אין לך קץ מגולה מזה

מסכת סנהדרין דף צח עמוד א:

ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל ל"ו) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'". רבי אלעזר אומר: אף מזה, שנאמר (זכריה ח') "כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה, ושכר הבהמה איננה, וליוצא ולבא אין שלום מן הצר". מאי "ליוצא ולבא אין שלום מן הצר"? רב אמר: אף תלמידי חכמים, שכתוב בהם שלום, דכתיב (תהלים קי"ט) שלום רב לאהבי תורתך - אין שלום מפני צר. ושמואל אמר: עד שיהיו כל השערים כולן שקולין.

רש"י במקום:

מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר.

ר' אליעזר אומר: (אף) מזה הפסוק (תלמד שאין לך קץ מגולה מזה והקץ קרוב) כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה, והיינו כדאמרן "עד שתכלה פרוטה מן הכיס", אין מעות מצויות בכיס.

שכר בהמה - עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה - איננה.

וליוצא ובא אין שלום - אז יבא משיח. (אחרי שיבואו הסימנים האלו, יבוא משיח)

[שלום רב] - והיינו וליוצא ולבא - אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום, כדכתיב "שלום רב לאוהבי תורתך" - אפילו להנהו אין שלום. (אפילו לת"ח "בעקבתא דמשיחא" לפני בוא משיח לא יהיה שלום מן צר היינו מרוב הצרות או מיצר הרע כמו שמפרש רש"י להלן)

מן הצר - מרוב הצרות, לישנא אחרינא: מיצר הרע.

(עד שתכלה פרוטה מן הכיס  - בעקבתא דמשיחא נאמר)

הנה מהגמ' רואים אנו שרבי אבא אומר שאם א"י תתן פריה בעין יפה זה סימן שהקץ היינו ביאת המשיח קרוב לבוא, וזה סימן מובהק, במילים אחרות "אין לך קץ משיח מגולה מזה", ורבי אליעזר מביא עוד דוגמא אם תראה שאין מעות מצויות בכיס היינו שכר האדם לא נהיה וכו', גם זה סימן מובהק הוא שהוא לפני ביאת המשיח.

מהרש"א במקום:

אין לך קץ מגולה מזה וכו' שנאמר ואתם הרי גו'. לפי שכל זמן שאין ישראל על אדמתם אין הארץ נותנת פירותיה כדרכה, אבל כשתחזור ליתן פירותיה זהו קץ מגולה שקרב לבא זמן גאולה, שיחזרו ישראל על אדמתן. וכו'...

ור' אלעזר אומר "אף מזה שנאמר כי לפני הימים האלה שכר אדם לא נהיה וגו'" - יש לפרש לפי שזה הענין הוא סוף כל התוכחות בפרשת כי תבא, "והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה", וז"ש כי לפני הימים האלה אחרי כל הצרות יהיה לבסוף "ששכר אדם לא נהיה וגו'". גם אם ירצה האדם להשכיר עצמו לעבד אין קונה ושוכר אותו, וזהו "קץ מגולה" שאין עוד תוכחה אחריה שהיא סוף כל הצרות לפני ימים האלה של הגאולה.

ספר נצח ישראל פרק ל"ט:
נתבאר לך תשובת שאלה, במה שקודם ביאת הגואל ימצא בעולם הפסד ושנוי המציאות, והסבה מבוארת גלויה לכל. ודבר זה שמו חכמים סימן ברור ואות על ביאת הגואל וזמנו המיוחד לו, כשנראה הפסד ואפיסת המציאות. ובפרק חלק (סנהדרין צח א) אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו, ח) "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל". רבי אלעזר אומר, אף מזה, שנאמר (זכריה ח, י) "כי לפני הימים האלה שכר האדם לא נהיה". מאי "ליוצא ולבא אין שלום מן הצר" (שם), רב אמר אף תלמידי חכמים שיש בהם "שלום רב לאוהבי תורתך" (תהלים קיט, קסה), אין להם שלום מן הצר.