הנה ישכיל עבדי פירוש עצמי על משה רבנו

חז"ל (סוטה יד ע"א) דרשו את פרשת "הנה ישכיל עבדי" על משה, אבל הגמרא מביאה רק חלק מהפסוקים, אז אני שנסתי מותני להמשיך לדרוש את כל הפרשה מתחילתה עד סופה על משה בעז"ה כיד ה' הטובה....

 ישעיהו נב:

(יג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד:

"הנה ישכיל" שנאמר "הודיעני נא את דרכך", ד"א "ישכיל" פירוש יצליח שהצליח בשליחותו והוציא ישראל ממצרים והביא אותם לארץ ישראל. "עבדי" שנאמר "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (במדבר יב:ח) . "ירום ונשא וגבה מאד" –  , "ירום" כמ"ש "עלית למרום שבית שבי" (תהלים סח יט) "ונשא" ע"ש מלכות משה שהיה "אלהים לפרעה" (שמות ז א) וכן "קום עשה לנו אלהים וגו' כי זה האיש משה" (שם לב א),"ויהי בישרון מלך" (דברים  לג ה), וכה"א "וכי נשא ממלכתו" (ש"ב ה יב), או "מדוע תתנשאו על קהל השם" (במדבר טז ג)

"וגבה מאוד" אפשר לפרש על גודל נבואתו שנאמר "ולא קם כמשה נביא עוד בישראל".

(יד) "כאשר שממו עליך רבים" – פרעה שלעג עליו.. "כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם" – שנאמר "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו" שהיו פניו יפות בגלל הקירון יותר מאיש ומבני אדם. או בענין אחר הפוך שהיה כבד פה וכבד לשון.

(טו) "כן יזה גוים רבים" – עמלק מדין סיחון ועוג. "עליו יקפצו מלכים פיהם" – אז נבהלו אלפי אדום אילי מואב..חיל אחז יושבי פלשת... יהושע פרק ב ט-יא "וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם...וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ".

ישעיהו נג:

(א) "מי האמין לשמעתנו וזרוע ה' על מי נגלתה" -  שנאמר "ולכל היד החזקה" (דברים לד יב), "ויולך לימין משה זרוע תפארתו" (ישעיהו סג יב)

(ב) "ויעל כיונק" – שעלה תינוק מהיאור שנאמר "ותאמר כי מן המים משיתיהו", "כיונק" – שנאמר "היליכי את הילד הזה והינקהו לי", פירוש אחר "ויעל כיונק" שמשה העלה את ישראל הנקראים "יונק" שנאמר "כאשר ישא האומן את היונק" (במדבר יא יב), ונאמר ,"ויִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם" או "המעט כי העליתנו מהארץ..." (במדבר טז יג) , "וכשורש מארץ ציה" , שנאמר "גפן ממצרים תסיע וגו' ותשרש שורשיה ותמלא ארץ" שמשה העלה ישראל מהמדבר שהיא "ארץ ציה" שנאמר "הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה", והשרשם בארץ. "לא תאר ולא הדר" – שהיה כבד פה וכבד לשון.

(ג) "נבזה" – "נבזה בעיניו, נמאס" (תהלים טו ד) שהוא חושב עצמו לנבזה ומאוס כי מאד עניו כמ"ש "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב ג)

"וחדל אישים" – "אישים" הינו "אנשים", חדל – מפסיק מאישים – אחרי שיצא אל אחיו היה צריך לברוח ממצרים ולהיות מופרד מאחיו וחדל מהם. "ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין" (שמות ב ד) שבא למצרים לבדו בצורה בזויה רוכב על חמור. "וכמסתר פנים ממנו" – הה"ד "וישמע משה ויפל על פניו" (במדבר טז ד)

(ד) "אכן חלינו הוא נשא וכו'" – "משה ואהרן...אל נשא היית להם" (תהלים צח ט) פרש"י נשא עון ישראל בשביל משה ואהרן". גם שנאמר "ויתעבר ה' בי למענכם" (=בגללכם) (דברים ג כו), וכן "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם" (תהלים קו לב)

(ה) עיין פסוק ד'

(ו) עיין פסוק ד'

(ז) "ולא יפתח פיו" – שנאמר "על תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" , "והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה".

(ח) "מעוצר וממשפט לוקח" – "מעוצר" הינו מלוכה או שהיו נתאספים בעצרה סביבו, "וממשפט" – שהיה שופט את ישראל – "לוקח" – כיון שנגזרה עליו מיתה קודם זמנו, ולא זכה להכניס את עם ישראל לארץ. "ואת דורו" – ואת דורו של משה דור המדבר דור דעה, "מי ישוחח" – מי יוכל לדבר עליהם דברי שבח – "כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ" כי בעתיים נגזר משה מארץ חיים היא ארץ ישראל "אשר נתנו חתית בארץ חיים" (יחזקאל לב כג), ולא הורשה להכנס אליה "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא" (דברים לב נב), וכל זה מפשע עם ישראל בא הנגע למשה "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם" (תהלים קו לב).

(ט) "ויתן את רשעים קברו" – שמת במדבר ונקבר שם כמו הרשעים המרגלים והדור שבכו עמם בחוץ לארץ ולא נקבר בא"י. "ואת עשיר במותיו" , - קרח שהיה עשיר, שמת עם העדה הרעה.

(י) "אם תשים אשם נפשו" - שכלל את עצמו בעון ואשמת העם (שמות פרק לד ט) "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ". "יראה זרע" - דברי הימים א פרק כג טו-יז "בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר, בְּנֵי גֵרְשׁוֹם שְׁבוּאֵל הָרֹאשׁ, וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה הָרֹאשׁ וכו'...". "יאריך ימים" - דברים לא ב "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" , דברים לד ז "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה".

(יא) "בדעתו יצדיק "צדיק" – עבדי – לרבים" – שמשה יוכיח "לרבים" - שהם קרח ועדתו, שאהרון הוא "הצדיק" והקדוש, ולו משפט הכהונה "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" (במדבר טז יא), "והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש" (במדבר טז ז) "לאהרן קדוש השם" (תהלים קו טז), ומסכת כלה רבתי פרק ו' "כי מפני הרעה נאסף הצדיק", "נאסף" זה אהרן, דכתיב כאשר נאסף אהרן אחיך".

(יב) "לכן אחלק לו ברבים" – שיטול שכר כנגד בעלי משנה וגמרא...

"תחת אשר הערה למות נפשו" - שנאמר "ואם אין מחני נא"

"ואת פושעים נמנה" – שנמנה עם מתי המדבר.

"והוא חטא רבים נשא" – שכיפר על מעשה העגל (מכאן שמיתת צדיקים מכפרת), "משה ואהרן...אל נשא היית להם" פרש"י נשא עון ישראל בשביל משה ואהרן"

"ולפושעים יפגיע" – שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה.

ההבדל בין ישו לבין אליהו הנביא

לוקס 9:59-62
 59 וְאֶל־אִישׁ אַחֵר אָמַר [ישוע] לֵךְ אַחֲרָי, וְהוּא אָמַר: אֲדֹנִי תֶּן־לִי וְאֵלְכָה בָרִאשׁוֹנָה לִקְבֹּר אֶת־אָבִי׃
 60 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ: הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת־מֵתֵיהֶם, וְאַתָּה לֵךְ הוֹדַע אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
 61 וַיֹּאמֶר עוֹד אִישׁ אַחֵר אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֲדֹנִי, רַק הַנִּיחָה־לִּי בָרִאשׁוֹנָה לְהִפָּטֵר מִבְּנֵי בֵיתִי׃
 62 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַשָּׂם יָדוֹ עַל־הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אַחֲרָיו לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃

מלכים א פרק יט
(יט) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר, וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו:
(כ) וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר: אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ, וַיֹּאמֶר לוֹ: לֵךְ שׁוּב, כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ:
(כא) וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו, וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ:

ישו מדבר לאמו מריה:
  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ: מַה־לִּי וָלָךְ אִשָּׁה? עִתִּי עֲדַיִן לֹא־בָאָה (Jn. 2:4 DLZ)

 ויַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־אִמּוֹ וְאֶת־תַּלְמִידוֹ אֲשֶׁר אָהַב עֹמְדִים אֶצְלוֹ וַיֹּאמֶר אֶל־אִמּוֹ: אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךָ׃ (מריה, מעתה התלמיד בנך)
 (Jn. 19:26 DLZ)
 ואַחַר אָמַר אֶל־תַּלְמִידוֹ: הִנֵּה אִמֶּךָ, וּמִן־הַשָּׁעָה הַהִיא אָסַף אֹתָהּ הַתַּלְמִיד אֶל־בֵּיתוֹ׃ (התלמיד, מעתה מריה אמך)
 (Jn. 19:27 DLZ)

וישמעו את קול ה' אלוקים מתהלך

בראשית פרק ג ח
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן:

שמות פרק יט פסוק יט
וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:

ירמיהו פרק מו פסוק כב
קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים: 

מחלוקת בין יוחנן המטביל וישוע מיהו אליהו

 2 וְיוֹחָנָן שָׁמַע בְּבֵית הַסֹּהַר אֶת־מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו׃
 3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא הַבָּא אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר׃
 4 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם וְאֶת־אֲשֶׁר רְאִיתֶם׃
 5 עִוְרִים רֹאִים וּפִסְחִים מְהַלְּכִים מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים וְחֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים וּמֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְׁרִים׃
 6 וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בִּי׃
 7 הֵמָּה הָלְכוּ וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן הָעָם עַל־אֹדוֹת יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מַה־זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֹת הֲקָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֹע בָּרוּחַ׃
 8 אוֹ מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲדָנִים, הִנֵּה הַלּבְשִׁים עֲדָנִים בְּבָתֵּי הַמְּלָכִים הֵמָּה׃
 9 וְעַתָּה מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת אִם לִרְאוֹת אִישׁ נָבִיא, אָכֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אַף־גָּדוֹל הוּא מִנָּבִיא׃
 10 כִּי זֶּה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ׃
 11 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְהַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָׁמַיִם יִגְדַּל מִמֶּנּוּ׃
 12 וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד־הֵנָּה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם נִתְפְּשָׂה בְיָד חֲזָקָה וְהַמִּתְחַזְּקִים יַחְטְפוּהָ׃
 13 כִּי כָל־הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עַד־יוֹחָנָן נִבָּאוּ׃
 14 וְאִם־תִּרְצוּ לְקַבֵּל הִנֵּה הוּא אֵלִיָּה הֶעָתִיד לָבוֹא׃
 15 מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע׃
 16 וְאֶל־מִי אֲדַמֶּה אֶת־הַדּוֹר הַזֶּה, דּוֹמֶה הוּא לַיְלָדִים הַיֹּשְׁבִים בַּשְׁוָקִים וְקֹרְאִים לְחַבְרֵיהֶם לֵאמֹר׃
 17 חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רִקַּדְתֶּם קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא סְפַדְתֶּם׃
 18 כִּי־בָא־יוֹחָנָן וְהוּא לֹא אֹכֵל וְלֹא שֹׁתֶה וַיֹּאמְרוּ שֵׁד בּוֹ׃
 19 וַיָּבֹא בֶן־הָאָדָם אֹכֵל וְשֹׁתֶה וְהֵם אֹמְרִים הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב מוֹכְסִים וְחַטָּאִים וְנִצְדְּקָה הַחָכְמָה בְּבָנֶיהָ׃
 (Mat 11:1-19 DLZ)

1. יוחנן המטביל בסוף ימיו איננו בטוח שישו הוא המשיח?!?
2. ישו נפגע מיוחנן על אודות שהיה ספק בלבו אם הוא המשיח, ואומר על יוחנן שהוא "קנה אשר ינוע ברוח". או "איש לבוש בגדי עדנים".
3. ישו אומר על יוחנן שאף שהוא גדול מנביא אף שהוא אליהו הנביא , הקטן במלכות השמים של ישו יגדל ממנו. עוד זלזול.

 11 הֵן אָנֹכִי טוֹבֵל אֶתְכֶם בַּמַּיִם לַתְּשׁוּבָה וְהַבָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי אֲשֶׁר קָטֹנְתִּי מִשְּׂאֵת נְעָלָיו וְהוּא יִטְבֹּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ׃
 12 וּבְיָדוֹ הַמִּזְרֶה וְזָרָה אֶת־גָּרְנוֹ וְאָסַף אֶת־דְּגָנוֹ אֶל־אוֹצָרוֹ וְאֶת־הַמֹּץ יִשְׂרְפֶנּוּ בָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה׃
 13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ מִן־הַגָּלִיל הַיַּרְדֵּנָה אֶל־יוֹחָנָן לְהִטָּבֵל עַל־יָדוֹ׃
 14 וְיוֹחָנָן חָשַׂךְ אוֹתוֹ לֵאמֹר אָנֹכִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל עַל־יָדֶךָ וְאַתָּה בָּא אֵלַי׃
 (Mat 3:11-14 DLZ)

 18 וְתַלְמִידֵי יוֹחָנָן הִגִּידוּ לוֹ אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃
 19 וַיִּקְרָא אֵלָיו יוֹחָנָן שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וַיִּשְׁלָחֵם אֶל־יֵשׁוּעַ לֵאמֹר לוֹ הַאַתָּה הוּא הַבָּא אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר׃
 20 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר׃
 21 וְהוּא רִפָּא בָּעֵת הַהִיא רַבִּים מֵחֳלָיִים וּמִנְּגָעִים וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת וּלְעִוְרִים רַבִּים נָתַן רְאוּת עֵינָיִם׃
 22 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֵת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וַאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עִוְרִים רֹאִים וּפִסְחִים מְהַלְּכִים וּמְצֹרָעִים מְטֹהָרִים וְחֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים וּמֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרִים׃
 23 וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בִּי׃
 24 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ שְׁלוּחֵי יוֹחָנָן וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן הָעָם עַל־אֹדוֹת יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מַה־זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֹת הֲקָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֹעַ בָּרוּחַ׃
 25 אוֹ מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֲדָנִים הִנֵּה הַמְלוּבָּשִׁים בִּגְדֵי תִפְאֶרֶת וְהַמְעוּנָּגִים בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים הֵמָּה׃
 26 וְעַתָּה מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת אִם־לִרְאוֹת אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַף־גָּדוֹל הוּא מִנָּבִיא׃
 27 זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַרְכְּךָ לְפָנֶיךָ׃
 28 כִּי אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֵין אִישׁ בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְהַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים יִגְדַּל מִמֶּנּוּ׃
 29 וְכָל־הָעָם הַשֹּׁמְעִים וְהַמֹּכְסִים הִצְדִּיקוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּטָּבְלוּ בִּטְבִילַת יוֹחָנָן׃
 30 וְהַפְּרוּשִׁים וְהַחֲכָמִים הֵפֵרוּ אֶת־עֲצַת הָאֱלֹהִים עַל־נַפְשָׁם וְלֹא נִטְבְּלוּ עַל־יָדוֹ׃
 31 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן עַתָּה אֶל־מִי אֲדַמֶּה אֶת־אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְאֶל־מִי הֵם דֹּמִים׃
 32 דֹּמִים הֵם לַיְלָדִים הַיּשְׁבִים בַּשּׁוּק וְקֹרְאִים זֶה אֶל־זֶה וְאֹמְרִים חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רִקַּדְתֶּם קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְכִיתֶם׃
 33 כִּי בָא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל לֶחֶם לֹא־אָכַל וְיַיִן לֹא־שָׁתָה וַאֲמַרְתֶּם שֵׁד בּוֹ׃
 34 וּבָא בֶן־הָאָדָם וְהוּא אֹכֵל וְשֹׁתֶה וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה זוֹלֵל וְסֹבֵא וְרֵעַ לְמוֹכְסִים וּלְחַטָּאִים׃
 35 וְהַחָכְמָה נִצְדְּקָה בְּכָל־בָּנֶיהָ׃
 (Luk 7:18-35 DLZ)

1. בלוקס אין שום אזכור כי יוחנן המטביל הוא אליהו!

 10 וַיִּשְׁאָלוּהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר מַה־זֶּה אֹמְרִים הַסּוֹפְרִים אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה׃
 11 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן אֵלִיָּהוּ יָבֹא בָרִאשׁוֹנָה וְהֵשִׁיב אֶת־הַכֹּל׃
 12 אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ וַיַּעֲשׂוּ־בוֹ כִּרְצוֹנָם וְכֵן גַּם־בֶּן־הָאָדָם יְעוּנֶּה עַל־יָדָם׃
 13 אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל־יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם׃
 (Mat 17:10-13 DLZ)

 11 וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר מַה־זֶּה אֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה׃
 12 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ בָּא בָרִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת־הַכֹּל וּמַה־כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם הֲלֹא אֲשֶׁר יְעוּנֶּה הַרְבֵּה וְיִמָּאֵס׃
 13 אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בָּא אֵלִיָּהוּ וְגַם־עָשׂוּ לוֹ כִּרְצוֹנָם כַּכָּתוּב עָלָיו׃
 (Mar 9:11-13 DLZ)

1. ישו כאן אומר שכתוב שהמשיח יעונה הרבה וימאס אולי כוונתו על ישעיהו נג.
2. אליהו כבר בא והרגוהו זהו יוחנן המטביל, "ככתוב עליו" , איפה כתוב בתנ"ך שאליהו יהרג?

 1 בּעֵת הַהִיא שָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר־רֹבַע הַמְּדִינָה אֵת שֵׁמַע יֵשׁוּעַ׃
 2 וַיֹּאמֶר אֶל־נְעָרָיו זֶה הוּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל אֲשֶׁר נֵעוֹר מִן־הַמֵּתִים עַל־כֵּן הַכֹּחוֹת פֹּעֲלִים בּוֹ׃
 3 כִּי הוֹרְדוֹס תָּפַשׂ אֶת־יוֹחָנָן וַיַּאַסְרֵהוּ וַיְשִׂימֵהוּ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִפּוֹס אָחִיו׃
 4 כִּי אָמַר יוֹחָנָן אֵלָיו אֲסוּרָה הִיא לָךְ׃
 5 וַיְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ וַיִּירָא אֶת־הֶהָמוֹן כִּי לְנָבִיא חֲשָׁבוּהוּ׃
 6 וַיְהִי בְּיוֹם הוּלֶּדֶת הוֹרְדוֹס וַתְּרַקֵּד בַּת־הוֹרוֹדְיָה בְּתוֹכָם וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס׃
 7 וַיִּשָׁבַע לָהּ וַיֹּאמַר מַה־תִּשְׁאַל נַפְשֵׁךְ וְאֶתֵּן לָךְ׃
 8 וְאִמָּהּ שָׂמָה אֶת־הַדְּבָרִים בְּפִיהָ וַתִּשְׁאַל לֵאמֹר תְּנָה־לִּי פֹה בַּקְּעָרָה אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל׃
 9 וַיֵּצֶר לַמֶּלֶךְ אַךְ בַּעֲבוּר הַשְׁבוּעָה וְהַמְסוּבִּים עִמּוֹ צִוָּה לָתֵת לָהּ׃
 10 וַיִּשְׁלַח וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן מֵעָלָיו בְּבֵית הַסֹּהַר׃
 11 וַיָּבִיאוּ אֶת־רֹאשׁוֹ בַּקְּעָרָה וַיִּתְּנוּ בִידֵי הַנַּעֲרָה וַתְּבִיאֵהוּ אֶל־אִמָּהּ׃
 12 וַיִּגְשׁוּ תַּלְמִידָיו וַיִּשְׂאוּ אֶת־גְּוִיָּתוֹ וַיִּקְבְּרוּהָ וַיֵּלְכוּ וַיַּגִּידוּ לְיֵשׁוּעַ׃
 (Mat 14:1-12 DLZ)

 19 וְזֹאת עֵדוּת יוֹחָנָן בִּשְׁלֹחַ הַיְּהוּדִים כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מִירוּשָׁלָיִם לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה׃
 20 וְהוּא הוֹדָה וְלֹא כִחֵשׁ וַיּוֹדֶה לֵאמֹר לֹא הַמָּשִׁיחַ אָנִי׃
 21 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וּמִי אָתָּה, הַאֵלִיָּהוּ אָתָּה? וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי, הַאַתָּה הַנָּבִיא? וַיַּעַן לֹא׃
 22 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מִי־זֶה אָתָּה לְמַעַן נָשִׁיב אֶת־שֹׁלְחֵינוּ דָּבָר מַה־תּאֹמַר לְנַפְשֶׁךָ׃
 23 וַיֹּאמֶר אֲנִי קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנוּ דֶּרֶך יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא׃
 (Joh 1:19-23 DLZ)

 33  אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֶל־יוֹחָנָן וְהוּא הֵעִיד עֵדוּת אֱמֶת׃
 (Joh 5:33 DLZ)

יוחנן המטביל אומר שהוא איננו אליהו - וישו מאמת שעדותו עדות אמת, ואח"כ ישו אומר שיוחנן הוא אליהו, מי כאן מכזב?

וְאַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא עֶלְיוֹן יִקָּרֵא לָךְ כִּי לִפְנֵי יְהֹוָה תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת אֶת־דְּרָכָיו׃
 (Luk 1:76 DLZ)

הנה אביו של יוחנן המטביל התנבא ברוח הקודש עליו שיהיה "נביא עליון", אם כן הנה יוחנן המטביל מכחיש את אביו ואת ישו גם יחד.

כללים בתנ"ך

כלל א' "חסר בי"ת השימוש":

ישעיהו פרק מח יד
הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ, מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה ה' אֲהֵבוֹ, יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל, וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים:

רד"ק ישעיהו מח  יד 

כשדים - חסר בי"ת השמוש, והוא כמו "בכשדים", וכן (דברים פרק כב) לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ שהוא כמו "בבית אביה", ורבים כמוהו.

רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לה פסוק ז

(ז) אל בית אל - הקדוש ברוך הוא בבית אל, גילוי שכינתו בבית אל. יש תיבה חסרה בי"ת המשמשת בראשה, כמו (ש"ב ט ד) הנה הוא בית מכיר בן עמיאל, כמו בבית מכיר, (להלן לח יא) בית אביך כמו בבית אביך:

ישעיהו פרק כד פסוק ו

עַל כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר: 
אבן עזרא ישעיהו פרק כד

חסר בי"ת כמו כי ששת ימים [שמות כ' י"א] 

מלכים ב פרק יב

(יא) וַֽיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔ם כִּֽי־רַ֥ב הַכֶּ֖סֶף בָּֽאָר֑וֹן וַיַּ֨עַל סֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וַיָּצֻ֙רוּ֙ וַיִּמְנ֔וּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה: 
חגי פרק ב

כלל ב' "בכל אלה - באחד מאלה"

חגי פרק ב פסוק יג

וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא:

אבן עזרא חגי פרק ב

(יג) ויאמר - טעם "בכל אלה" - באחד מאלה, כמו "בן אתונות", ורבים כמוהו, "ויקבר בערי גלעד":

כלל ג' "מישהו מדבר בלשון יחיד והכוונה שבאמת מדבר עם הרבים לא היחיד"

רמב"ן בראשית פרק יח

"אל נא תעבור מעל עבדך" - עם כל אחד ידבר, כדרך כל התורה: "ושמרתם את חקתי...לא תקרבו לגלות ערוה...ערות אביך וערות אמך לא תגלה (ויקרא יח ה ו ז), ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה (שם יט ט), ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך (דברים ד כט). ורוב משנה התורה כן. והפך מזה: ראה אנכי נותן לפניכם היום (שם יא כו). ורבותינו אמרו (ב"ר מח ו) לגדול שבהם אמר. וגם זה יתכן שאמר לגדול אל נא תעבור ואתה ורעיך אשר ישארו עמך תרחצו רגליכם: והנכון בעיני שקרא את כולם אדונים, ופנה אל כל אחד ואחד, לראשון אמר אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור, וכן אמר לשני, וכן אמר לשלישי, לכל אחד בפני עצמו יתחנן אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך.

כלל ג': "חסר תי"ו"
דברים פרק כא ח
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:

אבן עזרא דברים פרשת שופטים פרק כא פסוק ח 

ונכפר - חסר תי"ו, כמו ונוסרו כל הנשים (יחז' כג, מח), והם שנים בנינים, בנין התפעל עם בנין נפעל. 

יחזקאל פרק כג פסוק מח 

וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן הָאָרֶץ, וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה: 

רד"ק יחזקאל פרק כג פסוק מח 

ונוסרו - דגש הוי"ו לחסרון תי"ו, התפעל, ודגש הסמ"ך לאות הבנין והראוי ונתוסרו, והמלה מורכבת מן נפעל והתפעל וכן ונכפר להם הדם הראוי ונתכפר.

ירמיהו פרק כג פסוק יג 

וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה, הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל, וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל:

רד"ק ירמיהו פרק כג יג

הנבאו חסר תי"ו התפעל ומשפטו התנבאו:

יחזקאל פרק לז פסוק י 

וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי, וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד:

רד"ק יחזקאל פרק לז פסוק י 

והנבאתי - חסר תי"ו התפעל, ומשפטו והתנביתי לפיכך נדגשה הנו"ן לחסרון התי"ו:

כלל ד': מ"ם במקום נ"ון:
בראשית פרק לא, ט
(ט) וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי:
מדבר על רחל ולאה

שמות פרק א, כא
(כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים:
להם במקום להן. אבל ניתן לפרש "להם" על ישראל.

הלמ"ד במקום המילה "את".
הכתב והקבלה שמות פרשת בשלח פרק יג פסוק כא
והלמ"ד במקום מלת את (כבירמי' מ') ויקח לירמיה, לאויל יהרג כעש (איוב ה'), האוכלים למעדנים (איכה ד')

הוי"ו במקום המילה "עם".
שמואל א פרק יד פסוק יח
וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
מצודת ציון שמואל א פרק יד פסוק יח
ובני ישראל - הוי"ו היא במקום "עם" וכן "ויוסף היה במצרים" (שמות א') ור"ל עם יוסף:
שמות פרק א ה
וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:
והוה כֹל נַפשָׁתָא נָפְקֵי יִרכָא דְיַעְקֹב שִׁבעִין נפשׁ עם יוסף דַהוָה בְמִצרָיִם׃ (גרסה 2)
 (Exo 1:5 TAR)

"את" משמע או "מן" או "עם" או "ל..."  או "אל"
אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - דקדוק פרק ד פסוק א
קניתי איש את יי - כמו: כצאתי את העיר (שמו' ט, כט) שטעמו 'מן', או טעמו 'עם'.
רמב"ן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק א
וכמהו "והראה את הכהן" (ויקרא יג מט),  -לכהן, "ויגש דוד את העם" (ש"א ל כא) - אל העם:
תרגום אונקלוס ויקרא פרק יג פסוק מט : ויתחזי לכהנא:
and shall be shewed unto the priest: (Lev 13:49 KJV)
אסתר פרק ד ח
וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר...
to shew it unto Esther (Est 4:8 KJV)


אל"ף נוסף
רש"י ישעיהו פרק נט
(י) באשמנים - מנחם פתר לשון מחשכים ורוב הפותרים מודים לו, אבל דונש פתר בו לשון שומן, והאל"ף נוסף בו, כמו אל"ף שבאחותי (איוב יג) ושבאכזב (ירמיה טו) ודרך האתרים (במדבר כא) אף כאן בין האשמני' בין החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא:

חסר וי"ו השמוש
חסר למ"ד השמוש
חסר כ"ף השמוש
חסר מ"ם השמוש

מי שאמר זה לא אמר זה
ילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך רמז תשלד

ועתה נפשנו יבשה [יא, ו] וגו', אמרו עתיד המן לתפח בתוך כרסנו להרגנו יש לך ילוד אשה שאין מוציא את מה שהוא אוכל, אמרו לו לר"ש ומה אתה מקיים ויתד תהיה לך על אזנך [אמר להם] מה שתגרי נכרים מוכרין להן יוצא מהן, אבל המן לא היה יוצא מהן לעולם שנאמר לחם אבירים אכל איש לחם המובלע באברים, אין כל בלתי אל המן עינינו, את סבור מי שאמר זה אמר זה לא מי שאמר זה לא אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו והקב"ה מפייס את באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה מתרעמין אלו לפני, והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח, כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח, כיוצא בדבר אתה אומר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, והמקום כתב על ידו ולא יסף עוד לדעתה, כיון שידע שכלתו היא לא יסף עוד לדעתה, כיוצא בו אתה אומר ואתה עיף ויגע על ישראל הוא אומר ואתה עיף ויגע ועל עמלק הוא אומר ולא ירא אלהים, כיוצא בו מדוע בושש רכבו לבוא אמרה אמו של סיסרא חכמות שרותיה תעננה, אמרה אשתו הלא ימצאו יחלקו שלל, נתגלו דברים שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקודש אף היא אמרה לה אל תצפי לסיסרא בנך מעתה כן יאבדו כל אויביך ה', כיוצא בו אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, עד כאן אמרו צדיקים, אבל רשעים אמרו אלה הם האלהים המכים את מצרים, אמרו עשר מכות היו לו והביאם על המצריים שוב אין לו מכה מעתה, אמר להם המקום אתם אומרים אין לי מכה מעתה, אני מביא עליכם מכה שלא נראתה בעולם והיה אחד מהם יושב בטחור ועכבר יוצא מן התהום ושומט את בני מעיו וחוזר לתהום, וכן הוא אומר ותכבד יד ה' על האשדודים וישמם ויך אותם בטחורים, כיוצא בו אתה אומר ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם ה' אלהינו דבר אלינו, מהו אומר ויקומו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו וגו' ההמת המיתוהו חזקיהו מלך יהודה, עד כאן אמרו צדיקים אבל רשעים אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו וגו' וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וגו', וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים וגו' ויוציאו את אוריהו וגו', אמרו כשם שאוריהו נהרג כך ירמיהו חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו, וכן הוא אומר חי ה' שכבי עד הבקר לפי שהיה יצרו הרע יושב ומצערו כל הלילה ואומר לו אתה פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש, ואתה למד שהאשה נקנית בבעילה, עמוד ובועלה ותהי לך לאשה, נשבע ליצרו הרע ואמר לו חי ה' שלא אגע בה, ואל האשה אמר שכבי עד הבוקר, אף כאן אתה אומר אין כל בלתי אל המן עינינו, את סבור מי שאמר זה אמר זה, לא מי שאמר זה אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו, והמקום מפייס את כל באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה אלו מתרעמים לפני, והמן כזרע גד הוא כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב וגו':

ילקוט שמעוני שופטים רמז נח
מדוע בושש רכבו לבוא, שלשה דברים זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה, מדוע בושש רכבו לבוא אמרה אמו של סיסרא, הלא ימצאו יחלקו שלל אמרה אשתו וכלותיו, ורוח הקודש אומרת כן יאבדו כל אויביך, כיוצא בו "הזקנים" אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה, "הכהנים" אומרים כפר לעמך ישראל, "ורוח הקדש" אומרת ונכפר להם הדם, כיוצא בו הכר נא למי החותמת אמרה "תמר", צדקה ממני אמר "יהודה", ולא יסף עוד לדעתה אמרה "רוח הקדש", כיוצא בו באנו אל הארץ אשר שלחתנו אמר "יהושע", עלה נעלה אמר "כלב", אפס כי עז העם אמרו "מרגלים", כיוצא בו מי יצילנו מיד האלהים האדירים אמרו "כשרים" שבהם, "רשעים" שבהם אמרו - אלה הם המכים את מצרים עשר מכות היו לו ושלמו, אמר להם הקדוש ברוך הוא אין לי מכה?! מעתה אני מביא עליכם מכה שלא נהיתה מעולם, אלו עכברים שהיו שומטים את מעיהם, "גבורים" שבהם היו אומרים - התחזקו והיו לאנשים, כיוצא בו מיכה המורשתי וגו', וינחם ה' על הרעה עד כאן אמרו "כשרים" שבהם, "רשעים" שבהם אמרו גם איש מתנבא בשם ה', אמרו כשם שנהרג אוריה כך ירמיה חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיה לבלתי תת אותו ביד העם, כיוצא בו תחת התפוח עוררתיך עד כאן אמרה רוח הקדש, "וישראל" אומרים שימני כחותם על לבך, "ואומות העולם" אומרים - כי עזה כמות אהבה, כיוצא בו בלתי אל המן עינינו אמרו ישראל, והמקום מפייס והמן כזרע גד הוא, כיוצא בו ואתה עיף ויגע אלו ישראל, ולא ירא אלהים זה "עמלק", וכה"א חי ה' שכבי עד הבקר חי ה' ליצרו נשבע, ולאשה אמר שכבי עד הבקר:

רש"י במדבר פרק יא 

(ז) והמן כזרע גד - מי שאמר זה לא אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו, והקב"ה הכתיב בתורה והמן כזרע גד וגו', כלומר ראו באי עולם על מה מתלוננים בני, והמן כך וכך הוא חשוב:

רש"י ישעיהו פרק מח 

(טז) מעת היותה שם אני - מעידן דאיתפרשו עממיא מדחלתי תמן אנא קריבתיה לאברהם אבוכון לפולחני:

ועתה ה' אלהים שלחני ורוחו - אמר נביא וכען ה' אלהים שלחני ומימריה עירובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה.

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ט 

הלכה ב

הזקנים אומ' ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו כהנים אומ' כפר לעמך ישראל אשר פדית וגו' ורוה הקדש אומ' ונכפר להם הדם שלשה דברים מי שאמר זה לא אמר זה כיוצא בדבר אתה אומ' באנו אל הארץ אשר שלחתנו אמר יהושע כלב אמר עלה נעלה וירשנו אתה מרגלים אמרו אפס כי עז העם היושב בארץ שלשה דברים זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה ומי שאמר זה לא אמר זה 

הלכה ג

כיוצא בדבר אתה אומ' ותאמר הכר נא למי החותמת אמרה תמר צדקה ממני אמר יהודה ורוח הקדש אומרת ולא יסף עוד לדעתה שלשה דברים זה בצד זה ומי שאמר זה לא אמ' זה 

הלכה ד

כיוצא בדבר אתה אומ' אוי לנו מי יצילנו מיד האלים האדירים אמרו כשרין שבהן רשעים שבהם אמרו אלה הם האלים המכים עשר מכות ושלמו מכותיו במדבר גבורים שבהן אמרו התחזקו והיו לאנשים פלשתים שלשה דברים זה בצד זה וכו' כיוצא בדבר אתה או' בעד החלון נשקפה ותיבב אמרה אמו של סיסרא חכמות שרותיה וגו' הלא ימצאו יחלקו שלל אמרה אשתו וכלותיו כן יאבדו כל אויביך וגו' אמרה רוח הקדש שלשה דברים זה בצד זה וגו' 

הלכה ה

כיוצא בדבר אתה אומ' מיכה המורשתי היה נביא בימי חזקיה מלך יהודה ומה היה מתנבא ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבהמות יער ההמת המיתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את ה' ויחל את פני ה' וינחם ה' על הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עש' רעה גדו' על נפ' אמרו כשרים שבהן רשעים שבהן אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים ויתנבא על העולם הזה ועל הא' הז' ככל דברי ירמיהו וישמע המלך וכל גבו' וכל השרים את דבר' ויבקש המ' וישמע אוריהו ויירא ויברח ויבא מצרים וישלח המלך אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים ויוציאו את אוריהו ממצרים ויביאוהו אל המלך ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם אמרו כשם שאוריהו נתנבא ונהרג כך ירמיהו חייב ליהרג שנ' אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה 

הלכה ו

כיוצא בדבר אתה אומ' משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי אל קנוא ונוקם ה' נוקם ה' וגו' ה' ארך אפים וגדל כח וגו' גוער בים וגו' כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה 

הלכה ז

כיוצא בדבר אתה אומ' למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק וגו' אף בלב עליות וגו' זורו רשעים מרחם וגו' כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה 

הלכה ח

כיוצא בדבר אתה אומ' תחת התפוח עוררתיך אמרה רוח הקדש שימני כחותם על לבך אמרה כנסת ישראל כי עזה כמות אהבה אמרו אומות העולם שלשה דברים זה בצד זה וכו'

נו"ן נוספת בסוף המילה:
שופטים פרק יא יח
וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב:

רד"ק שופטים פרק יא פסוק יח
ויחנון - הנו"ן נוספות, כנו"ן תשמרון תזכרון:

למ"ד באה במקום נו"ן
שמואל א פרק ו

וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי:

רש"י שמואל א פרק ו
אבל הגדולה - היא האבן הגדולה האמורה למעלה שהלמ"ד באה במקום נו"ן, וכן "נשכה" במקום לשכה בספר נחמיה, ומפני שאירע להם אבלות בדבר קרא' אבל:

נחמיה פרק יג
(ז) וָאָבוֹא לִירוּשָׁלִָם וָאָבִינָה בָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶלְיָשִׁיב לְטוֹבִיָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה בְּחַצְרֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:

"על" = כמו "עם"

שמות פרק לה
(כב) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהֹוָה:
רש"י: על הנשים - עם הנשים, וסמוכין אליהם:

And they came, both men and women (Exod. 35:22 KJV)

שמות פרק כט פסוק יז

וְאֶת הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו, וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו, וְנָתַתָּ עַל נְתָחָיו וְעַל רֹאשׁוֹ: 

רש"י שמות פרק כט פסוק יז
(יז) על נתחיו - עם נתחיו, מוסף על שאר הנתחים: 

Then you shall cut the ram into pieces, and wash its entrails and its legs, and put them with its pieces and its head, (Exod. 29:17 ESV)

אבן עזרא שמות פרק כח
ואל תתמה על מלת "על", כי כמוהו ויבואו האנשים על הנשים (שמות לה, כב), על לחם הבכורים תנופה לפני ה' (ויקרא כג, כ), על שני כבשים (שם, שם), את החלב על החזה (שם ז, ל), ורבים ככה.

ויקרא פרק ג פסוק ד
וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה:

אבן עזרא ויקרא פרק ג
על הכליות - כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) וטעמו עם, ונקראו כליות בעבור כח תאות המשגל, והיא מגזרת נכספה וגם כלתה נפשי (תה' פד, ג): 

ויקרא פרק ז פסוק יג
עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו:

אבן עזרא ויקרא פרק ז
(יג) על חלת, כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) והטעם עם חלות:

ויקרא פרק כה פסוק לא
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא:

אבן עזרא ויקרא פרק כה
(לא) על שדה הארץ יחשב - כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) ופי' עם.

But the houses of the villages that have no wall around them shall be classified with the fields of the land. They may be redeemed, and they shall be released in the jubilee. (Lev. 25:31 ESV)

ישעיהו פרק ז פסוק ב
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ:

אבן עזרא ישעיהו פרק ז
"על אפרים" - כמו עם, וכן ויבאו האנשים על הנשים [שמות ל"ה כ"ב]:

When the house of David was told, "Syria is in league with Ephraim," the heart of Ahaz and the heart of his people shook as the trees of the forest shake before the wind. (Isa. 7:2 ESV)

בראשית פרק ל פסוק מ
וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ, וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן:

And Jacob separated the lambs and set the faces of the flocks toward the striped and all the black in the flock of Laban. He put his own droves apart and did not put them with Laban's flock. (Gen. 30:40 ESV)

שמואל א פרק כ פסוק ח
וְעָשִׂיתָ חֶסֶד עַל עַבְדֶּךָ כִּי בִּבְרִית יְהֹוָה הֵבֵאתָ אֶת עַבְדְּךָ עִמָּךְ וְאִם יֶשׁ בִּי עָוֹן הֲמִיתֵנִי אַתָּה וְעַד  אָבִיךָ לָמָּה זֶּה תְבִיאֵנִי: 

KJV  1 Samuel 20:8 Therefore thou shalt deal kindly with thy servant

רד"ק מלכים א פרק ו
(י) על כל הבית - כמו עם כל הבית וכן ויבאו האנשים על הנשים וזולתו כי היציעים לא היו על הבית אלא סביב סביב:

רד"ק מלכים א פרק טו
על כל ארץ נפתלי - כמו עם וכן ויבאו האנשים על הנשים עם הנשים ובדברי הימים ואת כל מסכנות ערי נפתלי:

ירמיהו פרק ג פסוק יח
בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם:

 In those days the house of Judah shall walk with the house of Israel, and they shall come together out of the land of the north to the land that I have given for an inheritance unto your fathers. (Jer. 3:18 KJV)

הושע פרק יב פסוק יא
וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה:

 I spoke to the prophets;  (Hos. 12:10 ESV)

חסר אל"ף
שמואל א פרק כח פסוק כד
וְלָאִשָּׁה עֵגֶל מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת:

ותפהו - במקום ותאפהו

רד"ק שמואל א פרק כח פסוק כד
ותפהו מצות - האל"ף נעלמת מהמכתב...

מי שאמר זה לא אמר זה

כרגיל טענות הנוצרים מאמיני השילוש לא תמו ומביאים ראיה לשילוש מפסוק זה:

ישעיהו פרק מח
(יב) שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן:
(יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו:
(יד) הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה ה' אֲהֵבוֹ יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים:
(טו) אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי אַף קְרָאתִיו הֲבִיאֹתִיו וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ:
(טז) קִרְבוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ זֹאת, לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי וְעַתָּה אֲדֹנָי ה' שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ:

1. מעת היותה שם אני (ראשון ואני אחרון) - זהו ישו.
2. והעתה אדני ה' שלחני - "אדני ה'" - זהו האב, שלח את ישו.
3. "ורוחו"- זה רוח הקודש.

ביטולים:
1. לא כתוב "ועתה אדני ה' ורוחו - שלחוני" (כפי שנכשלו התרגום היווני והתרגום האנגלי KJV)
2. ישעיהו פרק סא (א) רוּחַ אֲדֹנָי יְהֹוִה עָלָי, יַעַן מָשַׁח יְהֹוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ:  רואים שכיון שאדני ה' שלח את ישעיהו הוא מלא אותו ברוחו.
3. כתוב שה' שלחני - זאת אומרת שה' הוא השולח והשליח הוא אחר - האם ישעיהו מלמד על פוליתאיזם?
4. הרס"ג בספרו האמונות והדעות אומר שהמילה "ורוחו" כמו "ברוחו" בנבואתו.


לפי הפרשנים כל הפסוק אלו דברי הנביא. או אפשר לפרש שחלק מהפסוק דברי הנביא.

רד"ק ישעיהו פרק מח
קרבו אלי - אלה דברי הנביא:
לא מראש בסתר דברתי - נבואת סנחריב שהיתה ראשונה לא דברתי בסתר אלא בגלוי אמרתי כי כן יהיה:
מעת היותה - מעת היות הגזרה כמו שאמרתי ואתם עדי:
וכן "עתה אדני ה' שלחני" על הגזרה העתידה לבא והיא חרבן בבל:

אלו הם דברי רש"י על הפסוק:
ומדרש אגדה רבי תנחומא פירש: [ה' אומר:] "שמעו זאת" - תורת משה שנאמר בה "זאת התורה", "לא מראש בסתר דברתי" בסיני, והנביא אומר: "מעת היותה" לאותו דבר שהוא אומר "שם אני", ולמדנו מכאן שכל הנביאים עמדו בסיני, "ועתה" שלחני להנבא אליהם, ואף לשון זה ישנו עירוב דברים. "לא מראש בסתר דברתי" - אמרה שכינה, "מעת היותה שם אני" אומר הנביא. ויש לפתור שלא יהיו עירובי דברים, "קרבו אלי שמעו זאת" שאני מתנבא לכם על מפלת בבל וגאולתכם, "לא מראש בסתר דברתי" אותה, "מעת היותה" שגזר הקדוש ברוך הוא להביאה "שם אני" הייתי עומד, שמשעת הגזירה הקדוש ברוך הוא מעמיד הנביא שעתיד להנבא על הדבר, בסוף פמליא של מעלה, ואף על פי שעדיין אינו נוצר:

התשובה היא שתחילת הפסוק "קרבו אלי..מעת היותה שם אני" זהו דברי הקב"ה. "ועתה אדני ה' שלחני ורוחו" זה דברי הנביא ישעיהו. ו"מי שאמר זה לא אמר זה".

בתנ"ך אנו מוצאים פעמים רבות שהמדברים מתחלפים גם באמצע פסוק. ויותר מזה כל החלוקה של הפסוקים היא חלוקה מאוחרת אם כן אין הוכחה כלל שכן הפסוק לאחריו מדבר ללא ספק הנביא ישעיהו פסוק יז: כֹּה אָמַר ה' גֹּאַלְךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ: ואם כן מי אמר לך ש"ועתה אדני ה' שלחני ורוחו" אינו שייך לפסוק לאחריו?


דברים פרק כא ח
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:

"ונכפר להם הדם" - דברי התורה/רוח הקודש ולא מדברי הזקנים. ומי שאמר זה לא אמר זה.

בראשית פרק לח כו

וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי, וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ:

"ולא יסף עוד לדעתה" - הם דברי התורה/רוח הקודש ולא מדברי יהודה. ומי שאמר זה לא אמר זה.

שופטים פרק ה
(כח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב: מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא, מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו:
(כט) חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:
(ל) הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר, שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא, שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל:
(לא) כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ, וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה:

"ותשקוט הארץ ארבעים שנה" - לא שייך לשירת דבורה אבל דברי המחבר ברוח הקודש. ומי שאמר זה לא אמר זה.


במדבר פרק יג
(כו) וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ:
(כז) וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ:
(כח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם:

שמואל א פרק ד
(ז) וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:
(ח) אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה, אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר:
(ט) הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאַשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם:





תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ט
הלכה ב
הזקנים אומרים: "ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו" כהנים אומרים: "כפר לעמך ישראל אשר פדית וגו'", ורוח הקדש אומרת: "ונכפר להם הדם" שלשה דברים מי שאמר זה לא אמר זה.
כיוצא בדבר אתה אומר, "באנו אל הארץ אשר שלחתנו" - אמר יהושע, כלב אמר "עלה נעלה וירשנו אתה", מרגלים אמרו - "אפס כי עז העם היושב בארץ" שלשה דברים זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה, ומי שאמר זה לא אמר זה.

הלכה ג
כיוצא בדבר אתה אומר "ותאמר הכר נא למי החותמת" אמרה תמר, "צדקה ממני אמר יהודה", ורוח הקדש אומרת "ולא יסף עוד לדעתה" שלשה דברים זה בצד זה ומי שאמר זה לא אמר זה.

הלכה ד
כיוצא בדבר אתה אומר, "אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים"- אמרו כשרין שבהן, רשעים שבהם אמרו "אלה הם האלהים המכים [את מצרים בכל מכה במדבר]" עשר מכות ושלמו מכותיו במדבר, גבורים שבהן אמרו "התחזקו והיו לאנשים פלשתים" שלשה דברים זה בצד זה. וכו'.
כיוצא בדבר אתה אומר: "בעד החלון נשקפה ותיבב"-  אמרה אמו של סיסרא, "חכמות שרותיה וגו' הלא ימצאו יחלקו שלל" - אמרה אשתו וכלותיו, "כן יאבדו כל אויביך" וגו' - אמרה רוח הקדש שלשה דברים זה בצד זה וגו'.

הלכה ה
כיוצא בדבר אתה אומר, "מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיה מלך יהודה", ומה היה מתנבא "ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבהמות יער ההמת המיתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את ה' ויחל את פני ה' וינחם ה' על הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה על נפשותינו" - אמרו כשרים שבהן, רשעים שבהן אמרו "וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים ויתנבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו וישמע המלך וכל גבו' וכל השרים את דבר' ויבקש המ' וישמע אוריהו ויירא ויברח ויבא מצרים וישלח המלך אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים ויוציאו את אוריהו ממצרים ויביאוהו אל המלך ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם" - אמרו: כשם שאוריהו נתנבא ונהרג כך ירמיהו חייב ליהרג שנ' אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו, כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה.

הלכה ו
כיוצא בדבר אתה אומר: "משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי אל קנוא ונוקם ה' נוקם ה' וגו' ה' ארך אפים וגדל כח וגו' גוער בים" וגו' כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה.

הלכה ז
כיוצא בדבר אתה אומר: "למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק וגו' אף בלב עליות וגו' זורו רשעים מרחם" וגו' כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה.

הלכה ח
כיוצא בדבר אתה אומר: "תחת התפוח עוררתיך" - אמרה רוח הקדש, "שימני כחותם על לבך" - אמרה כנסת ישראל, "כי עזה כמות אהבה" - אמרו אומות העולם, שלשה דברים זה בצד זה וכו'.

האם אפשר להיות צדיק דרך שמירת התורה

38 לכֵן אֲנָשִׁים אַחִים יִוָּדַע לָכֶם כִּי עַל־יְדֵי־זֶה תִּקָּרֵא לָכֶם סְלִיחַת הַחֲטָאִים׃
39  וְכָל־הַמַּאֲמִין יִצְדַּק בּוֹ, לְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְכָלְתֶּם לְהִצְטַדֵּק מִמֶּנּוּ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה׃
 (Act 13:38 DLZ)

גלטים ב

16 וְכֵיוָן שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ כִּי הָאָדָם אֵינוֹ נִצְדָּק בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בֶּאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הֶאֱמַנּוּ גַּם אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, לְמַעַן נֻצְדַּק מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה לֹא יֻצְדַּק כָּל בָּשָׂר.
 21 לֹא אֲבַטֵּל אֶת־חֶסֶד הָאֱלֹהִים, כִּי אִלּוּ יֵשׁ צְדָקָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה אַךְ לַשָּׁוְא מֵת הַמָּשִׁיחַ׃

 (Gal 2:15-21 DLZ)

כמובן שהבורות החדשה שוב ושוב סותרת את התורה הקדושה ואת עצמה!

לוקס 2:25
 והִנֵּה אִישׁ בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וְהוּא אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד מְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה עָלָיו׃

הנה לא בלבד שהיה איש צדיק, אכן גם רוח הקודש היתה ונחה עליו כשם שהיא נחה על ישו ועל מרים אמו.

לוקס 1:5-6
 5 כּהֵן הָיָה בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ אֶרֶץ יְהוּדָה זְכַרְיָה שְׁמוֹ מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וְלוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת אַהֲרֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישָׁבַע׃
 6 וּשְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהֹלְכֵי תֹם בְּכָל־מִצְוֹת יְהֹוָה וּבְחוּקֹּתָיו:

זכריה ואלישבע היו צדיקים ושמרו את כל מצוות ה', בניגוד לכותבי האגרות שאמרו שבלתי אפשרי להצטדק בתורת משה או זה בלתי אפשרי לשמור את כל מצוות ה' אשר נתנו כביכול כדי להוכיח להם שאינם יכול להצטדק לפי מעשיהם.

דברים פרק ו
(כד) וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
(כה) וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:

ישעיהו פרק מב כא
ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

ישעיהו פרק מח
(יז) כֹּה אָמַר ה' גֹּאַלְךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ:
(יח) לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם:

נשאלת השאלה אם כן מה פירוש הפסוקים:

איוב פרק ט
(ב) אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן, וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל: 

איוב פרק טו יד
מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכֶּה, וְכִי יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה:

איוב פרק כה ד
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל, וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה:

לענ"ד הכוונה מה אפשר להתאונן גבר על יסוריו הרי אם יבוא לתבוע את ה' לדין ולמשפט על עוול שעשה לו הרי לא יוכל להצדק ולהיות צדיק הכוונה צודק בדינו - כי הרי יש בידו עונות ולכן קבל אותם יסורים.

תהלים פרק קמג ב
וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי:

ישעיהו סד ה
ונְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ, וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ, וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֹנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃

ספר מסילת ישרים פרק יט
ראה עתה, מי הוא זה ואיזה הוא שיוכל לעמוד אם הקדוש ברוך הוא עושה עמו שורת הדין, ודוד המלך מתפלל ואומר (תהלים קמ"ב): ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי, אמנם העושה חסד יקבל חסד, וככל מה שירבה לעשות כך ירבה לקבל, ודוד היה מתפלל במדתו זאת הטובה שאפילו לשונאיו היה משתדל להיטיב, זהו מה שכתוב (שם ל"ח): ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי. ואמר (שם ז'): אם גמלתי שולמי רע וגו'.

לענ"ד:

הכוונה שהרי ידוע: קהלת פרק ז כ "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא", שגם שנקרא "צדיק" יכול שיחטא בחטאים ועונות נסתרים שלא עשה עליהם תשובה, ולכן מצד ה"חסד" של הקב"ה הצדיק ניצל כמו שדוד המלך מסיים את הפרק קמג המדובר פס' יב:  "וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ".

שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה ל
יא ד"א ואלה המשפטים ויהי ביום השלישי בהיות הבקר בבקר ניתנה התורה ובערב נתנו המשפטים, הה"ד (איוב ד) מבקר לערב יוכתו, משל לב' שירדו למוקמא אחד אומן ואחד הדיוט מי גרם להדיוט ללקות לפי שלא היה לו מי שילמדנו, כך הקדוש ברוך הוא עמד על הר סיני ומחזיק בדין, שנאמר (דברים לב) ותאחז במשפט ידי, אמר דוד (תהלים ז) שפטני ה' כצדקי, בדק ולא היה לו שילמדנו ולקה, התחיל צווח (שם /תהלים/ קמג) ואל תבא במשפט את עבדך, כל כך אימתי עד שלא סידר לפניו את המשפטים לקיים מה שנאמר מבקר לערב יוכתו, ד"א ואלה המשפטים מהו מבלי משים לנצח יאבדו, אמר איוב להקב"ה (איוב כג) מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט, משל לבריון שהיה שכור בעט בפלקי והוציא איסרין רגם איקונין של מושל העיר קלל לשוטר אמר הודיעני באיזה המקום מושל העיר שרוי ואני מלמדו את הדין נכנס הראו לו מושל העיר יושב בבימה סגר למטרונה וטרד אפרכוס סימא לדוכוס נתן קטריקי לקרטוס, קרב קיסין למגיסטיר כיון שראה מושל העיר עושה כך נתיירא אמר בבקשה מכם שכור הייתי ולא ידעתי כח מושל העיר, כך היה איוב עומד וצווח מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט, רגם האיקונין שאמר (שם /איוב/ ג) יאבד יום אולד בו, בעט בפילקי והוציא איסרין (שם /איוב ג/) יחשכו כוכבי נשפו, קלל לשלטון (שם /איוב ג/) הלילה ההוא יקחהו אופל, ראה המלך יושב בבימה סגר למטרונה (במדבר יב) והנה מרים מצורעת כשלג, טרד למשה (שם /במדבר/ כ) לכן לא תביאו את הקהל הזה סימא לדוכוס זה יצחק שנא' (בראשית כז) ותכהין עיניו מראות, נתן קטריקי לאברהם, שנא' (שם /בראשית/ טו) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, קרב קיסין על יעקב (שם /בראשית/ לב) והוא צולע על ירכו, כשראה איוב אמר בבקשה ממך שכור הייתי שנאמר (איוב יט) ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי, וכל כך למה שלא היו יודעין כחו של דין, הוי מבלי משים לנצח יאבדו.

רד"ק תהלים פרק פו
"כי חסיד אני", יש תמהים איך קרא דוד עצמו "חסיד", וכן רז"ל (ברכות ד, א) הוצרכו לפרש: לאו חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן, ואני ידי מלוכלכות בְּדַם שְׁפִיר וּבְשִׁלְיָה כדי לטהר אשה לבעלה. ואין בזה תֵּמַהּ אם קרא עצמו חסיד, כי חסיד היה עם אלהים ועם אנשים, אף על פי שחטא לפעמים לבו היה ישר ומתחרט בחטאו, ולא היה מתפאר אלא כנגד אויביו שהיו מְרִיעִים לו והוא אינו מֵרִיעַ להם אבל מֵטִיב להם, והם שמחים לְאֵידוֹ והוא שמח לטובתם, כמו שאמר (מזמור ז, ה): ואחלצה צוררי ריקם, ואמר (שם ד, ח): נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו, וכן שאול שהיה רודפו הצילו פעמיים וכן לשאר אויביו היה מתחסד עמהם, וכן אמר במקום אחר (שם טז, י): לא תתן חסידך לראות שחת, ואמר (שם יח, כא): יגמלני ה' כצדקי, ורבים כמו אלה, ולא היה מתפאר או מתרעם אלא כנגד אויביו, ואין בזה תימה. ובדרש (שו"ט): אמר רב הונא בשם רבינו אלכסנדראי, מי שהוא שומע קללתו ושותק סִפֵּקָה בידו לקרות עצמו חסיד. 

ועוד יש לומר שהרי איוב היה כן נקרא צדיק. וכן דוד המלך אם כן צריך להבין את הפסוקים וליישב אותם כדפרשית.

אין להתבלבל ולחשוב שעם ישראל תמיד היה צדיק:

דברים פרק ט
(ד) אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ:
(ה) לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:
(ו) וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה:

בכל אופן שעם ישראל הולך אחרי ה' ומקיים את מצותיו הוא נקרא עם צדיק:

ישעיהו פרק כו
(א) בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל:
(ב) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים:

ממקורות אלו יווכח לכל אחד שאכן אפשר להיות צדיק גם ללא תורת ישו.


נח היה צדיק:
בראשית פרק ו ט
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ:
בראשית פרק ז א
וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה, כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה:

גם דניאל ואיוב היו צדיקים:

יחזקאל פרק יד יד
וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב, הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי ה':

דוד המלך היה צדיק:

שמואל ב פרק כב
(כא) יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי:
(כב) כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה' וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי:
(כג) כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה:
(כד) וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי:
(כה) וַיָּשֶׁב ה' לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו:

מלכים א פרק יד
(ח) וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד וָאֶתְּנֶהָ לָךְ וְלֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָוִד אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֹתַי וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכָל לְבָבוֹ לַעֲשׂוֹת רַק הַיָּשָׁר בְּעֵינָי: 

מהפסוקים לקמן לומדים שיש מציאות של צדיקים בעולם:

בראשית פרק יח כג

וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר, הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:

בראשית פרק כ ד

וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ, וַיֹּאמַר אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:

שמות פרק כג ז

מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע:

שמות פרק כג ח

וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים:

דברים פרק כה א

כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם, וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק, וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע:

יחזקאל פרק ג כא
וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק וְהוּא לֹא חָטָא חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ: ס

יחזקאל פרק יח ט
בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי ה':

הושע פרק יד י
מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם:

ישעיהו פרק נח
(ז) הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם:
(ח) אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח - וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יְהֹוָה יַאַסְפֶךָ: 

ישו נביא שקר,נבואות שלא התקיימו

מתיאוס 7:15  הִשָׁמְרוּ לָכֶם מִנְּבִיאֵי הַשָׁקֶר הַבָּאִים אֲלֵיכֶם בִּלְבוּשׁ כְּבָשִׂים וּבְקִרְבָּם זְאֵבִים טֹרְפִים הֵמָּה׃

מתיאוס 10:1-23
 1 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וַיִּתֵּן לָהֶם שָׁלְטָן עַל־רוּחוֹת הַטּוּמְאָה לְגָרֲשֵׁם וְלִרְפּוֹא כָּל־חֳלִי וְכָל־מַדְוֶה׃
 5 אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׁר הָאֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תֵּלֵכוּ וְאֶל־עִיר הַשֹׁמְרוֹנִים אַל־תָּבֹאוּ׃
 6 לְכוּ אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית־יִשְׂרָאֵל׃
 17 וְהִשָׁמְרוּ לָכֶם מִבְּנֵי הָאָדָם כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְיַכּוּ אֶתְכֶם בַּשׁוֹטִים בִּכְנֵסִיּוֹתֵיהֶם׃
 18 וְלִפְנֵי מֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִם׃
 19 וְכִי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ אֵיךְ תְּדַבְּרוּ וּמֶה תְּדַבֵּרוּ כִּי יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָׁעָה הַהִיא אֵת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּן׃
 20 כִּי לֹא אַתֶּם הֵם הַמְדַבְּרִים כִּי רוּחַ אֲבִיכֶם הוּא הַמְדַבֵּר בְּפִיכֶם׃
 22 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ׃
 23 וְאִם־יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת, כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תְכַלּוּ לַעֲבֹר עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד כִּי־יָבוֹא בֶן־הָאָדָם׃

לפי נבואה זאת 12 השליחים בזמן שהלכו להפיץ את הבשורה בערי ישראל בזמן הזה בן האדם - ישו היה צריך לבוא. והרי הוא לא בא עם ענני השמים לשפוט את העולם ולהחיל את מלכות האלוהים בארץ. גם על הדרך ישו בבשורות סותר עצמו, כאן הוא אומר אל תלכו לגוים אלא לבני ישראל, ובבשורה על פי מארקוס הוא אומר שהבשורה צריכה להקרא בראשונה לכל הגוים. ובנוסף מתיאוס סותר את עצמו בסוף הספר 28:19 "וְאַתֶּם לְכוּ אֶל־כָּל־הַגּוֹיִם וַעֲשׂוּ תַלְמִידִים וּטְבַלְתֶּם אֹתָם לְשֵׁם־הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃" וכן בלוקס 24:47 וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם׃


מארקוס 13:9-11
 9 אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי־יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְהוּכֵּיתֶם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְלִפְנֵי נְגִידִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם׃
 10 וְהַבְּשׂוֹרָה צְרִיכָה לְהִקָּרֵא בָרִאשֹׁנָה לְכָל־הַגּוֹיִם׃
 11 וְכַאֲשֶׁר יוֹלִיכוּ וּמָסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ וְאַל־תְּחַשְּׁבוּ מַה־תְּדַבֵּרוּ כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יוּשַׂם בְּפִיכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אוֹתוֹ תְדַבֵּרוּ יַעַן אֲשֶׁר לֹא־אַתֶּם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃


מעשי השליחים 13:46
  אז יַעֲנוּ פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא בִּפְנֵיהֶם לֵאמֹר בְּדִין הָיָה לְהַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בָּרִאשׁוֹנָה וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מְאַסְתֶּם אוֹתוֹ וְדַנְתֶּם עַל עַצְמְכֶם שֶׁאֵינְכֶם זַכָּאִים לְחַיֵּי עוֹלָם לָכֵן הִנְנוּ פֹנִים אֶל־הַגּוֹיִם׃

מעשי השליחים 18:5-6
 5 וּכְבוֹא סִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס מִמַּקְדּוֹנְיָא, פּוֹלוֹס מִתְאַמֵּץ בַּדָּבָר לְהָעִיד אֶל־הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ׃
 6 וַיְהִי כִּי הִמְרוּ וְגִדְּפוּ וַיְנַעֵר אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דִּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם וְאָנֹכִי נָקִי מֵעַתָּה אֵלְכָה־לִּי אֶל־הַגּוֹיִם׃

אגרת אל הרומיים 1:15-16 (ע"י פולוס)
15 לָכֵן נְדָבַנִי לִבִּי לְהַשְׁמִיעַ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה גַּם־אֶתְכֶם בְּנֵי רוֹמִי׃
16 כִּי אֵינֶנִּי בוֹשׁ מִבְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר גְּבוּרַת אֱלֹהִים הִיא לִתְשׁוּעָה לְכָל־הַמַּאֲמִין לַיְּהוּדִי רִאשׁוֹנָה וְגַם־לַיְּוָנִי׃


כאן ספר מעשי השליחים ואגרת אל הרומיים סותרים חזיתית את מארקוס שאומר שהבשורה צריכה להקרא בראשונה לכל הגוים במקום ליהודים בראשונה.

מעשה השליחים 22:21 ישו אומר לפולוס אחרי שהיהודים דוחים אותו ורוצים להורגו שילך לגוים ולרומא..
  וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ כִּי אֲנִי אֶל הַגּוֹיִם עַד־לְמֵרָחוֹק אֲשַׁלְּחֶךָּ׃ (Act 22:21 DLZ)

 אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׁר הָאֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר אֶל־דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל־תֵּלֵכוּ  וְאֶל־עִיר הַשֹׁמְרוֹנִים אַל־תָּבֹאוּ׃
 (Mat 10:5 DLZ)

 אל־תִּתְּנוּ אֶת־הַקֹּדֶשׁ לַכְּלָבִים וְאַל־תַּשְׁלִיכוּ פְנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים פֶּן־יִרְמְסוּם  בְּרַגְלֵיהֶם וּפַנוּ וְטָרְפוּ אֶתְכֶם׃
 (Mat 7:6 DLZ)

 22 וְהִנֵּה אִשָׁה כְנַעֲנִית יֹצֵאת מִן־הַגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶן־דָּוִד כִּי בִתִּי מְעוּנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד׃
 23 וְלֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר שַׁלְּחֶהָ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ׃
 24 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שׁוּלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃
 25 וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ וַתֹּאמַר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי׃
 26 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא־טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִפְנֵי צְעִירֵי הַכְּלָבִים׃
 27 וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִן־הַפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם׃
 28 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָׁה רַבָּה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָׁעָה הַהִיא׃

 (Mat 15:22-28 DLZ)
--------------------------------------------------------

לוקס 24:44
ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים׃

מיותר לציין שלא נמלאו והתקיימו בחייו כל הנבואות בתורה נביאים ותהלים על המשיח. הבחור נעלם והלך למנוחות ואותנו השאיר לאנחות. הזהו המשיח?

לוקס 18:31
ויִּקַּח אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וְכָל־הַכָּתוּב בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן־הָאָדָם יִמָּלֵא׃

האם התקיימו כל הנחמות וכל הישועות הכתובים בתנ"ך ע"י ישו? התשובה לא! אז הוא משיח ונביא שקר אמיתי.

מתיאוס 26:64
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ, וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם מֵעַתָּה תִּרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם יֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה, וּבָא עִם־עַנְנֵי הַשָּׁמָיִם׃

מתיאוס 14:62
ויֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא, וְאַתֶּם תִּרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה, וּבָא עִם־עַנֲנֵי הַשָּׁמָיִם׃

לוקס 22:69
אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם ישֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים׃

שוב מיותר לציין שאף אחד מהעומדים שם לא ראה את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים.
יש לציין שאכן הבינו שישו נביא שקר: וַיֹּאמְרוּ הִנָּבֵא לָנוּ הַמָּשִׁיחַ מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתָךְ׃ (מתיאוס 26:68)

לוקס 4:16-21
 16 וַיָּבֹא אֶל־נְצֶרֶת אֲשֶׁר גּוּדַּל־שָׁם, וַיֵּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת, וַיָּקָם לִקְרֹא בַסֵּפֶר׃
 17 וַיּוּתַּן־לוֹ סֵפֶר יְשַׁעֲיָה הַנָּבִיא, וַיִּפְתַּח אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה־כָתוּב בּוֹ׃
 18 רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוֹה עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵׂר עֲנָוִים׃
 19 שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ, לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיְהֹוָה׃
 20 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּלַל אֶת־הַסֵּפֶר וַיְשִׁיבֵהוּ אֶל־הַחַזָּן, וַיֵּשֶׁב וְעֵינֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת נְשׂוּאוֹת אֵלָיו׃
 21 וַיָּחֶל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם׃


השוואה לנבואה המקורית של ישעיהו, נווכח לדעת שישו הנוצרי לא קיים ולא מלא את הנבואה בשלמות. וגם הוסיף כהנה וכהנה מילים אשר לא במקור כפי אשר רגיל הוא בלשונו.

ישעיהו פרק סא
(א) רוּחַ אֲדֹנָי ה' עָלָי, יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ:
(ב) לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַה', וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ, לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים:
(ג) לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל, מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה, וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע ה' לְהִתְפָּאֵר:
(ד) וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם, שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ, וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר:
(ה) וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם:
(ו) וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ:

שימו לב שישו מוסיף "לשלח רצוצים חפשים" מה שאינו נמצא בטקסט המקורי.
עוד הוא משנה ואומר "ולעורים פקח-קוח" , במקום במקור "ולאסורים פקח קוח".
עוד הוא משמיט בפסוק ב' "ויום נקם לאלוהינו ולנחם כ-ל אבלים". ושאר הנבואה לא גמר - וגלל את הספר כי ידע בנפשו שאינו יכול למלא ולהביא לידי הגשמה את שאר הנבואה, ואף תחילתה לא הגשים בסוף. גם יוחנן המטביל שם לב שישו כנראה לא המשיח המיוחל שיביא את אור הגאולה והסרת השעבוד לכן שלח את תלמידיו לשאול את ישו האם האתה זה (המשיח) או נחכה לאחר... וכן ישו כנראה הבין שאיננו המשיח ולכן צעק "אלי אלי למה שבקתני".

הנבואה בישעיהו מדברת על ישראל כככל ולא על אנשים פרטיים. אם כן ישו לא הביא את הגאולה המיוחלת הוא לא קרא דרור לישראל הגולים והשבויים והאסורים לבין האומות, הוא לא עשה נקם באומות העולם המשעבדות את ישראל. ולכן גם לא ניחם את כל האבלים וחבש את נשברי הלב בגלות ותחת עול האומות ובכללם הרומאים. בימיו לא עמדו זרים ורעו צאן ישראל ובני נכר איכריהם וכורמיהם, ישראל לא אכלו חיל גוים ובכבודם לא התימרו.


מתיאוס 16:27-28
 27 כִּי בֶּן־הָאָדָם עָתִיד לָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם־מַלְאָכָיו, וְאָז יְשַׁלֵּם לְכָל־אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ׃
 28 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כִּי יֵשׁ בָּעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ טַעַם מִיתָה עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בְּמַלְכוּתוֹ׃

מארקוס 9:1
ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כִּי יֵשׁ בָּעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ טַעַם מִיתָה עַד כִּי־יִרְאוּ מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִגְבוּרָה׃

לוקס 9:27
וּבֶאֱמֶת אֲנִי אֹמֵר לָכֶם, יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃

כל הדור ההוא מתו ולא ראו את בן האדם בא במלכותו ולא ראו את המלכות האלוהים באה בגבורה! שימו לב ש"מלכותו של ישו" היא היא "מלכות האלוהים"!!

מתיאוס 24:34
 אמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָל־אֵלֶּה׃

לוקס 21:31-33
 31 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּהְיוֹת אֵלֶּה לְנֶגְדְּכֶם דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
 32 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד כִּי־יִהְיוּ כָּל־אֵלֶּה׃
 33 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃

מארקוס 13:1-2,23-33
 1 וַיְהִי בְּצֵאתוֹ מִן־הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי רְאֵה מַה־יָּפוּ הָאֲבָנִים וְהַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה׃
 2 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲרָאִיתָ אֶת־הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה לֹא־תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק׃
 23 וְאַתֶּם רְאוּ הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃
 24 וְהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא־יַגִּיהַּ אוֹרוֹ׃
 25 וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן־הַשָּׁמַיִם וַחֲיָלֵי הַשָּׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ׃
 26 וְאָז יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בַעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְכָבוֹד׃
 27 וְאָז יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם׃
 28 וּמִן־הַתְּאֵנָה לִמְדוּ־נָא אֶת־מְשַׁל הַדָּבָר כְּשֶׁיִּרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרַח עָלֶהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ׃
 29 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּרְאֹתְכֶם כִּי־הָיוּ אֵלֶּה דְּעוּ כִּי־קָרוֹב הוּא בַּפָּתַח׃
 30 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָּל־אֵלֶּה׃
 31 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃
 32 אַךְ עֶת־בּוֹא הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ גַּם־לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם גַּם־לֹא הַבֵּן מִבַּלְעֲדֵי הָאָב׃
 33 רְאוּ שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלֵּלוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי הָעֵת׃

לוקס 22:29-30
 29 לָכֵן אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם הַמַּלְכוּת כַּאֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי׃
 30 למַעַן תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל־שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי וִישַׁבְתֶּם עַל־כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃

אל הרומיים 14:17
  כּי־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כִּי־צְדָקָה הִיא וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃

מעשה השליחים 1:6-7
 6 וַיְהִי בְּהִתְאַסְּפָם יַחְדָּו וַיִּשְׁאָלוּהוּ לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הֲתָשִׁיב בָּעֵת הַזֹּאת אֶת־הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל׃
 7 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא לָכֶם לָדַעַת הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים אֲשֶׁר קָבַע הָאָב בְּשִׁלְטָנוֹ שֶׁלּו׃

לוקס 1:67-80
 67 וַיִּמָּלֵא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּנָּבֵא לֵאמֹר׃
 68 בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד אֶת־עַמּוֹ וַיִּשְׁלַח לוֹ פְּדוּת׃
 69 וַיַּצְמַח לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ׃
 70 כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִי־נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם׃
 71 יְשׁוּעָה מֵאֹיְבֵינוּ וּמִיַּד כָּל־שֹׂנְאֵינוּ׃
 72 לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם־אֲבוֹתֵינוּ וְלִזְכֹּר אֶת־בְּרִית קָדְשׁוֹ׃
 73 אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ׃
 74 לְהַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ לְעָבְדוֹ בְּלִי־פָחַד׃
 75 בְּתָמִים וּבִצְדָקָה לְפָנָיו כָּל־יְמֵי חַיֵּינוּ׃
 76 וְאַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא עֶלְיוֹן יִקָּרֵא לָךְ כִּי לִפְנֵי יְהֹוָה תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת אֶת־דְּרָכָיו׃
 77 וּלְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ הַיְשׁוּעָה לְעַמּוֹ בִּסְלִיחַת חַטֹּאתֵיהֶם׃
 78 בְּחֶסֶד אֱלֹהֵינוּ וּבְרַחֲמָיו אֲשֶׁר בָּהֶם יִפְקְדֵנוּ הַנֹּגַהּ מִמָּרוֹם׃
 79 לְהָאִיר לְישְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְהָכִין אֶת־רַגְלֵינוּ אֶל־דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם׃
 80 וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיְהִי בַמִּדְבָּרוֹת עַד־יוֹם הֵרָאֹתוֹ אֶל־יִשְׂרָאֵל׃

הנה זכריה אביו של יוחנן המטביל מתנבא "ברוח הקודש" שה' פקד את עמו ויציל אותו מאויביו ושונאיו. האם זה התקיים? האם ישראל נושעו מהרומאים כפי שהנבואה הזאת מפרשת הם הוכנו רגלי ישראל ללכת בדרך השלום בימיו?

לוקס 1:26-33
 26 וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת־גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ גָּלִילָה אֶל־עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ נְצָרֶת׃
 27 אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃
 28 וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת־חֵן יְהֹוָה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים׃
 29 וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת׃
 30 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
 31 וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃
 32 וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהֹוָה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃
 33 וּמָלַךְ עַל־בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃

   יְלָדַי הִנֵּה הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה בָּאָה וְכַאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם שֶׁיָּבֹא שֹׂטֵן הַמָּשִׁיחַ כֵּן עַתָּה רַבּוּ שֹׂטְנֵי הַמָּשִׁיחַ וּבָזֹאת נֵדַע שֶׁהִיא הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה׃
 (1Jo 2:18 DLZ)



אות יונה הנביא:

מארקוס 8:11-12
 11 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיָּחֵלּוּ לְהִתְוַכַּח עִמּוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ אוֹת מִן־הַשָּׁמַיִם לְמַעַן נַסֹּתוֹ׃
 12 וַיֵאָנַח בְּרוּחוֹ וַיֹּאמַר מַה־הַדּוֹר הַזֶּה מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יִנָּתֵן אוֹת לַדּוֹר הַזֶּה׃


כאן בבשורה של מרקוס ישו לא אומר שהולך לתת להם אות של יונה כלל.

מתיאוס 16:1-4
 1 וַיִּגְּשׁוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים לְנַסּוֹתוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ לְהַרְאוֹתָם אוֹת מִן־הַשָׁמָיִם׃
 2 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאמְרוּ יוֹם־צַח יִהְיֶה כִּי אָדְמוּ הַשָׁמָיִם׃
 3 וּבַבֹּקֶר תֹּאמְרוּ הַיּוֹם סַעַר כִּי־אָדְמוּ וְהִתְקַדְּרוּ הַשָׁמָיִם חֲנֵפִים אַתֶּם מַכִּירִים אֶת־פְּנֵי הַשָׁמַיִם וְאֹתוֹת הָעִתִּים לֹא תַכִּירוּ׃
 4 דּוֹר רַע וּמְנָאֵף מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת, וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא וַיַּעַזְבֵם וַיֵּלֶךְ לוֹ׃

מתיאוס 12:38-45
 38 וַיַּעֲנוּ אֲנָשִׁים מִן־הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ רַבִּי חָפַצְנוּ לִרְאוֹת אוֹת עַל־יָדֶךָ׃
 39 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דּוֹר רָע וּמְנָאֵף מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא׃
 40 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת כֵּן יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת׃
 41 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפַּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה־פֹה גָּדוֹל מִיּוֹנָה׃
 42 מַלְכַּת תֵּימָן תַּעֲמֹד לְמִשְׁפַּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעֶנּוּ כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה־פֹה גָּדוֹל מִשְׁלֹמֹה׃
 43 וְהָרוּחַ הַטְּמֵאָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשֹׁטֵט בִּמְקֹמוֹת צִיָּה לְבַקֶּשׁ־לָהּ מָנוֹחַ וְלֹא תִמְצָא׃
 44 אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל־בֵּיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָׁם וּבָאָה וּמָצְאָה אֹתוֹ מְפוּנֶּה וּמְטוּאטָא וּמְהוּדָּר׃
 45 וְאַחַר תֵּלֵךְ וְלָקְחָה עִמָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאָדָם הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ כֵּן יִהְיֶה גַּם־לַדּוֹר הָרָע הַזֶּה׃

בבשורה של מתי ישו אומר שהוא יתן להם אות יונה והוא גם מוסיף שהוא יהיה בבטן האדמה שלשה ימים ושלושה לילות מה שלא נמצא בשאר הבשורות.

לוקס 11:1-29-32
 1  וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם׃
 29 וּבְהִקָּבֵץ עַם־רָב וַיִּפְתַּח פִּיו וַיֹּאמַר הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רָע הוּא, אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ, וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא׃
 30 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה לְאוֹת כֵּן יִהְיֶה גַם־בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה׃
 31 מַלְכַּת תֵּימָן תַּעֲמֹד לַמִּשְׁפָּט עִם־אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעָה אוֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה׃
 32 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יַעַמְדוּ לַמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעוּהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִיוֹנָה׃

אות יונה לא מופיע כלל בבשורה של יוחנן.
ישו לא מגשים וממלא את האות והנבואה שהתנבא שכן הוא אומר שיהיה בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות. והרי נתלה ביום שישי ונקבר לפני השקיעה - מקצת היום נחשב ככולו. שהה שם ליל שבת, שהה יום שבת, שהה ליל ראשון, שהה מקצת יום ראשון ונחשב ככולו. סה"כ 3 ימים ו-2 לילות בלבד. עוד צד שקר בנבואה הרי הוא אומר "כאשר היה יונה" והרי יונה היה חי כל השלושה ימים והשלושה לילות. וישו היה מת במשך הזמן הזה לא חי. אז זאת נבואת שקר גמורה. אם ישו הוא אלוהים, איך הוא אומר "גדול מיונה" , "גדול משלמה". הרי האלוהים גדול מכל המלאכים ומכל האלוהים, שמואל ב פרק ז, כב "עַל כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי ה', כִּי אֵין כָּמוֹךָ, וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ."

מארקוס 9:13
  אבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם גַּם־בָּא אֵלִיָּהוּ וְגַם־עָשׂוּ לוֹ כִּרְצוֹנָם כַּכָּתוּב עָלָיו׃

איפה כתוב שהיהודים יכרתו את ראשו של אליהו כפי שעשה הורדוס ליוחנן המטביל אשר הוא לדעת ישו אליהו?!?
איפה כתוב בכלל בתנ"ך שיקרה לאליהו כזה דבר מזעזע, או שהיהודים שעשו בו כרצונם? הרי כתוב הפוך והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

הראשונה אל הקורינתיים 15:3-4
 3 כִּי רֵאשִׁית כָּל־דָּבָר מָסַרְתִּי לָכֶם מַה־שֶּׁקִּבַּלְתִּי כִּי־הַמָּשִׁיחַ מֵת לְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ כַּכָּתוּב׃
 4 וְנִקְבַּר וְהוּקַם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כַּכָּתוּב׃

היכן כתוב בתנ"ך שהמשיח יקום לתחיה ביום השלישי?!?

ישו מדבר כמו גוי וכותי לפי אוון-גליון של יוחנן

  כּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּיַד־מֹשֶׁה וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
 (Joh 1:17 DLZ)

  הלֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְאֵין אִישׁ מִכֶּם מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. מַדּוּעַ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַהֲרֹג אוֹתִי?"
 (Joh 7:19 MHT)


יוחנן 8:12-20
12 וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם כָּל־הַהֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה כִּי־אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה־לּוֹ׃
13 וַיֹּאמְרוּ הַפְּרוּשִׁים עַל־נַפְשְׁךָ אַתָּה מֵעִיד עֵדוּתְךָ אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה׃
14 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַף אִם־אָעִיד עַל־נַפְשִׁי עֵדוּתִי אֱמֶת יַעַן אֲשֶׁר־יָדַעְתִּי מֵאַיִן בָּאתִי וְאָנָה אֲנִי הֹלֵךְ וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן בָּאתִי וְאָנָה אֵלֵךְ׃
15 אַתֶּם לְפִי הַבָּשָׂר תִּשְׁפֹּטוּ וַאֲנִי לֹא אֶשְׁפֹּט אִישׁ׃
16 וְכִי אֶשְׁפֹּט אָנֹכִי מִשְׁפָּטִי אֶמֱת כִּי לֹא לְבַדִּי אָנִי כִּי אִם־אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי׃
17 וְגַם בְּתוֹרַתְכֶם כָּתוּב כִּי עֵדוּת שְׁנֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנָה הִיא׃
18 אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עָלָי וְגַם־הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְעִידֵנִי׃
19 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִיךָ אַיּוֹ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ גַּם־אֹתִי גַּם אֶת־אָבִי לֹא יְדַעְתֶּם וְלוּ יְדַעְתֶּם אֹתִי כִּי עַתָּה גַּם אֶת־אָבִי יְדַעְתֶּם׃
20 כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר בְּבֵית הָאוֹצָר בְּלַמְּדוֹ בַמִקְדָּשׁ וְלֹא־תְפָשׂוּ אִישׁ כִּי לֹא־בָא עִתּוֹ׃

כאן ישו מדבר בסגנון כאילו תורת משה היא לא תורתו, וכי היא נחלתם של היהודים והפרושים בלבד ולא נחלתו ותורתו המחייבת גם אותו. שאם אכן היה אומר "וגם כתוב בתורתנו".

יוחנן 10:22-39 (בקצרה)
22 וַיְהִי חֲנוּכָּה בִּירוּשָׁלָיִם וְהָעֵת סְתָיו׃
23 וְיֵשׁוּעַ מִתְהַלֵךְ בַּמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה׃
34 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא כָתוּב בְּתוֹרַתְכֶם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם׃
35 הֵן יִקָּרֵא אֱלֹהִים לְמִי שֶׁהָיָה דְּבַר הָאֱלֹהִים אֲלֵיהֶם וְהַכָּתוּב לֹא־יוּפָר׃
36 וְאֵיךְ תֹּאמְרוּ לַאֲשֶׁר קִדְּשׁוֹ הָאָב וַיִּשְׁלָחֵהוּ לָעוֹלָם מְגַדֵּף אָתָּה יַעַן אָמַרְתִּי בֵּן־אֱלֹהִים אָנִי׃
37 אִם־לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת־מַעֲשֵׂי אָבִי אַל־תַּאֲמִינוּ לִי׃
38 וְאִם־עֹשֶׂה אֲנִי גַּם אִם לֹא־תַאֲמִינוּ לִי הַאֲמִינוּ לְמַעֲשָׂי, לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ כִּי־בִי הָאָב וַאֲנִי בּוֹ׃
39 אָז יָשׁוּבוּ וִיבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וַיִּמָלֵט מִיָּדָם׃

ישו מדבר באותו מטבע לשון מזלזלת "הלא כתוב בתורתכם" , תורתכם ולא תורת ישו החדשה! כאן אגב טועה יוחנן בבורות מביישת שהרי הפסוק "אני אמרתי אלהים אתם" נמצא בתהלים פב פסוק ו, ולא נמצא בתורה בספר החוקים. ולא נכון להשתמש בלשון "בתורתכם". וכפי שבספר מתי 21:42 השתמש: "ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲכִי לֹא־קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃"

הסיפורים לעיל לא נמצאים בשאר הספרים של הבורות החדשה מרק מתי ולוקס.


אַךְ לְמַלֹּאת דְּבַר־הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי (Joh 15:25 DLZ)

תהלים פרק לה פסוק יט
אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן:
תהלים פרק סט פסוק ה
רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב:

רואים שלא כתוב בתורה אלא בתהלים בכתובים.

ויֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס קְחוּ אֹתוֹ אַתֶּם וְשִׁפְטוּהוּ כְתוֹרַתְכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים אֵין־לָנוּ רְשׁוּת לְהָמִית אִישׁ׃
 (Joh 18:31 DLZ)

רואים שגוי מדבר בסגנון של "תורתכם".