"אהבת יהונתן" לר' יונתן איבשיץ זצ"ל, הפטרת פרשת ואתחנן "נחמו נחמו עמי":
רבי חנוך ב"ר יוסף זונדל זצ"ל ב"ענף יוסף" על "עין יעקב" מס' מועד קטן דף כ"ח:
"כמספד דאחאב בר עמרי וכו' וכמספד יאשיהו בן אמון וכו'. להסביר הא דמדמה ההוא מספד שיהיה לעתיד בירושלים על משיח בן יוסף שיהיה נהרג למספד דאחאב ויאשיהו, הוא למשל איש זקן שכהו עיניו מאד לא יוכל לראות כלל בלי כלי-הראות (שקורין ברילין [משקפיים]), אבל אינו יכול להשיג כלי- הראות בכל המדינה שיהיה טוב לו לפי עיניו, ולפי הדרישה והחיפוש השיג כלי-הראות ממדינה אחרת שהיו טובים לו מאד ויאירו עיניו, ולאחר משך אבד אותם, בוודאי צערו גדול מאד שנעשה עור וחשכו עיניו, ועכ"פ צערו אינו על עצמות כלי-הראות שהרי הם דבר מעט הכמות רק צערו הוא על התועלת שהיה לו מהם, ואם יקרה שאיזה שר וגדול יאבד אבן טוב יקר הלא צערו אינו על תועלת שהרי מה תועלת היה לו ממנה, רק צערו הוא על הכמות שהיה שוה הרבה הון יקר ורב, ובאם שיקרה איזה עשיר מופלג זקן שכהו עיניו ולא מצא במדינתו כלי-הראות עד שע"י השתדלות הרבה שלחו לו כלי-הראות משובצים באבנים יקרות, אם הוא יאבד אותם יש לו צער בכפלים הן על הכמות והן התועלת הרב שהיה לו מהם. והנה כשנהרג אחאב לא בכו עליו מצד עצמותו שהרי היה רשע, רק בכו על התועלת שהיה להם ממנו שהיה מולך בכיפה (והיו האומות יראים מישראל), וכשנהרג יאשיהו לא בכו על התועלת שהרי היה מלכות שפלה, רק בכו על עצמותו שהיה צדיק גדול וחסיד, והנה כשיהיה נהרג משיח בן יוסף תהיה הבכיה בכפלים, הן מצד עצמותו והן מצד התועלת שתהיה לישראל אז ממנו, וזהו שתרגם המתרגם בעידנא ההיא יסגי מספדא בירושלים (על משיח בן יוסף כמו שהיה בשני ההספדים ביחד) כמספד אחאב וכו' שהיה ההספד על התועלת, וכמספד יאשיהו בן אמון וכו' שהיה ההספד על האיכות, כן יהיה השני ההספדים ביחד על משיח בן יוסף."
"בן יהוידע" על מסכת סנהדרין (לרבי יוסף חיים מבגדאד):
ומ"ש "עתידין ישראל דאכלי שני משיח", נ"ל בס"ד "שני" אינו ר"ל שנה ושנית אלא לשון שנים, כלומר דאכלי שני משיחים שהם משיח בן דוד ומשיח בן יוסף שלא יהרג משיח בן יוסף ויאכלו ישראל מטוב ממשלתו, ומקשי רב יוסף פשיטא, ומשני לאפוקי מרבי הלל דאמר אין משיח לישראל, משיח בסתם קאי על משיח בן יוסף וסבר רבי הלל שלא יהנו ישראל אלא ממשיח בן דוד אבל משיח בן יוסף כבר אכלו את טובו וזיוו והדרו בימי חזקיה שנתגלגל בחזקיהו הע"ה, וגם גוג ומגוג נתגלגלו בסנחריב, ומ"ש רב יוסף שרא ליה מריה לרבי הלל, מפני שהבין דקאי רבי הלל אכלהו גם על משיח בן דוד, או אפשר דגם רב יוסף הבין בכוונת רבי הלל כדברינו דקאי רק על משיח בן יוסף ומקשי ליה מפסוק "הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא" דמסיים ביה "עני ורוכב על חמור", שזה הכתוב מוכרח לפרש אותו על משיח בן יוסף שיבא תחלה קודם משיח בן דוד, וא"כ איך יאמר דאכלוה למשיח בן יוסף בימי חזקיהו.
שם "א"ר נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא שנאמר והיה אדירו ממנו", נ"ל בס"ד היה מקובל אצלם שבכל דור ודור יבא נצוץ מן משיח בן יוסף ויתגלגל באיזה צדיק שבדור, ע"ד שארז"ל על מרע"ה שבכל דור יבא נצוץ ממנו בצדיק שבדור, וכמ"ש בספר הלקוטים לרבינו זלה"ה ע"פ "ויתעבר ה' בי למענכם", וכבר נודע מכתבי רבינו מהרח"ו ז"ל שרבינו האר"י זלה"ה היה בו נצוץ משיח בן יוסף, וכבר הזהיר רבינו האר"י זלה"ה לתלמידיו לכוין בכל יום בתפלת העמידה באומרם "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין" על משיח בן יוסף שהוא נקרא "כסא דוד", וכנז' בשער הכונות, והנה הם היתה קבלה בידם כי נצוץ משיח בן יוסף אשר יבא בכל דור בצדיק שבדור יבא בצדיק שהוא מזרע דוד הע"ה ולכך קורין אותו בשם כסא דוד, ובא ר' נחמן לומר דאין הכונה שיהיה בזרע דוד ממש אלא אפילו כגון אנא שאיני מזרע דוד ורק אשתי בת ריש גלותא היה מזרע דוד אפשר שנחשב איש זה מזרע דוד משום בעל כאשתו ויתגלגל בו נצוץ משיח בן יוסף, ולכן אמר כגון אנא לעשות דמיון בעצמו ולכן לא אמר אנא הוא דאין כונתו להתגדל ולומר שבו נצוץ משיח בן יוסף אלא אמר שיבא אפילו באדם כמוני דרק אשתי היא מזרע דוד הע"ה, ומביא קרא על זה "והיה אדירו ממנו" תיבת אדירו הוא אור יד, כי משיח הוא אור יד כי דוד הוא מספר י"ד, רמז לדבר "ודוד מנגן ביד" וזה יהיה "ממנו" ר"ל מזרע דוד שהוא יד גם ממנו ר"ת מתרין מזלין נוצר ונקה שיהיה נשפע משם, "ומושלו" זה משיח בן יוסף שנקרא בסוג מושל לגבי משיח בן דוד "מקרבו" יוצא ר"ל מקרבו של דוד הע"ה יוצא כלומר מזרעו של דוד הע"ה.
ומ"ש רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, ג"כ כונתו על נצוץ משיח בן יוסף שיבא בכל דור, ואמר כגון רבינו הקדוש שהיה מזרע דוד הע"ה מנוקבייא יסבל יסורין רבים בעבור להגין על הדור מאיליו ומעצמו כאשר סובל משיח בן יוסף יסורין, וכמ"ש לעיל שעליו נאמר "הוא מחולל מפשעינו" ולכן אם ימצא בדור צדיק מזרע דוד הע"ה וסובל יסורין קשים זו הוכחה שיש בו ניצוץ משיח בן יוסף, ואמר עוד אי מן מתיא כגון דניאל איש חמודות כי גם הוא היה מזרע דוד הע"ה כי היה משבט יהודה וסבל יסורין בשביל ישראל כדכתיב בדניאל סי' יו"ד "בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבועים ימים לחם חמודות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבועים ימים", ועוד אמר שם "ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת לבך להבין ולהתענות לפני אלקיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך", ונראה שיש עוד טעם נכון לומר על המשיח אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות כי דניאל ע"ה השיג עתיק יומין דעשיה שהוא הכתר, ודוק היטב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה