כלל א' "חסר בי"ת השימוש":
ישעיהו פרק מח יד
הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ, מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה ה' אֲהֵבוֹ, יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל, וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים:
ישעיהו פרק מח יד
הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ, מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה ה' אֲהֵבוֹ, יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל, וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים:
רד"ק ישעיהו מח יד
כשדים - חסר בי"ת השמוש, והוא כמו "בכשדים", וכן (דברים פרק כב) לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ שהוא כמו "בבית אביה", ורבים כמוהו.
כלל ב' "בכל אלה - באחד מאלה"
כלל ג': "חסר תי"ו"
דברים פרק כא ח
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:
אבן עזרא דברים פרשת שופטים פרק כא פסוק ח
ונכפר - חסר תי"ו, כמו ונוסרו כל הנשים (יחז' כג, מח), והם שנים בנינים, בנין התפעל עם בנין נפעל.
יחזקאל פרק כג פסוק מח
וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן הָאָרֶץ, וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה:
רד"ק יחזקאל פרק כג פסוק מח
ונוסרו - דגש הוי"ו לחסרון תי"ו, התפעל, ודגש הסמ"ך לאות הבנין והראוי ונתוסרו, והמלה מורכבת מן נפעל והתפעל וכן ונכפר להם הדם הראוי ונתכפר.
אבן עזרא שמות פרק כח
ואל תתמה על מלת "על", כי כמוהו ויבואו האנשים על הנשים (שמות לה, כב), על לחם הבכורים תנופה לפני ה' (ויקרא כג, כ), על שני כבשים (שם, שם), את החלב על החזה (שם ז, ל), ורבים ככה.
ויקרא פרק ג פסוק ד
וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה:
אבן עזרא ויקרא פרק ג
על הכליות - כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) וטעמו עם, ונקראו כליות בעבור כח תאות המשגל, והיא מגזרת נכספה וגם כלתה נפשי (תה' פד, ג):
ויקרא פרק ז פסוק יג
עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו:
אבן עזרא ויקרא פרק ז
(יג) על חלת, כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) והטעם עם חלות:
ויקרא פרק כה פסוק לא
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא:
אבן עזרא ויקרא פרק כה
(לא) על שדה הארץ יחשב - כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) ופי' עם.
But the houses of the villages that have no wall around them shall be classified with the fields of the land. They may be redeemed, and they shall be released in the jubilee. (Lev. 25:31 ESV)
KJV 1 Samuel 20:8 Therefore thou shalt deal kindly with thy servant
רד"ק מלכים א פרק ו
(י) על כל הבית - כמו עם כל הבית וכן ויבאו האנשים על הנשים וזולתו כי היציעים לא היו על הבית אלא סביב סביב:
רד"ק מלכים א פרק טו
על כל ארץ נפתלי - כמו עם וכן ויבאו האנשים על הנשים עם הנשים ובדברי הימים ואת כל מסכנות ערי נפתלי:
ירמיהו פרק ג פסוק יח
בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם:
In those days the house of Judah shall walk with the house of Israel, and they shall come together out of the land of the north to the land that I have given for an inheritance unto your fathers. (Jer. 3:18 KJV)
הושע פרק יב פסוק יא
וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה:
I spoke to the prophets; (Hos. 12:10 ESV)
חסר אל"ף
שמואל א פרק כח פסוק כד
וְלָאִשָּׁה עֵגֶל מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת:
ותפהו - במקום ותאפהו
רד"ק שמואל א פרק כח פסוק כד
ותפהו מצות - האל"ף נעלמת מהמכתב...
רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לה פסוק
ז
(ז) אל בית אל - הקדוש ברוך הוא בבית
אל, גילוי שכינתו בבית אל. יש תיבה חסרה בי"ת המשמשת בראשה, כמו (ש"ב
ט ד) הנה הוא בית מכיר בן עמיאל, כמו בבית מכיר, (להלן לח יא) בית אביך כמו
בבית אביך:
ישעיהו פרק כד פסוק ו
עַל כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר:
אבן עזרא ישעיהו פרק כד
חסר בי"ת כמו כי ששת ימים [שמות כ' י"א]
מלכים ב פרק יב
(יא) וַֽיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔ם כִּֽי־רַ֥ב הַכֶּ֖סֶף בָּֽאָר֑וֹן וַיַּ֨עַל סֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וַיָּצֻ֙רוּ֙ וַיִּמְנ֔וּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה:
חגי פרק ב
ישעיהו פרק כד פסוק ו
עַל כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר:
אבן עזרא ישעיהו פרק כד
חסר בי"ת כמו כי ששת ימים [שמות כ' י"א]
מלכים ב פרק יב
(יא) וַֽיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔ם כִּֽי־רַ֥ב הַכֶּ֖סֶף בָּֽאָר֑וֹן וַיַּ֨עַל סֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וַיָּצֻ֙רוּ֙ וַיִּמְנ֔וּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה:
חגי פרק ב
כלל ב' "בכל אלה - באחד מאלה"
חגי פרק ב פסוק יג
וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ
בְּכָל אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא:
אבן עזרא חגי פרק ב
(יג) ויאמר - טעם "בכל אלה" -
באחד מאלה, כמו "בן אתונות", ורבים כמוהו, "ויקבר בערי
גלעד":
כלל ג' "מישהו מדבר בלשון יחיד והכוונה שבאמת מדבר עם הרבים לא היחיד"
רמב"ן בראשית פרק יח
"אל נא תעבור מעל עבדך" - עם כל אחד ידבר, כדרך כל התורה:
"ושמרתם את חקתי...לא תקרבו לגלות ערוה...ערות אביך וערות אמך לא
תגלה (ויקרא יח ה ו ז), ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה (שם יט
ט), ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך
(דברים ד כט). ורוב משנה התורה כן. והפך מזה: ראה אנכי נותן לפניכם היום
(שם יא כו). ורבותינו אמרו (ב"ר מח ו) לגדול שבהם אמר. וגם זה יתכן שאמר
לגדול אל נא תעבור ואתה ורעיך אשר ישארו עמך תרחצו רגליכם: והנכון בעיני שקרא את כולם אדונים, ופנה אל כל אחד ואחד, לראשון אמר אם
נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור, וכן אמר לשני, וכן אמר לשלישי, לכל אחד בפני עצמו
יתחנן אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך.
כלל ג': "חסר תי"ו"
דברים פרק כא ח
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:
אבן עזרא דברים פרשת שופטים פרק כא פסוק ח
ונכפר - חסר תי"ו, כמו ונוסרו כל הנשים (יחז' כג, מח), והם שנים בנינים, בנין התפעל עם בנין נפעל.
יחזקאל פרק כג פסוק מח
וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן הָאָרֶץ, וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה:
רד"ק יחזקאל פרק כג פסוק מח
ונוסרו - דגש הוי"ו לחסרון תי"ו, התפעל, ודגש הסמ"ך לאות הבנין והראוי ונתוסרו, והמלה מורכבת מן נפעל והתפעל וכן ונכפר להם הדם הראוי ונתכפר.
ירמיהו פרק כג פסוק יג
וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה, הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל, וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל:
רד"ק ירמיהו פרק כג יג
הנבאו חסר תי"ו התפעל ומשפטו התנבאו:
יחזקאל פרק לז פסוק י
וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי, וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד:
רד"ק יחזקאל פרק לז פסוק י
והנבאתי - חסר תי"ו התפעל, ומשפטו והתנביתי לפיכך נדגשה הנו"ן לחסרון התי"ו:
כלל ד': מ"ם במקום נ"ון:
בראשית פרק לא, ט
(ט) וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי:
מדבר על רחל ולאה
שמות פרק א, כא
(כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים:
להם במקום להן. אבל ניתן לפרש "להם" על ישראל.
הלמ"ד במקום המילה "את".
הכתב והקבלה שמות פרשת בשלח פרק יג פסוק כא
והלמ"ד במקום מלת את (כבירמי' מ') ויקח לירמיה, לאויל יהרג כעש (איוב ה'), האוכלים למעדנים (איכה ד')
הוי"ו במקום המילה "עם".
שמואל א פרק יד פסוק יח
וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
מצודת ציון שמואל א פרק יד פסוק יח
ובני ישראל - הוי"ו היא במקום "עם" וכן "ויוסף היה במצרים" (שמות א') ור"ל עם יוסף:
שמות פרק א ה
וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:
והוה כֹל נַפשָׁתָא נָפְקֵי יִרכָא דְיַעְקֹב שִׁבעִין נפשׁ עם יוסף דַהוָה בְמִצרָיִם׃ (גרסה 2)
(Exo 1:5 TAR)
"את" משמע או "מן" או "עם" או "ל..." או "אל"
אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - דקדוק פרק ד פסוק א
קניתי איש את יי - כמו: כצאתי את העיר (שמו' ט, כט) שטעמו 'מן', או טעמו 'עם'.
רמב"ן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק א
וכמהו "והראה את הכהן" (ויקרא יג מט), -לכהן, "ויגש דוד את העם" (ש"א ל כא) - אל העם:
תרגום אונקלוס ויקרא פרק יג פסוק מט : ויתחזי לכהנא:
and shall be shewed unto the priest: (Lev 13:49 KJV)
אסתר פרק ד ח
וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר...
to shew it unto Esther (Est 4:8 KJV)
אל"ף נוסף
רש"י ישעיהו פרק נט
(י) באשמנים - מנחם פתר לשון מחשכים ורוב הפותרים מודים לו, אבל דונש פתר בו לשון שומן, והאל"ף נוסף בו, כמו אל"ף שבאחותי (איוב יג) ושבאכזב (ירמיה טו) ודרך האתרים (במדבר כא) אף כאן בין האשמני' בין החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא:
חסר וי"ו השמוש
חסר למ"ד השמוש
חסר כ"ף השמוש
חסר מ"ם השמוש
מי שאמר זה לא אמר זה
ילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך רמז תשלד
ועתה נפשנו יבשה [יא, ו] וגו', אמרו עתיד המן לתפח בתוך כרסנו להרגנו יש לך ילוד אשה שאין מוציא את מה שהוא אוכל, אמרו לו לר"ש ומה אתה מקיים ויתד תהיה לך על אזנך [אמר להם] מה שתגרי נכרים מוכרין להן יוצא מהן, אבל המן לא היה יוצא מהן לעולם שנאמר לחם אבירים אכל איש לחם המובלע באברים, אין כל בלתי אל המן עינינו, את סבור מי שאמר זה אמר זה לא מי שאמר זה לא אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו והקב"ה מפייס את באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה מתרעמין אלו לפני, והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח, כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח, כיוצא בדבר אתה אומר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, והמקום כתב על ידו ולא יסף עוד לדעתה, כיון שידע שכלתו היא לא יסף עוד לדעתה, כיוצא בו אתה אומר ואתה עיף ויגע על ישראל הוא אומר ואתה עיף ויגע ועל עמלק הוא אומר ולא ירא אלהים, כיוצא בו מדוע בושש רכבו לבוא אמרה אמו של סיסרא חכמות שרותיה תעננה, אמרה אשתו הלא ימצאו יחלקו שלל, נתגלו דברים שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקודש אף היא אמרה לה אל תצפי לסיסרא בנך מעתה כן יאבדו כל אויביך ה', כיוצא בו אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, עד כאן אמרו צדיקים, אבל רשעים אמרו אלה הם האלהים המכים את מצרים, אמרו עשר מכות היו לו והביאם על המצריים שוב אין לו מכה מעתה, אמר להם המקום אתם אומרים אין לי מכה מעתה, אני מביא עליכם מכה שלא נראתה בעולם והיה אחד מהם יושב בטחור ועכבר יוצא מן התהום ושומט את בני מעיו וחוזר לתהום, וכן הוא אומר ותכבד יד ה' על האשדודים וישמם ויך אותם בטחורים, כיוצא בו אתה אומר ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם ה' אלהינו דבר אלינו, מהו אומר ויקומו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו וגו' ההמת המיתוהו חזקיהו מלך יהודה, עד כאן אמרו צדיקים אבל רשעים אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו וגו' וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וגו', וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים וגו' ויוציאו את אוריהו וגו', אמרו כשם שאוריהו נהרג כך ירמיהו חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו, וכן הוא אומר חי ה' שכבי עד הבקר לפי שהיה יצרו הרע יושב ומצערו כל הלילה ואומר לו אתה פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש, ואתה למד שהאשה נקנית בבעילה, עמוד ובועלה ותהי לך לאשה, נשבע ליצרו הרע ואמר לו חי ה' שלא אגע בה, ואל האשה אמר שכבי עד הבוקר, אף כאן אתה אומר אין כל בלתי אל המן עינינו, את סבור מי שאמר זה אמר זה, לא מי שאמר זה אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו, והמקום מפייס את כל באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה אלו מתרעמים לפני, והמן כזרע גד הוא כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב וגו':
ילקוט שמעוני שופטים רמז נח
מדוע בושש רכבו לבוא, שלשה דברים זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה, מדוע בושש רכבו לבוא אמרה אמו של סיסרא, הלא ימצאו יחלקו שלל אמרה אשתו וכלותיו, ורוח הקודש אומרת כן יאבדו כל אויביך, כיוצא בו "הזקנים" אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה, "הכהנים" אומרים כפר לעמך ישראל, "ורוח הקדש" אומרת ונכפר להם הדם, כיוצא בו הכר נא למי החותמת אמרה "תמר", צדקה ממני אמר "יהודה", ולא יסף עוד לדעתה אמרה "רוח הקדש", כיוצא בו באנו אל הארץ אשר שלחתנו אמר "יהושע", עלה נעלה אמר "כלב", אפס כי עז העם אמרו "מרגלים", כיוצא בו מי יצילנו מיד האלהים האדירים אמרו "כשרים" שבהם, "רשעים" שבהם אמרו - אלה הם המכים את מצרים עשר מכות היו לו ושלמו, אמר להם הקדוש ברוך הוא אין לי מכה?! מעתה אני מביא עליכם מכה שלא נהיתה מעולם, אלו עכברים שהיו שומטים את מעיהם, "גבורים" שבהם היו אומרים - התחזקו והיו לאנשים, כיוצא בו מיכה המורשתי וגו', וינחם ה' על הרעה עד כאן אמרו "כשרים" שבהם, "רשעים" שבהם אמרו גם איש מתנבא בשם ה', אמרו כשם שנהרג אוריה כך ירמיה חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיה לבלתי תת אותו ביד העם, כיוצא בו תחת התפוח עוררתיך עד כאן אמרה רוח הקדש, "וישראל" אומרים שימני כחותם על לבך, "ואומות העולם" אומרים - כי עזה כמות אהבה, כיוצא בו בלתי אל המן עינינו אמרו ישראל, והמקום מפייס והמן כזרע גד הוא, כיוצא בו ואתה עיף ויגע אלו ישראל, ולא ירא אלהים זה "עמלק", וכה"א חי ה' שכבי עד הבקר חי ה' ליצרו נשבע, ולאשה אמר שכבי עד הבקר:
כלל ד': מ"ם במקום נ"ון:
בראשית פרק לא, ט
(ט) וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי:
מדבר על רחל ולאה
שמות פרק א, כא
(כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים:
להם במקום להן. אבל ניתן לפרש "להם" על ישראל.
הלמ"ד במקום המילה "את".
הכתב והקבלה שמות פרשת בשלח פרק יג פסוק כא
והלמ"ד במקום מלת את (כבירמי' מ') ויקח לירמיה, לאויל יהרג כעש (איוב ה'), האוכלים למעדנים (איכה ד')
הוי"ו במקום המילה "עם".
שמואל א פרק יד פסוק יח
וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
מצודת ציון שמואל א פרק יד פסוק יח
ובני ישראל - הוי"ו היא במקום "עם" וכן "ויוסף היה במצרים" (שמות א') ור"ל עם יוסף:
שמות פרק א ה
וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:
והוה כֹל נַפשָׁתָא נָפְקֵי יִרכָא דְיַעְקֹב שִׁבעִין נפשׁ עם יוסף דַהוָה בְמִצרָיִם׃ (גרסה 2)
(Exo 1:5 TAR)
"את" משמע או "מן" או "עם" או "ל..." או "אל"
אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - דקדוק פרק ד פסוק א
קניתי איש את יי - כמו: כצאתי את העיר (שמו' ט, כט) שטעמו 'מן', או טעמו 'עם'.
רמב"ן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק א
וכמהו "והראה את הכהן" (ויקרא יג מט), -לכהן, "ויגש דוד את העם" (ש"א ל כא) - אל העם:
תרגום אונקלוס ויקרא פרק יג פסוק מט : ויתחזי לכהנא:
and shall be shewed unto the priest: (Lev 13:49 KJV)
אסתר פרק ד ח
וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר...
to shew it unto Esther (Est 4:8 KJV)
אל"ף נוסף
רש"י ישעיהו פרק נט
(י) באשמנים - מנחם פתר לשון מחשכים ורוב הפותרים מודים לו, אבל דונש פתר בו לשון שומן, והאל"ף נוסף בו, כמו אל"ף שבאחותי (איוב יג) ושבאכזב (ירמיה טו) ודרך האתרים (במדבר כא) אף כאן בין האשמני' בין החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא:
חסר וי"ו השמוש
חסר למ"ד השמוש
חסר כ"ף השמוש
חסר מ"ם השמוש
מי שאמר זה לא אמר זה
ילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך רמז תשלד
ועתה נפשנו יבשה [יא, ו] וגו', אמרו עתיד המן לתפח בתוך כרסנו להרגנו יש לך ילוד אשה שאין מוציא את מה שהוא אוכל, אמרו לו לר"ש ומה אתה מקיים ויתד תהיה לך על אזנך [אמר להם] מה שתגרי נכרים מוכרין להן יוצא מהן, אבל המן לא היה יוצא מהן לעולם שנאמר לחם אבירים אכל איש לחם המובלע באברים, אין כל בלתי אל המן עינינו, את סבור מי שאמר זה אמר זה לא מי שאמר זה לא אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו והקב"ה מפייס את באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה מתרעמין אלו לפני, והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח, כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח, כיוצא בדבר אתה אומר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, והמקום כתב על ידו ולא יסף עוד לדעתה, כיון שידע שכלתו היא לא יסף עוד לדעתה, כיוצא בו אתה אומר ואתה עיף ויגע על ישראל הוא אומר ואתה עיף ויגע ועל עמלק הוא אומר ולא ירא אלהים, כיוצא בו מדוע בושש רכבו לבוא אמרה אמו של סיסרא חכמות שרותיה תעננה, אמרה אשתו הלא ימצאו יחלקו שלל, נתגלו דברים שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקודש אף היא אמרה לה אל תצפי לסיסרא בנך מעתה כן יאבדו כל אויביך ה', כיוצא בו אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, עד כאן אמרו צדיקים, אבל רשעים אמרו אלה הם האלהים המכים את מצרים, אמרו עשר מכות היו לו והביאם על המצריים שוב אין לו מכה מעתה, אמר להם המקום אתם אומרים אין לי מכה מעתה, אני מביא עליכם מכה שלא נראתה בעולם והיה אחד מהם יושב בטחור ועכבר יוצא מן התהום ושומט את בני מעיו וחוזר לתהום, וכן הוא אומר ותכבד יד ה' על האשדודים וישמם ויך אותם בטחורים, כיוצא בו אתה אומר ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם ה' אלהינו דבר אלינו, מהו אומר ויקומו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו וגו' ההמת המיתוהו חזקיהו מלך יהודה, עד כאן אמרו צדיקים אבל רשעים אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו וגו' וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וגו', וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים וגו' ויוציאו את אוריהו וגו', אמרו כשם שאוריהו נהרג כך ירמיהו חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו, וכן הוא אומר חי ה' שכבי עד הבקר לפי שהיה יצרו הרע יושב ומצערו כל הלילה ואומר לו אתה פנוי ומבקש אשה והיא פנויה ומבקשת איש, ואתה למד שהאשה נקנית בבעילה, עמוד ובועלה ותהי לך לאשה, נשבע ליצרו הרע ואמר לו חי ה' שלא אגע בה, ואל האשה אמר שכבי עד הבוקר, אף כאן אתה אומר אין כל בלתי אל המן עינינו, את סבור מי שאמר זה אמר זה, לא מי שאמר זה אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו, והמקום מפייס את כל באי העולם ואומר להם בואו וראו על מה אלו מתרעמים לפני, והמן כזרע גד הוא כענין שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב וגו':
ילקוט שמעוני שופטים רמז נח
מדוע בושש רכבו לבוא, שלשה דברים זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה, מדוע בושש רכבו לבוא אמרה אמו של סיסרא, הלא ימצאו יחלקו שלל אמרה אשתו וכלותיו, ורוח הקודש אומרת כן יאבדו כל אויביך, כיוצא בו "הזקנים" אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה, "הכהנים" אומרים כפר לעמך ישראל, "ורוח הקדש" אומרת ונכפר להם הדם, כיוצא בו הכר נא למי החותמת אמרה "תמר", צדקה ממני אמר "יהודה", ולא יסף עוד לדעתה אמרה "רוח הקדש", כיוצא בו באנו אל הארץ אשר שלחתנו אמר "יהושע", עלה נעלה אמר "כלב", אפס כי עז העם אמרו "מרגלים", כיוצא בו מי יצילנו מיד האלהים האדירים אמרו "כשרים" שבהם, "רשעים" שבהם אמרו - אלה הם המכים את מצרים עשר מכות היו לו ושלמו, אמר להם הקדוש ברוך הוא אין לי מכה?! מעתה אני מביא עליכם מכה שלא נהיתה מעולם, אלו עכברים שהיו שומטים את מעיהם, "גבורים" שבהם היו אומרים - התחזקו והיו לאנשים, כיוצא בו מיכה המורשתי וגו', וינחם ה' על הרעה עד כאן אמרו "כשרים" שבהם, "רשעים" שבהם אמרו גם איש מתנבא בשם ה', אמרו כשם שנהרג אוריה כך ירמיה חייב ליהרג, אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיה לבלתי תת אותו ביד העם, כיוצא בו תחת התפוח עוררתיך עד כאן אמרה רוח הקדש, "וישראל" אומרים שימני כחותם על לבך, "ואומות העולם" אומרים - כי עזה כמות אהבה, כיוצא בו בלתי אל המן עינינו אמרו ישראל, והמקום מפייס והמן כזרע גד הוא, כיוצא בו ואתה עיף ויגע אלו ישראל, ולא ירא אלהים זה "עמלק", וכה"א חי ה' שכבי עד הבקר חי ה' ליצרו נשבע, ולאשה אמר שכבי עד הבקר:
רש"י במדבר פרק יא
(ז) והמן כזרע גד - מי שאמר זה לא אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו, והקב"ה הכתיב בתורה והמן כזרע גד וגו', כלומר ראו באי עולם על מה מתלוננים בני, והמן כך וכך הוא חשוב:
רש"י ישעיהו פרק מח
(טז) מעת היותה שם אני - מעידן דאיתפרשו עממיא מדחלתי תמן אנא קריבתיה לאברהם אבוכון לפולחני:
ועתה ה' אלהים שלחני ורוחו - אמר נביא וכען ה' אלהים שלחני ומימריה עירובי דברים מי שאמר זה לא אמר זה.
תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ט
הלכה ב
הזקנים אומ' ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו כהנים אומ' כפר לעמך ישראל אשר פדית וגו' ורוה הקדש אומ' ונכפר להם הדם שלשה דברים מי שאמר זה לא אמר זה כיוצא בדבר אתה אומ' באנו אל הארץ אשר שלחתנו אמר יהושע כלב אמר עלה נעלה וירשנו אתה מרגלים אמרו אפס כי עז העם היושב בארץ שלשה דברים זה בצד זה מי שאמר זה לא אמר זה ומי שאמר זה לא אמר זה
הלכה ג
כיוצא בדבר אתה אומ' ותאמר הכר נא למי החותמת אמרה תמר צדקה ממני אמר יהודה ורוח הקדש אומרת ולא יסף עוד לדעתה שלשה דברים זה בצד זה ומי שאמר זה לא אמ' זה
הלכה ד
כיוצא בדבר אתה אומ' אוי לנו מי יצילנו מיד האלים האדירים אמרו כשרין שבהן רשעים שבהם אמרו אלה הם האלים המכים עשר מכות ושלמו מכותיו במדבר גבורים שבהן אמרו התחזקו והיו לאנשים פלשתים שלשה דברים זה בצד זה וכו' כיוצא בדבר אתה או' בעד החלון נשקפה ותיבב אמרה אמו של סיסרא חכמות שרותיה וגו' הלא ימצאו יחלקו שלל אמרה אשתו וכלותיו כן יאבדו כל אויביך וגו' אמרה רוח הקדש שלשה דברים זה בצד זה וגו'
הלכה ה
כיוצא בדבר אתה אומ' מיכה המורשתי היה נביא בימי חזקיה מלך יהודה ומה היה מתנבא ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבהמות יער ההמת המיתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את ה' ויחל את פני ה' וינחם ה' על הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עש' רעה גדו' על נפ' אמרו כשרים שבהן רשעים שבהן אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו מקרית יערים ויתנבא על העולם הזה ועל הא' הז' ככל דברי ירמיהו וישמע המלך וכל גבו' וכל השרים את דבר' ויבקש המ' וישמע אוריהו ויירא ויברח ויבא מצרים וישלח המלך אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים ויוציאו את אוריהו ממצרים ויביאוהו אל המלך ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם אמרו כשם שאוריהו נתנבא ונהרג כך ירמיהו חייב ליהרג שנ' אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה
הלכה ו
כיוצא בדבר אתה אומ' משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי אל קנוא ונוקם ה' נוקם ה' וגו' ה' ארך אפים וגדל כח וגו' גוער בים וגו' כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה
הלכה ז
כיוצא בדבר אתה אומ' למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק וגו' אף בלב עליות וגו' זורו רשעים מרחם וגו' כל פרשה זו עירובי דברים מי שאמ' זה לא אמ' זה
הלכה ח
כיוצא בדבר אתה אומ' תחת התפוח עוררתיך אמרה רוח הקדש שימני כחותם על לבך אמרה כנסת ישראל כי עזה כמות אהבה אמרו אומות העולם שלשה דברים זה בצד זה וכו'
נו"ן נוספת בסוף המילה:
שופטים פרק יא יח
וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב:
רד"ק שופטים פרק יא פסוק יח
ויחנון - הנו"ן נוספות, כנו"ן תשמרון תזכרון:
למ"ד באה במקום נו"ן
שמואל א פרק ו
וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי:
רש"י שמואל א פרק ו
אבל הגדולה - היא האבן הגדולה האמורה למעלה שהלמ"ד באה במקום נו"ן, וכן "נשכה" במקום לשכה בספר נחמיה, ומפני שאירע להם אבלות בדבר קרא' אבל:
נחמיה פרק יג
(ז) וָאָבוֹא לִירוּשָׁלִָם וָאָבִינָה בָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶלְיָשִׁיב לְטוֹבִיָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה בְּחַצְרֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:
"על" = כמו "עם"
נו"ן נוספת בסוף המילה:
שופטים פרק יא יח
וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב:
רד"ק שופטים פרק יא פסוק יח
ויחנון - הנו"ן נוספות, כנו"ן תשמרון תזכרון:
למ"ד באה במקום נו"ן
שמואל א פרק ו
וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי:
אבל הגדולה - היא האבן הגדולה האמורה למעלה שהלמ"ד באה במקום נו"ן, וכן "נשכה" במקום לשכה בספר נחמיה, ומפני שאירע להם אבלות בדבר קרא' אבל:
נחמיה פרק יג
(ז) וָאָבוֹא לִירוּשָׁלִָם וָאָבִינָה בָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶלְיָשִׁיב לְטוֹבִיָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה בְּחַצְרֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:
"על" = כמו "עם"
שמות פרק לה
(כב) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהֹוָה:
רש"י: על הנשים - עם הנשים, וסמוכין אליהם:
רש"י שמות פרק כט פסוק יז
(יז) על נתחיו - עם נתחיו, מוסף על שאר הנתחים:
(כב) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהֹוָה:
רש"י: על הנשים - עם הנשים, וסמוכין אליהם:
And they came, both men and women (Exod. 35:22 KJV)
שמות פרק כט פסוק יז
וְאֶת הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו, וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו, וְנָתַתָּ עַל נְתָחָיו וְעַל רֹאשׁוֹ:
(יז) על נתחיו - עם נתחיו, מוסף על שאר הנתחים:
Then you shall cut the ram into pieces, and wash its entrails and its legs, and put them with its pieces and its head, (Exod. 29:17 ESV)
ואל תתמה על מלת "על", כי כמוהו ויבואו האנשים על הנשים (שמות לה, כב), על לחם הבכורים תנופה לפני ה' (ויקרא כג, כ), על שני כבשים (שם, שם), את החלב על החזה (שם ז, ל), ורבים ככה.
ויקרא פרק ג פסוק ד
וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה:
אבן עזרא ויקרא פרק ג
על הכליות - כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) וטעמו עם, ונקראו כליות בעבור כח תאות המשגל, והיא מגזרת נכספה וגם כלתה נפשי (תה' פד, ג):
ויקרא פרק ז פסוק יג
עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו:
אבן עזרא ויקרא פרק ז
(יג) על חלת, כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) והטעם עם חלות:
ויקרא פרק כה פסוק לא
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא:
אבן עזרא ויקרא פרק כה
(לא) על שדה הארץ יחשב - כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה, כב) ופי' עם.
But the houses of the villages that have no wall around them shall be classified with the fields of the land. They may be redeemed, and they shall be released in the jubilee. (Lev. 25:31 ESV)
ישעיהו פרק ז פסוק ב
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ:
אבן עזרא ישעיהו פרק ז
"על אפרים" - כמו עם, וכן ויבאו האנשים על הנשים [שמות ל"ה כ"ב]:
When the house of David was told, "Syria is in league with Ephraim," the heart of Ahaz and the heart of his people shook as the trees of the forest shake before the wind. (Isa. 7:2 ESV)
בראשית פרק ל פסוק מ
וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ, וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן:
And Jacob separated the lambs and set the faces of the flocks toward the striped and all the black in the flock of Laban. He put his own droves apart and did not put them with Laban's flock. (Gen. 30:40 ESV)
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ:
אבן עזרא ישעיהו פרק ז
"על אפרים" - כמו עם, וכן ויבאו האנשים על הנשים [שמות ל"ה כ"ב]:
When the house of David was told, "Syria is in league with Ephraim," the heart of Ahaz and the heart of his people shook as the trees of the forest shake before the wind. (Isa. 7:2 ESV)
בראשית פרק ל פסוק מ
וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ, וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן:
And Jacob separated the lambs and set the faces of the flocks toward the striped and all the black in the flock of Laban. He put his own droves apart and did not put them with Laban's flock. (Gen. 30:40 ESV)
שמואל א פרק כ פסוק ח
וְעָשִׂיתָ חֶסֶד עַל עַבְדֶּךָ כִּי בִּבְרִית יְהֹוָה הֵבֵאתָ אֶת עַבְדְּךָ עִמָּךְ וְאִם יֶשׁ בִּי עָוֹן הֲמִיתֵנִי אַתָּה וְעַד אָבִיךָ לָמָּה זֶּה תְבִיאֵנִי:
וְעָשִׂיתָ חֶסֶד עַל עַבְדֶּךָ כִּי בִּבְרִית יְהֹוָה הֵבֵאתָ אֶת עַבְדְּךָ עִמָּךְ וְאִם יֶשׁ בִּי עָוֹן הֲמִיתֵנִי אַתָּה וְעַד אָבִיךָ לָמָּה זֶּה תְבִיאֵנִי:
KJV 1 Samuel 20:8 Therefore thou shalt deal kindly with thy servant
רד"ק מלכים א פרק ו
(י) על כל הבית - כמו עם כל הבית וכן ויבאו האנשים על הנשים וזולתו כי היציעים לא היו על הבית אלא סביב סביב:
רד"ק מלכים א פרק טו
על כל ארץ נפתלי - כמו עם וכן ויבאו האנשים על הנשים עם הנשים ובדברי הימים ואת כל מסכנות ערי נפתלי:
ירמיהו פרק ג פסוק יח
בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם:
In those days the house of Judah shall walk with the house of Israel, and they shall come together out of the land of the north to the land that I have given for an inheritance unto your fathers. (Jer. 3:18 KJV)
הושע פרק יב פסוק יא
וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה:
I spoke to the prophets; (Hos. 12:10 ESV)
חסר אל"ף
שמואל א פרק כח פסוק כד
וְלָאִשָּׁה עֵגֶל מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת:
ותפהו - במקום ותאפהו
רד"ק שמואל א פרק כח פסוק כד
ותפהו מצות - האל"ף נעלמת מהמכתב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה