הנה ישכיל עבדי פירוש רבי מאיר עארמה זצ"ל על ישעיהו נ"ג
הוקלד והוגה ע"י אברהם ווייס
"הנה ישכיל עבדי וגו'" למעלה
(ישעיהו נא יט) בישר להם לישראל בלשון יחיד ואמר "שתים הנה קוראותיך"
והאחד השוד והשבר בנכסים והשני הרעב והחרב בגוף כי כן יקרה היום, אבל בישר להם
שיתהפך לששון ולשמחה, "כאשר שממו עליך רבים" רצונו על ישראל
להיותך נבזה ומאוס בעיניהם "כן משחת" מראה המשכיל בערך השאר כי
כבר ידעת ממדותיו פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה, ומי
יחיה חיי הבשר במדות אלו, אמנם כמו שיקרה לו זה "כן יזה גוים רבים"
ובדעתו ישלוט בהם ויעלה לשולחן מלכים כי שמעו מפיו מה ש"לא סופר להם"
עד עתה אחר ש"זרוע ה'" נגלתה עליו וממדות אלו אעפ"י שתשובתם
רעה כי על הרוב הם בעלי המדה עכ"ז נחמדם לשכלם הרב, "אכן חליינו הוא
נשא" עתה בא לבאר למוד אחד מפואר והוא שייסורין באין עליו כמו זה הצדיק
ועליהם יכירו העכו"ם רוע אמונתם כאומרם "צדיק ורע לו", ולא ידעו כי
"הצדיק אבד וגו' באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק" (ישעיהו נז א)
להיותו כנר אלהים לפני העם ובהיותם רעים וחטאים כבו נרם מעליהם, א"כ זהו ראיה
על חטאי העם לא עול החלילה וז"ש "אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם
ואנחנו חשבנוהו" שהאל הכהו והוא רוע הסידור, וזהו "ואנחנו
חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה", "והוא מחולל מפשעינו"
שני מיני יסוריין האפשריים לדון על האדם והם ייסורי אהבה וייסורי החטא, ושניהם באו
עליו מפאת עצמינו ועליהם אמר "והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו"
והשני "מוסר שלומינו עליו" המוסר אשר בא לשלום ג"כ הוא
עליו, "נגש והוא נענה" עתה הגיד כי הב' מינים הנזכרים למעלה מהב'
עונשים הבאים על כלל האומה מן האומות והם אשר בממון והגוף ג"כ יבואו עליו
והוא "כצאן" אשר "לטבח יובל" בגוף "וכרחל לפני גוזזיה
נאלמה ולא יפתח פיו" והוא הממון, "וה' חפץ דכאו החלי" נתן
מופת כי תבאו הייסורין הבאים על הצדיק על חטאתיו כי אין צדיק אשר לא יחטא _ אשר באו על חטא העם אשר אמרנו, ואמ' כי
היסורין הבאים עליו בשביל חטאתיו לא יגיעו עד המיתה כי הוא ידוע שיעשה תשובה ויודה
עליה, ובהכירו אשמו ירחמו עליו מן השמים כחזקיה ויחיה, אבל אם הוא נתפס בעון הדור
אין בידו התשובה וימות בגללם וזהו אם "ה' חפץ לדכאו" כמו בעונותינו
שחשבנוהו למעלה כשתשים "אשם נפשו" ירצה כשתשים נפשו עליו ויכיר באשמו חוייב
שיראה זרע יאריך ימים כי חפץ ה' בידו יצלח לכפר עליו, אבל אני רואה ב' דברים, הא'
שהוא צדיק והב' שרואה רעות רבות וצרות וישבע בהם ולא יכופר עליו אלא במיתה כאמור
אם כן אינו בגלל חטאתיו אלא בעון העם ועליהם אמר "מעמל נפשו יראה ישבע"
וזהו הצרות הנזכרות, "בדעתו יצדיק צדיק וכו'" כי הוא מצדיק צדיק,
אם כן "ועונותם הוא יסבול" ובגללם הוא יסבול סבלם, לכן "אחלק
לו ברבים וכו'" יבאר כי אלה הייסורין שסובל אינם עול לו כי בעולם שכולו
טוב ישלם ה' פעולו בין הרבים והעצומים כי זכותו גדול, ואז ירום מאברהם ונשא ממשה
וגבה ממלאכי השרת כדבריהם כי אין מעלה למעלה ממעלת המקדש שם שמים ונתפס בעון הדור.
עד כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה