חז"ל (סוטה יד ע"א) דרשו את פרשת "הנה ישכיל עבדי"
על משה, אבל הגמרא מביאה רק חלק מהפסוקים, אז אני שנסתי מותני להמשיך לדרוש את כל הפרשה
מתחילתה עד סופה על משה בעז"ה כיד ה' הטובה....
ישעיהו נב:
(יג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד:
"הנה ישכיל" שנאמר "הודיעני נא את
דרכך", ד"א "ישכיל" פירוש יצליח שהצליח בשליחותו והוציא ישראל
ממצרים והביא אותם לארץ ישראל. "עבדי" שנאמר "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (במדבר יב:ח) . "ירום ונשא וגבה מאד" – , "ירום" כמ"ש "עלית למרום
שבית שבי" (תהלים סח יט) "ונשא" ע"ש מלכות משה שהיה
"אלהים לפרעה" (שמות ז א) וכן "קום עשה לנו אלהים וגו' כי זה האיש
משה" (שם לב א),"ויהי בישרון מלך" (דברים לג ה), וכה"א "וכי נשא ממלכתו"
(ש"ב ה יב), או "מדוע תתנשאו על קהל השם" (במדבר טז ג)
"וגבה מאוד" אפשר לפרש על גודל נבואתו שנאמר "ולא קם כמשה נביא עוד
בישראל".
(יד) "כאשר שממו עליך רבים" – פרעה שלעג עליו.. "כן
משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם" – שנאמר "וירא אהרן וכל בני ישראל את
משה והנה קרן עור פניו" שהיו פניו יפות בגלל הקירון יותר מאיש ומבני אדם. או בענין אחר הפוך שהיה כבד פה וכבד לשון.
(טו) "כן יזה גוים רבים" – עמלק מדין סיחון ועוג.
"עליו יקפצו מלכים פיהם" – אז נבהלו אלפי אדום אילי מואב..חיל אחז יושבי
פלשת... יהושע פרק ב ט-יא
"וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ
כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם...וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה
עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ".
ישעיהו נג:
(א) "מי האמין לשמעתנו וזרוע ה' על מי נגלתה" - שנאמר "ולכל היד החזקה" (דברים לד
יב), "ויולך לימין משה זרוע תפארתו" (ישעיהו סג יב)
(ב) "ויעל כיונק" – שעלה תינוק מהיאור שנאמר "ותאמר כי
מן המים משיתיהו", "כיונק" – שנאמר "היליכי את הילד הזה
והינקהו לי", פירוש אחר "ויעל כיונק" שמשה העלה את ישראל הנקראים
"יונק" שנאמר "כאשר ישא האומן את היונק" (במדבר יא יב),
ונאמר ,"ויִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ
אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם" או "המעט כי העליתנו
מהארץ..." (במדבר טז יג) , "וכשורש מארץ ציה" , שנאמר "גפן
ממצרים תסיע וגו' ותשרש שורשיה ותמלא ארץ" שמשה העלה ישראל מהמדבר שהיא
"ארץ ציה" שנאמר "הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ
אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה", והשרשם
בארץ. "לא תאר ולא הדר" – שהיה כבד פה וכבד לשון.
(ג) "נבזה" – "נבזה
בעיניו, נמאס" (תהלים טו ד) שהוא חושב עצמו לנבזה ומאוס כי מאד עניו
כמ"ש "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר יב ג)
"וחדל אישים" – "אישים"
הינו "אנשים", חדל – מפסיק מאישים – אחרי שיצא אל אחיו היה צריך לברוח ממצרים
ולהיות מופרד מאחיו וחדל מהם. "ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין"
(שמות ב ד) שבא למצרים לבדו בצורה בזויה רוכב על חמור. "וכמסתר פנים
ממנו" – הה"ד "וישמע משה ויפל על פניו" (במדבר טז ד)
(ד) "אכן חלינו הוא נשא
וכו'" – "משה ואהרן...אל נשא היית להם" (תהלים צח ט) פרש"י
נשא עון ישראל בשביל משה ואהרן". גם שנאמר "ויתעבר ה' בי למענכם"
(=בגללכם) (דברים ג כו), וכן "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם"
(תהלים קו לב)
(ה) עיין פסוק ד'
(ו) עיין פסוק ד'
(ז) "ולא יפתח
פיו" – שנאמר "על תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" , "והאיש משה
ענו מכל האדם אשר על פני האדמה".
(ח) "מעוצר וממשפט לוקח" –
"מעוצר" הינו מלוכה או שהיו נתאספים בעצרה סביבו, "וממשפט" –
שהיה שופט את ישראל – "לוקח" – כיון שנגזרה עליו מיתה קודם זמנו, ולא זכה להכניס
את עם ישראל לארץ. "ואת דורו" – ואת דורו של משה דור המדבר דור דעה,
"מי ישוחח" – מי יוכל לדבר עליהם דברי שבח – "כִּי נִגְזַר
מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ" כי בעתיים נגזר משה מארץ חיים
היא ארץ ישראל "אשר נתנו חתית בארץ חיים" (יחזקאל לב כג), ולא הורשה
להכנס אליה "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא" (דברים לב נב), וכל זה
מפשע עם ישראל בא הנגע למשה "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה
בעבורם" (תהלים קו לב).
(ט) "ויתן את רשעים קברו" –
שמת במדבר ונקבר שם כמו הרשעים המרגלים והדור שבכו עמם בחוץ לארץ ולא נקבר בא"י. "ואת עשיר
במותיו" , - קרח שהיה עשיר, שמת עם העדה הרעה.
(י) "אם תשים אשם נפשו" - שכלל את עצמו בעון ואשמת העם (שמות פרק לד ט) "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ". "יראה זרע" - דברי הימים א פרק כג טו-יז "בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר, בְּנֵי גֵרְשׁוֹם שְׁבוּאֵל הָרֹאשׁ, וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה הָרֹאשׁ וכו'...". "יאריך ימים" - דברים לא ב "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" , דברים לד ז "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה".
(יא) "בדעתו יצדיק "צדיק" –
עבדי – לרבים" – שמשה יוכיח "לרבים" - שהם קרח ועדתו, שאהרון הוא "הצדיק"
והקדוש, ולו משפט הכהונה "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" (במדבר טז יא),
"והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש" (במדבר טז ז) "לאהרן קדוש
השם" (תהלים קו טז), ומסכת כלה רבתי פרק ו' "כי מפני הרעה נאסף הצדיק",
"נאסף" זה אהרן, דכתיב כאשר נאסף אהרן אחיך".
(יב) "לכן אחלק לו ברבים" – שיטול שכר כנגד
בעלי משנה וגמרא...
"תחת אשר הערה למות נפשו" - שנאמר
"ואם אין מחני נא"
"ואת פושעים נמנה" – שנמנה עם מתי המדבר.
"והוא חטא רבים נשא" – שכיפר על מעשה
העגל (מכאן שמיתת צדיקים מכפרת), "משה ואהרן...אל נשא היית להם"
פרש"י נשא עון ישראל בשביל משה ואהרן"
"ולפושעים יפגיע" – שביקש רחמים על פושעי
ישראל שיחזרו בתשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה