ט' כשתי בהמות "אתון" ובנה הצעיר "עיר". צריך לומר שהאתון הבוגרת והעיר הצעיר היו באותו גובה אחרת קשה לצייר איך ישו שומר על שווי משקל, אא"כ הוא ישב באוויר. גם קשה לצייר את ישו כאדם שמן ורחב אשר יכול לשבת על שתי בהמות אחרי שבכל תמונותיו ופסליו ישו מצוייר כאדם רזה ובנוי היטב כיאה לנגר בן נגר.
ג. מתיא לא הבין שמדובר בפס' על "רעיון מקביל" כפי ששגור בפיהם של הנביאים בלשונותם הזהב. "על חמור"- "ועל עיר בן אתונות" זהו אותו חמור/עיר, וזכריה "כפל הענין במילות שונות". כפי שאפשר לראות בפסוקים אחרים:

בראשית פרק מט יא
אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה סוּתוֹ:

איוב לט ה
מִי־שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי, וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ׃

ישעיהו פרק מה יא
כֹּה אָמַר ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי, וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי:

זכריה פרק יג ז
חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת, הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים:

לוקס 19:28-35
 28 וַיְכַל לְדַבֵּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲבֹר לִפְנֵיהֶם וַיַּעַל יְרוּשָׁלָיִם׃
 29 וַיְהִי בְקָרְבוֹ אֶל־בֵּית־פַּגֵּי וּבֵית־הִינִי אֶל־הַר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו לֵאמֹר׃
 30 לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ וְהָיָה בְּבוֹאֲכֶם שָׁמָּה וּמְצָאתֶם עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר מִיָּמָיו לֹא־רָכַב עָלָיו אָדָם הַתִּירוּ אֹתוֹ וְהָבִיאוּ׃
 31 וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַתִּירוּהוּ כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו יַעַן כִּי הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ׃
 32 וַיֵּלְכוּ הַשְּׁלוּחִים וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם׃
 33 וַיַּתִּירוּ אֶת־הָעָיִר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּעָלָיו לָמָּה זֶּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת־הָעָיִר׃
 34 וַיֹּאמְרוּ הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ׃
 35 וַיְבִיאוּהוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הָעַיִר וַיַּרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת־יֵשׁוּעַ׃

בעיות:
א. ישו לא אומר לתלמידיו לשאול בשבילו את החמור ולבקש רשות, אלא היה ממש גזלן שלא מדעת הבעלים, וכי יאמר לכם איש למה תתירוהו תשובתם ש"האדון" הנכבד ישו הגדול משלמה ויונה והמקדש צריך את החמור. שלא כדוד המלך אשר בימים שברח משאול היה שואל בשלום נבל ומבקש ממנו בצורה יפה שיתן לו ולנערים את אשר תמצא ידו מסעודת היום טוב. ישו שולח את התלמידים בכח ובאלימות שקודם יתירו את העיר ואם הבעלים ישאל או התנגד שיגידו לו שהאדון צריך לו.

יוחנן 12:14-16
 14 וַיִּמְצָא יֵשׁוּעַ עַיִר אֶחָד וַיִּרְכַּב עָלָיו כַּכָּתוּב׃
 15 אַל־תִּרְאִי בַּת־צִיּוֹן הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ רֹכֵב עַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת׃
 16 וְתַלְמִידָיו לֹא־הֵבִינוּ בָּרִאשׁוֹנָה כָל־זֹאת אַךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְפָּאַר יֵשׁוּעַ זָכְרוּ כִּי־כֵן כָּתוּב עָלָיו וְכֵן גַּם־עָשׂוּ לוֹ׃

בעיות:
א. לא כתוב בפסוק המקורי בזכריה ט' י' "אל תראי". היינו אל תפחדי. וגם האם ירושלים וציון אחרי ביאת ישו לתוכה יכלו לגמור את הלל ולברך את ה' שסרה מהם עול מלכות הרומאים ועכשיו יש להם מלך המשיח מבני דוד וחזרה מלכות לישראל???!? בודאי שלא.
ב. יוחנן מבין הפסוק מדבר על פרלליזם/רעיון מקביל בפס' וה"חמור" הוא ה"עיר בן אתונות" ומדובר על בהמה אחת לא שתים. שלא כמתיא, השאלה מי מביניהם לא שרתה עליו רוח הקודש ודיבר מזכרונו הרע ועיוות עלינו את הכתובים.


ישו שלא כמו נביאי האמת והצדק האמיתיים של ישראל לקח ביד חזקה את החמור, מה שאין כן משה רבנו ושמואל בקוראי שמו שלרוב ענותנותם לא רצו להשתמש בחמוריהם של ישראל למרות שהיו המנהיגים של האומה.

במדבר פרק טז טו
וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם:

שמואל א פרק יב ג
[ויאמר שמואל] הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם:

הבעיה העקרית היא שישו לא מלא והגשים את הנבואה בכללותה שהרי הפסוק הבא בזכריה פרק ט' פסוק י' כתוב:

והִכְרַתִּי־רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃

האם בימיו של ישו לא היו צריכים ישראל עוד לרכב ופרשים להלחם עם אויביהם? האם נכרתה קשת מלחמה, האם ישו בכלל הגיע לגוים ודבר עמהם שלום, וכמובן האם לישו היתה ממשלה על כל העולם, כפי שכתוב "עד אפסי ארץ" וכפי שכתוב שכל העמים האומות והלשונות יעבדו ויסורו למשמעת המשיח, בדניאל פרק ז יד "וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל". כמובן שהתשובות לכל השאלות האלו הם: לא .. לא.. ושוב לא. ישו לא הגשים את הנבואות האלו ולכן כל נבואה ברישא לא יתכן שמדברת על ישו המדיח.