רבי אלחנן בונם וסרמן זצ"ל הי"ד: "עלינו להדגיש ולהכריז גלוי את דעת תורתנו הקדושה בכדי לסלק את בלבול המושגים, מכיון שנמצאים אנשים יהודים שומרי תורה האומרים שזו "אתחלתא דגאולה", עלינו להודיע להם דעת תוה"ק שאין זו כי אם אתחלתא דגלות חדשה וכו' גלות כזאת עוד לא היתה ליהודים עד היום וכו' גלות אצל יהודים וכו', אחד מגדולי הגאונים שבדור הזה אמר לי בימים האחרונים "כשאני שומע אומרים אתחלתא דגאולה נעשה בשרי חדודין חדודין", אמנם במובן אחר יכולים אנו לומר שזה מקרב את הגאולה, הגר"א ז"ל אומר שכל הצרות שהיהודים סובלים בגלות תכליתן לקרב את הגאולה, ומכיון שצרת ה"מדינה היהודית" עלולה להיות הצרה היותר גדולה עלינו לקוות שזו תקרב את הגאולה וכמו שהיה במצרים שקושי השעבוד קירב את הקץ". (קובץ מאמרים ח"א עמ' קס"א)
רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל: "מה שאנו בו עכשיו בארץ הקדושה קשה להגדירו כעת "אתחלתא דגאולה", אבל על כל פנים חסדים גדולים מן קצה אל קצה הם, מקצה היסורין של חורבן ששת אלפי אלפים מאחינו, אל קצה השני התישבות עמנו במדינתו בארץ הקדושה." (מכתב מאליהו ח"ג עמ' 352, נכתב לאחר קום המדינה בי"ט אלול תש"ח)
רבי יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל: "...מי שחושב שזהו אתחלתא דגאולה אע"פ שבאמת אינו כן כי הוא שינוי מגלות לגלות מר יותר, שהאומות בדורות האחרונים על כל פנים לא התערבו בענינים של שמירת הדת, מה שאין כן אותם חופשים ר"ל, מכל מקום מי שסובר שהשינוי משלטון נכרים לשלטון חפשים ורשעים מזרע ישראל הוא אתחלתא דגאולה אינו אלא טועה..." (קריינא דאגרתא ח"ג)
רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל: "...הרי שבבואנו להגדיר את מה שהתחדש במצבו של עם ישראל בארץ ישראל לפני שלושים שנה נאמר: הצלת נפשות - כן, אפשרות של לימוד תורה וקיום מצוות מתוך מנוחה - כן, אבל האם זז משהו בכיוון הגאולה או התחלתה ע"י הקמת השלטון של היהודים בארה"ק - לא ולא! כי ברור הדבר שאין לזה שום שייכות לגאולה או לאתחלתא דגאולה שהרי "מפני חטאינו גלינו מארצנו" וכל זמן שלא בטלה הסיבה מפני חטאינו לא בטל גם המסובב הגלות, ורק כשתתבטל הסיבה שהביאה לגלות ועם ישראל יחזרו בתשובה רק אז יהיה מקום להתגלות הגאולה על ידי משיח צדקנו. וכפסק דינו הברור של הרמב"ם שהיציאה מן הגלות תהיה בדרך זו: יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי התורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' ויצליח וינצח כל האומות שמסביביו הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד, עכ"ל הרמב"ם. הרי לנו פסק דין ברור שהגלות נמשכת עד אשר "יעמוד מלך מבית דוד" וכו'...ואין שום פוסק החולק על הרמב"ם בענין זה של סדר היציאה מן הגלות והתחלת הגאולה, וגם מפרשי הרמב"ם ונושאי כליו שהם הראב"ד והכסף משנה והרדב"ז וכו' אינם משיגים עליו בזה. ולפי כל זה מובן שהתקופה בה אנו נמצאים עתה אינה אתחלתא דגאולה, ועלייתם של רבבות יהודים לאה"ק אינה קיבוץ גלויות אלא אפשרות של הצלת יהודים בזמן הגלות, כנ"ל וכו'...אך צריך לזכור שכ"ז אין לו שום שייכות לענין של גאולה ומכאן שאין מקום לבלבול ולטשטוש ולחילוף ולתמורה בין גאולה של יחיד או של יחידים וקבוצות רבות מן המיצר והשביה (אף דשם גאולה עליה) לבין גאולה מן הגלות שמפני חטאינו גלינו כו', ועל ידי משיח צדקנו נגאל." (הפרדס חוברת ח' שנה נ"ז דף 18)
רבי משה שטרנבוך שליט"א:
"...כל זה פירסמנו בשנת תשכ"ט (סמוך למלחמת ששת הימים) כשהקהל הרחב עדיין התלהב שמדינת ישראל היא כביכול הגאולה או אתחלתא דגאולה ולא ראו ולא הבינו שמלכות שמחקה בזדון שם ה' בהקמתה וכל חוקיה הם כחוקי עכו"ם ולא כחוקי תורתינו הקדושה לא נוכל לקבל שזו היא גאולתינו העתידה וקיבוץ גליות עם נסים כיום שנברא בו שמים וארץ, רק אדרבה הכל נסיונות מאת הבורא ית"ש שגזר לנסות אותנו דוקא בארץ קדשו, ורק דרך המדינה יכלו יהודים לבוא לכאן ולהתנסות אחרי שנתאפשר לכל יהודי לבוא." (תשובות והנהגות חלק ד' עמ' תי"ח)
המושג "אתחלתא דגאולה" העתידה, מופיע בחז"ל בגמ' במגילה י"ז: "ומה ראו לומר "גאולה" בשביעית? - אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית, והאמר מר: בששית - קולות, בשביעית – מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? – מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא."
ורש"י במקום מפרש: "מתוך שעתידין ליגאל בשביעית - שבוע שבן דוד בא בו חלוק משאר שנים כדאמרינן בפרק חלק (סנהדרין צ"ז ע"א): שנה ראשונה רעב ולא רעב כו' עד ובשביעית מלחמות, ובמוצאי שביעית בן דוד בא."
נעיין בגמ' סנהדרין צ"ז ע"א: "תנו רבנן: שבוע שבן דוד בא בו, שנה ראשונה מתקיים מקרא זה (עמוס ד' ז') "והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר", שניה חיצי רעב משתלחים, שלישית רעב גדול, ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה, ותורה משתכחת מלומדיה. ברביעית - שובע ואינו שובע, בחמישית - שובע גדול, ואוכלין ושותין ושמחין, ותורה חוזרת ללומדיה. בששית - קולות, בשביעית - מלחמות. במוצאי שביעית - בן דוד בא. אמר רב יוסף: הא כמה שביעית דהוה כן, ולא אתא? - אמר אביי: בששית קולות, בשביעית מלחמות מי הוה?! ועוד: כסדרן מי הוה?!"
רש"י שם מפרש:
"שבוע - שמיטה. מלחמות - בין עובדי כוכבים לישראל. דהוה הכי - שנה אחת רעב שנה אחת שובע, ואף על פי כן לא בא בן דוד. בששית קולות מי הוה - כלום יצאו קולות שבן דוד בא. ועוד כסדרן מי הוה - כלומר, אלו הצרות דקתני הכא, כסדרן לא אתרמו בשבוע אחד, אבל כי אתרמו אתי משיח."
הסבר: חז"ל הרי כבר גילו לנו שיש ב' קיצים לביאת המשיח, אם נזכה ונעשה תשובה ודאי יכול שיבוא בכל יום בבחינת "אחשינה" (למעט שבתות ויו"ט וכד'), אבל אם לא נזכה יבוא "בעתה" היינו בזמן שהגבילה ההשגחה שבוא יבוא ולא יאחר יותר מהזמן המוגבל, ולכן צ"ל שהגמ' במגילה מדברת על הזמן של "בעתה" שבמוצאי שביעית של שבע שנים שבו יתרחשו מאורעות מסויימים וכסדרם - בן דוד יבוא. ולכן שהגמ' אומרת שבאותה השנה השביעית "אתחלתא דגאולה" היא, זה רק שיתרחשו במשך שש השנים קודם מאורעות כפי שהגמ' בסנהדרין צ"ז כותבת וכסדרן, ולכן כל עוד לא יתרחשו המאורעות האלו אין מה לדבר שזהו "אתחלתא דגאולה", מה גם שזהו רק "תקופה" של שנה בלבד, ולא תקופה רבת שנים כפי שטועים אנשים לחשוב. כגמ' בסנהדרין מופיע גם במסכת דרך ארץ זוטא ריש פרק י', ומפרש שם ר' אליהו יצחק לנדא זצ"ל: "בשביעית יהיו מלחמות בעולם, במוצאי שביעית בן דוד בא, ואעפ"י שהוא שנה ראשונה של שבוע שאחר זה חשיב לו לשבוע שב"ד בא לפי שכל השבוע היו אותות על ביאתו." היינו ששפיר אפשר לקרוא לשנה האחרונה השביעית "אתחלתא דגאולה" כי היא סמוכה לביאת המשיח.
הסבר: חז"ל הרי כבר גילו לנו שיש ב' קיצים לביאת המשיח, אם נזכה ונעשה תשובה ודאי יכול שיבוא בכל יום בבחינת "אחשינה" (למעט שבתות ויו"ט וכד'), אבל אם לא נזכה יבוא "בעתה" היינו בזמן שהגבילה ההשגחה שבוא יבוא ולא יאחר יותר מהזמן המוגבל, ולכן צ"ל שהגמ' במגילה מדברת על הזמן של "בעתה" שבמוצאי שביעית של שבע שנים שבו יתרחשו מאורעות מסויימים וכסדרם - בן דוד יבוא. ולכן שהגמ' אומרת שבאותה השנה השביעית "אתחלתא דגאולה" היא, זה רק שיתרחשו במשך שש השנים קודם מאורעות כפי שהגמ' בסנהדרין צ"ז כותבת וכסדרן, ולכן כל עוד לא יתרחשו המאורעות האלו אין מה לדבר שזהו "אתחלתא דגאולה", מה גם שזהו רק "תקופה" של שנה בלבד, ולא תקופה רבת שנים כפי שטועים אנשים לחשוב. כגמ' בסנהדרין מופיע גם במסכת דרך ארץ זוטא ריש פרק י', ומפרש שם ר' אליהו יצחק לנדא זצ"ל: "בשביעית יהיו מלחמות בעולם, במוצאי שביעית בן דוד בא, ואעפ"י שהוא שנה ראשונה של שבוע שאחר זה חשיב לו לשבוע שב"ד בא לפי שכל השבוע היו אותות על ביאתו." היינו ששפיר אפשר לקרוא לשנה האחרונה השביעית "אתחלתא דגאולה" כי היא סמוכה לביאת המשיח.
האור החיים בויקרא פרק י"ב כותב: "ואומרו וטמאה וגו', כאן רמז תיקון אשר יעשה ה' להשיג בחינת הזכר, כי שבע שנים יכונן חבלי משיח כאומרם ז"ל (סנהדרין צ"ז א) שבוע שבן דוד בא וכו', ליסרם ולזקקם."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה